המלצותיה של "ועדת השתיים" בנוגע לקידום שופטי שלום לבית המשפט המחוזי לא ייחשפו. כך קבע סופית (13.12.18) בית המשפט העליון.

שופטת בית המשפט העליון בדימוס, עדנה ארבל, ושופטת בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס, אורית אפעל-גבאי, מרכזות מידע על שופטי שלום המועמדים לקידום ומעבירות אותו לנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. התנועה למשילות ולדמוקרטיה ביקשה לחשוף תכתובות אלו על-פי חוק חופש המידע, בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ארנון דראל) דחה את בקשתה, ושופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, דחה את ערעורה.

פוגלמן אומנם קבע, בניגוד לדעתו של דראל, כי מדובר במידע המצוי בידי רשות ציבורית (הנהלת בתי המשפט) ולכן חוק חופש המידע חל עליו. אולם הוא גם קבע שבמקרה זה מתקיימים סייגים המאפשרים שלא למסור את המידע: שמירה על פרטיותם של השופטים המועמדים לקידום, העובדה שמדובר בדיונים פנימיים והסודיות המוטלת על דיוניה של הוועדה לבחירת שופטים.

עוד אומר פוגלמן, כי אין אפשרות למסור אפילו חלק מן המידע - כפי שביקשה התנועה. מן הצד האחד קיים אינטרס חשוב של מסירת מידע לציבור על פעילותה של הוועדה לבחירת שופטים, כחלק מיחסי האמון שבין הציבור לבין השופטים. מן הצד השני עומדת זכותם של השופטים לפרטיות ואיכותו של הליך הבחירה. פוגלמן קובע, כי המחיר של מסירת המידע יהיה גבוה בהרבה מן התועלת שתצמח מכך:

"פרסום המידע יגרום פגיעה קשה בצנעת הפרט של המועמדים לשיפוט, כאשר מידע הנוגע להערכת אישיותם וכישוריהם יהפוך לנחלת הכלל. הוא יגרום פגיעה בחופשיות השיח הפנימי וביכולת להעביר התרשמות מלאה ובלתי מסויגת מהמועמדים לשיפוט. פגיעה זו צפויה לגרוע מאיכותו של הליך בחירתם של שופטי ישראל". הוא גם עלול לעקוף את חובת הסודיות הקבועה בחוק לגבי ישיבותיה של הוועדה לבחירת שופטים.

השופט יצחק עמית סבור, כי לא מדובר במידע המצוי בידי רשות ציבורית, אלא כזה השייך רק לנשיא/ת בית המשפט העליון - ואין זה משנה שפיזית הוא מצוי בידי הנהלת בתי המשפט. השופט נעם סולברג הסכים עם פוגלמן, בעיקר מהנימוק של הגנת הפרטיות, לו הוא מוצא תימוכין גם במשפט העברי. את התנועה ייצגו עוה"ד זאב לב ושמחה רוטמן, ואת הנהלת בתי המשפט - עו"ד רועי שויקה.