היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה,
שי ניצן, מביעים התנגדות (יום ד', 27.11.18) להוראת בית המשפט העליון - לאפשר לשר המדע,
אופיר אקוניס, להגיש תצהיר משלו בשאלת אי-מינויה של פרופ' יעל אמתי לחברה במועצת הנגידים של קרן ישראל-גרמניה למחקר ולפיתוח מדעי.
אקוניס סירב לאשר את מינויה של אמתי, בנימוק שלפני 15 שנה קראה לחיילי צה"ל לסרב לשרת בשטחים. הפרקליטות תמכה בקבלת עתירתה של אמתי נגד ההחלטה, כאשר בתשובתה לעתירה ציינה את עמדתו ההפוכה של אקוניס ואף חשפה (בניגוד לחיסיון עו"ד-לקוח) את הייעוץ שהעניקה לו. בדיון בעתירה קבעו השופטים, בראשות
ניל הנדל, כי יש לאפשר לאקוניס להגיש את עמדתו באמצעות עורך דין מטעמו.
הפרקליטות שבה ואומרת, כי לדעתה יש להפוך את הצו על תנאי - שהורה לאקוניס לנמק את החלטתו - לצו קבוע, כך שההחלטה תבוטל. התשובה כוללת 24 עמודים, שעשרה מתוכם מוקדשים למתיחת ביקורת על הוראת בג"ץ לאפשר לאקוניס להגיש תצהיר משלו. מנדלבליט וניצן פותחים באומרם, כי הם "מכבדים כמובן את החלטת בית המשפט", אך "הם מוצאים לנכון להתייחס לנושא זה במפורט, כדי להבהיר את טעמי עמדתם לפיה לא היה ואין מקום לתת לשר ייצוג נפרד בפני בית המשפט הנכבד - עמדה המבוססת על פסיקה רבה ומושרשת עד מאוד של בית משפט זה".
מנדלבליט וניצן פותחים באזכור עמדתו ארוכת השנים של בג"ץ, ולפיה פרשנותו של היועץ המשפטי מחייבת את הרשות המבצעת כל עוד איננה נוגדת את הדין. לדבריהם, הייצוג בידי הפרקליטות בפני בית המשפט "אינו אלא המשכו הטבעי והמהותי של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כפרשן המוסמך של הדין מבחינת הרשות המבצעת, וקשור אליו קשר בל יינתק. מכאן נובעת התפיסה לפיה היועץ המשפטי לממשלה הוא בעל הסמכות הבלעדית לייצוג הממשלה בפני בתי המשפט".
מנדלבליט וניצן מוסיפים, כי בניגוד לאדם פרטי הרשאי לבחור את פרקליטו כאוות נפשו - הרי שרשות ציבורית חייבת להשתמש בשירותיה של הפרקליטות. "אפשור ייצוג נפרד רק מעצם העובדה שיש חילוקי דעות בין הרשות לבין היועץ המשפטי לממשלה, פירושו למעשה גם כרסום במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה כפרשן המוסמך של הדין עבור הממשלה, ולפיכך היועץ המשפטי לממשלה יתירו רק במקרים נדירים ביותר". הם מצטטים שורה של פסקי דין, ובהם של הנשיאים
אהרן ברק ו
מרים נאור, כחיזוק לעמדתם.
עוד אומרים מנדלבליט וניצן כי גם כאשר התיר בג"ץ לרבנות הראשית ייצוג נפרד בשאלת סמכותה בענייני כשרות, הדגישו השופטים, "כי רק במקרים נדירים, חריגים ויוצאי דופן מאוד, יכול שיאופשר טיעון נפרד מצד הרשות המינהלית החולקת על עמדתו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה, וזאת גם בשים לב להשלכות המשמעותיות העלולות להיוודע לכך". לדעתם, המקרה הנוכחי שונה בתכלית ממקרה הרבנות, שכן מדובר באירוע שגרתי ועמדתו של אקוניס הובאה בהרחבה בתגובת המדינה.
בהמשך שבים מנדלבליט וניצן וטוענים, כי אין כל מקום להשוואה בין אדם פרטי לבין מי שהוא צד להליך בכובעו הציבורי. "ראיית הייעוץ של גורמי המינהל על-ידי היועץ המשפטי לממשלה כזהה לזה של אדם פרטי, עלולה לשמוט למעשה את הקרקע מתחת לכל הליווי המשפטי של פעילות המינהל על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ובכך להחליש את שלטון החוק במדינת ישראל", הם מזהירים. תגובת המדינה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן ויונתן נד"ב.