השנתון "ילדים בישראל 2018" של המועצה לשלום הילד הוגש (יום ב', 6.1.19) לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, בטקס במשכן נשיאי ישראל בירושלים על-ידי מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן. דוח המועצה סוקר את הנתונים כפי שעלו בין שנת 2017 למחצית הראשונה של שנת 2018 וכולל.

שנתון ילדי ישראל משקף תמונת מצב של הילדים והנוער, וממנו עולה כי 865,860 ילדים חיים בישראל מתחת לקו העוני, המשמעות היא שכמעט כל ילד שלישי, חי מתחת לקו העוני. נתוני העוני בקרב ילדים בחברה החרדית גדולים כמעט פי שלושה מכלל האוכלוסייה, ובקרב המגזר הערבי שניים מכל שלושה ילדים חיים מתחת לקו העוני. 422 אלף בני נוער בגיל 15-17 יוצאים לעבוד ובחמש השנים האחרונות גדל מספרם מ-6% ל-10% מכלל בני הנוער בגילאים אלה. בשנת 2017 רק כ-12% מכלל הילדים העניים נחלצו מהעוני הודות לקצבאות הביטוח הלאומי, לעומת כ-29% בשנת 2000.

בתחילת 2017 היו מוכרים לשרותי הרווחה 405,874 ילדים, המהווים כ-14% מכלל הילדים בישראל. עלייה של 40% תוך פחות מעשרים שנה. מספרם של אלה מתוכם שנמצאים בסיכון ישיר או בתוך משפחותיהם עלה באותה תקופה ביותר מפי שניים ל-343,245 ילדים ובני נוער.

שליש מבני הנוער נפגעו מאלימות מילולית ברשתות החברתיות

עוד עולה מהדוח כי כשני שלישים מתלמידי מערכת החינוך העל יסודי, דיווחו שנחשפו לאיומים או אלימות מילולית כלפיהם או כלפי מישהו אחר ברשת לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה.

כרבע מתלמידי העל יסודי דיווחו שנחשפו לעבירות של ביוש (שיימינג), השפלה או חרם כלפיהם או כלפי מישהו אחר ברשת, לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה. 73% דיווחו על כך לגורם כלשהו אבל רק שליש ממי שדיווחו על כך שנחשפו לפגיעות ברשת, בחרו בהורה שלהם.

861 ילדים ובני נוער הגיעו בשנת 2017 לחדרי מיון לאחר ניסיון התאבדות. מתוכם 648 בנות שניסו להתאבד, פי שלושה מ-213 הבנים שניסו להתאבד. 38% מכלל הקטינים שניסו להתאבד היו מתחת לגיל 14, נתון שרושם עלייה של כ-30% במהלך העשור האחרון. 11 ילדים התאבדו ב-2016 ומאז 1990 שמו קץ לחייהם 281 ילדים ובני נוער.

ילדי ישראל מכורים למסכים

מחצית מההורים מאפשרים לילדיהם לשבת מול המסכים בין 3-5 שעות מדי יום, רבע מההורים לא מגבילים את ילדיהם כלל ורק 14% מגבילים את "זמן המסך" . לבני נוער (גיל 13-17) יש בממוצע 27 קבוצות ווטסאפ בהן הם פעילים או חברים. 93% מבני הנוער פעילים בווטסאפ, 72% באינסטגרם, 63% בפייסבוק, כ-50% בסנאפצ'ט וכ-20% במיוזקלי. השימוש השכיח ביותר באינטרנט הוא צפייה בקליפים ביוטיוב, בסרטים או בסדרות, במקום השני שיחה עם חברים ובמקום השלישי שימוש לצרכי לימוד. רבע מבני הנוער מבצעים שיחות וידאו לפחות פעם בשבוע.

"פערים שלא נוכל להשלים איתם"

מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן: "מדינת ישראל נכשלה גם השנה בהגנה על ילדיה. רק אסונות ומחדלים שזכו לתהודה ציבורית הצליחו להבקיע את ההתנגדויות לחקיקהולתקנות מחייבות. המדינה לא שמה בראש סדר העדיפויות שלה את ילדיה ואף לא את הילדים בסיכון. עת בחירות היא וזה הזמן, במיוחד נוכח הנתונים הקשים שעולים מהשנתון, שכל המפלגות המבקשות את אמון הציבור יציגו בפני בוחריהן תוכנית מפורטת לשיפור מצבם של הילדים ויתחייבו לפעוללמען הגנה, שוויון, בריאות וחיים בכבוד לכל ילדי ישראל"

נשיא המדינה, ראובן ריבלין: "הנתונים מצביעי על פערים, שאיננו יכולים להשלים איתם, ואיננו משלימים איתם. כשהפער בשיעורי הלמידה בין יהודים לערבים משמעותי כל כך כבר בגיל הרך, הגיל הקריטי כל כך להתפתחות, משמעות הדבר היא שלנו המבוגרים יש עוד הרבה עבודה. נתוני השנתון המצביעים על היקף הפגיעות והעבירות ברשת, מלמדים שהאתגר של יצירת ילדות מוגנת, מרחב מוגן בעולם הממשי והווירטואלי, עודו מונח לפתחנו".