התעשיה האוירית התנכלה לעובד שהתלונן על חשדות למעשי שחיתות ולפיכך תפצה אותו ב-555,000 שקל - קבע (יום ג', 1.1.19)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
מיכאל מירב הועסק כמנהל ספקים במפעל המטוסים שבחטיבת בדק ולאחר מכן במפעל האביזרים. בנובמבר 2011 הוא זומן לשימוע לקראת פיטורים, ומיד לאחר מכן פנה לממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב) בטענה למעשי שחיתות בדמות העדפת ספקים מסוימים. במאי 2010 פוטר מירב, בנימוק שביצועיו חלשים ויחסי האנוש שלו גרועים. שפירא דחה אז את בקשתו לצו הגנה, באומרו שתלונותיו לא הצביעו על שחיתות אלא לכל היותר על אי-סדרים.
בשנת 2014 תוקן החוק ונקבע שניתן להעניק הגנה גם למי שחושף אי-סדרים, ומירב שב וביקש את הגנת המבקר. מאחר שכבר פוטר, משמעות הבקשה בפועל היא מתן פיצוי. שפירא שב וקבע, כי מירב לא התריע על מעשי שחיתות: חלק ממכתביו לא היו התרעות כלל, וחלק - לכל היותר על מעשים החורגים ממינהל תקין. עוד ציין שפירא, כי בניגוד לטענתו של מירב - תיקו האישי בתע"א לא היה גדוש במכתבי הצטיינות.
לעומת זאת נמצא, כי נפל פגם חמור בהתנהלות תע"א כלפי מירב לאחר שזומן לשימוע והוא טען שהזימון נובע מפנייתו למלמ"ב. תע"א נקטה כלפיו בצעדים שאינם מקובלים ורגילים בהליכי פיטורין של עובד, ולא הצליחה להוכיח שלא הושפעו מפנייתו למלמ"ב. מדובר בניתוקו של מירב ממערכת המחשב של החברה, מהנחיית הממונה עליו לעמיתיו שלא לדבר איתו ושלא לשבת עימו לארוחת צהריים, וסילוקו מן המפעל מיד לאחר השימוע בליווי שני אנשי ביטחון.
שפירא קובע, כי מדובר ברצף של פעולות פוגעניות שהחלו לאחר שנודע לתע"א על פנייתו של מירב למלמ"ב והחברה לא הצליחה לתת להן הסבר מניח את הדעת. לכן המסקנה היא שהם נבעו מתלונתו ומדובר בהתנכלות על-רקע חשיפת מעשי שחיתות. לאור זאת, פסק כאמור שפירא למירב פיצוי של 555,000 שקל, מתוכם 150,000 שקל על עוגמת נפש ו-50,000 שקל כהוצאות. את מירב ייצג עו"ד יעקב אברמוביץ, ואת תע"א - עו"ד אסף ברנזון.