הבור התקציבי, שיגיע השנה ל-8 מיליארד שקל, צפוי להכפיל את עצמו ב-2020 לכ-17.4 מיליארד שקל - כך עדכן אתמול האוצר את שרי הממשלה, לקראת ישיבת הממשלה שתתכנס מחר (א') לדון בחריגה התקציבית החמורה ובצעדים להקטין אותה. הממשלה תתבקש מחר לאשר לאוצר לנקוט צעד מיידי ראשון לטיפול בגירעון הענקי שצפוי בשנת 2019.

הצעת האוצר היא להשתמש ברזרבת התאמות מיוחדת, שנקבעה מראש, בסך 1.5 מיליארד שקל, להקטנת הגירעון. הרזרבה תאפשר הקטנת הבור, העומד כיום על 9.8 מיליארד שקל, ל-8.3 מיליארד "בלבד". הבור נוצר משילוב של ירידה בהיקף 6.5 מיליארד שקל בהכנסות (לעומת התחזית בעת אישור התקציב לפני שנה וחצי) ועלייה של 3.3 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה. יעד הגירעון שנקבע בעת אישור התקציב ל-2019 עומד על 2.9% תוצר אך לפי העידכון משבוע שעבר הגירעון התוצאתי יגיע ל-3.5% (בהנחה שהממשלה תאשר את השימוש ברזרבת ההתאמות).

גם לאחר ניצול הרזרבה עדיין צפויה 2019 להסתיים בגירעון של 50 מיליארד שקל, שמהווים חריגה של כ-8 מיליארד שקל מהמותר. ואולם בשלב זה האוצר אינו מציע לממשלה לנקוט צעדים חמורים יותר, כמו העלאות מיסים וקיצוצים.

בנוסף מבקש האוצר כבר כעת את אישור הממשלה לתוכנית מסגרות תקציב מעודכנת שהכין לשנים 2020-2022, בנימוק שהתכנון המקורי, שאושר ביוני 2018 יחד עם תקציב 2019 - כבר איננו רלוונטית. בחוות דעת מטעמו המצורפת להצעת ההחלטה מסביר היועץ המשפטי של האוצר עו"ד אסי מסינג כי אומנם המועד החוקי האחרון לעידכון התוכנית הוא בחודש יוני הקרוב ואולם לאור העובדה כי עידכון התחזיות צופה "חריגה ממשית" במסגרות התקציב - מחובתו לבקש כעת את העידכון ולא להמתין ליוני.

מהניתוח המעודכן שיציג מחר האוצר בממשלה עולה כי בשלוש השנים הקרובות יגדלו הוצאות הממשלה משנה לשנה ב-17.6 מיליארד שקל בממוצע, זאת בשעה שהתכנון הנוכחי הוא לגידול של 12.4 מיליארד שקלים בלבד. בין היתר התווספו מאז העידכון האחרון תוספת השכר לשוטרים, לסוהרים ולגמלאי זרועות הביטחון, שמגדילה את ההוצאה מתקציב המשרד לביטחון פנים בכ-1 מיליארד שקל לשנה. בנוסף יגדלו בכ-1.5 מיליארד שקל בממוצע לשנה ההוצאות למימון פרויקטים תחבורתיים.

לפי האוצר הסיבה לכך איננה חריגות בתקציבי פרויקטים קיימים אלא הקדמת ביצוע של פרויקטים תחבורתיים עתידיים בין היתר בתחום הרכבות הכבדות, הרכבות הקלות והמטרו המתוכנן בגוש-דן. גם הסובסידיה לחברות האוטובוסים צפויה לגדול מעבר לתכנון המקורי כתוצאה מהסדר הסולר. בתחום השלטון המקומי מציינים באוצר את הגדלת מענק הבירה לעיריית ירושלים, כמקור מרכזי לגידול צפוי של כ-200 מיליון שקל לשנה בתקציבים לשלטון המקומי.