|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
"זכות השמיעה" - גרסת ביניש
|
החוק קובע שחייל שנחשד בשימוש בסמים יחויב לתת דגימת שתן רק אם קצין שיפוט ששמע את טענותיו אישר זאת בכתב ● החיילים שסירבו לצו הורשעו וערערו מאחר ולא הובאו להשמיע טענותיהם בפני הקצין ● הנשיאה ביניש הכשירה את הצו
|
|
שימוע צד ג' [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, קיבלה את עמדת התביעה הצבאית הראשית, שאם נשמעו טענות החשודים בפני חוקרי המשטרה הצבאית הראשית ואלה העבירו את הדברים אל קצין השיפוט, קוימה הוראת החוק המחייבת שהחשוד יובא אל הקצין וישמיע את טענותיו בפניו בטרם יוצא הצו. כלומר, החשוד נחשב כמי שהובא בפני הקצין אם דבריו הובאו, הועברו, אל הקצין. | |
|
|
|
|
זכות השמיעה
|
|
ענבל בר-און
|
|
בטרם מקבלת הרשות החלטה אשר עלולה לפגוע בזכותו של אזרח, עליה לאפשר לו לטעון בפניה * זוהי 'זכות השמיעה' במשפט המנהלי
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
בג"צ מעצר החיילים
|
|
ענבל בר-און
|
|
בשנת 1995 עתרו שורה של ארגוני זכויות אדם לקיצור תקופת מעצרו של חייל בטרם יובא בפני שופט מ-96 ל-24 שעות * השופט זמיר קבע כי על הצבא להיערך תקציבית לשינוי, שכן "זכויות האדם עולות כסף"
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
"...ולמותר לציין כי נוכח הפגיעה בזכויות אדם הכרוכה בהוצאת צו קצין השיפוט הבכיר לפי סעיף 250א לחוק השיפוט הצבאי יש להקפיד כי הוראות אלה תיושמנה ככתבן וכלשונן..." קובעת (6.9.2009) נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, בהנמקות פסק דינה שקובע שאכן ההוראות מולאו ככתבן וכלשונן. כלשונן - כדי שימוש בחידושים מעוררי השתאות בתחום הבלשני. ומה הן ההוראות שיש, כדברי ביניש, לבצע "כ-ל-ש-ו-נ-ן"? תשובה: ההוראות שאם חייל סירב לבקשת המשטרה הצבאית לתת בדיקת שתן, הוא "יובא" בפני קצין שיפוט בכיר שישמע את טענותיו ורק לאחר מכן, לאחר הפעלת שיקול דעת, יחליט הקצין אם להוציא צו למתן בדיקת שתן אם לאו. כך היא לשון סעיף 3 (ג'-ד') ל חוק החיפושים (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996 שחל על חיילי צה"ל בשינוי זה שהיכן שמופיע בחוק "קצין משטרה" הכוונה היא לקצין משטרה צבאית: " לא נתן החשוד את הסכמתו לחיפוש החיצוני(כגון בדיקת שתן.מ.ה), יובא החשוד בפני קצין משטרה לצורך קבלת אישור בכתב לעריכת החיפוש, לרבות לשימוש בכוח סביר הנדרש לעריכתו. בטרם יתן קצין המשטרה את אישורו כאמור בסעיף קטן (ג), יתן הזדמנות לחשוד להשמיע את טעמי סירובו, ויסביר לו שניתן להשתמש בכוח סביר לעריכת החיפוש ואת המשמעות המשפטית של סירובו כאמור בסעיף" על-פי הגיונם ופשוטם של דברים עלולים מי שאינם שופטי בית המשפט העליון, אנשים רגילים ופשוטים (כמוני וכמוך, למשל) לסבור כדלקמן: א'. אם חייל נחשד בשימוש בסמים ומשכך התבקש ליתן דגימת שתן, והוא סירב לתיתו, על-מנת שיימשך הליך מתן הדגימה - יש להביאו בפני קצין משטרה צבאית. ב'. לאחר שהובא החייל בפני הקצין, הקצין חייב להקשיב לטענותיו. רק לאחר שהקשיב לטענותיו והפעיל את שיקול דעתו (שיקול דעתו מחוייב - אחרת לשם מה הובא החייל בפני הקצין?) רשאי הקצין להוציא צו למתן דגימת השתן. ג'. אם לא הובא החייל בפני הקצין או שהובא בפניו אך לא ניתנה לו ההזדמנות לטעון, הצו שיינתן על-ידי הקצין יצא בהיעדר סמכות ( על-פי הכלל המשפטי שרשויות המדינה רשאיות לעשות רק מה שהוסמכו לו על-פי חוק ומה שלא הוסמכו אליו אסור להן לעשות) והרי הוא בטל. המשטרה הצבאית שחשדה בשני המערערים בענייננו, טוראי מתן שרעבי וסגן עוזיאל דור, כי השתמשו בסמים ביקשה מהם שיתנו דגימת שתן. השניים לא הובאו בפני קצין השיפוט, ובכל זאת חתם הקצין על צו למתן בדיקת שתן כנגדם. משסירבו למלא אחר הצו, ליתן דגימת שתן, הואשמו והורשעו בעבירה בניגוד לסעיף 127 ל חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 הקובע שחייל שסירב למתן דגימת שתן - דינו שנתיים מאסר. המערערים שסברו כמותנו - שהיות והצו ניתן מבלי שהובאו בפני קצין שיפוט שישמע את טענותיהם הרי ש הצו בטל ולא ניתן להרשיע בגין סירוב לציית לו - הגישו ערעור על הרשעתם בפני בית המשפט העליון. לטענת המערערים, מקרה של כפיית אדם למתן דגימה מגופו מהווה פגיעה בזכות החוקתית לפרטיות. לכן, על-מנת לצמצם את המקרים בהם ניתן צו למתן דגימה, קבע המחוקק שרק לאחר שקצין שמע את טענות החשוד - שהובא בפניו - והפעיל את שיקול דעתו יינתן הצו. כך יימנע מצב דברים על פיו בכל עת תוכלנה רשויות השלטון להפקיע את אוטונומיית הפרט בקלות, במהירות ומבלי ששוכנעה שיש עילה מספקת לביצוע החדירה. חתימתו האוטומטית של קצין השיפוט על הצו, מבלי ששמע את טענות החשודים, מהווה, לדברי המערערים, "חותמת גומי" שיוצרת מנגנון מהיר של הפרת זכויות חוקתיות ללא הפעלת שיקול דעת כלל. זאת בניגוד להגבלת המחוקק ולהוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו המעגן את הזכות לפרטיות. לכן, על-מנת שלא תוכל הרשות לחדור בחופשיות שכזאת אל אוטונומיית הפרט, על בית המשפט העליון, לדבריהם, להורות על פסלות הצו שניתן כנגדם ולבטל את ההרשעה, דבר שיהווה בבחינת "קול קורא" כנגד השרירות השלטונית ויצמצם את הפרת זכויות האדם. לדברי התביעה הצבאית הראשית, למרות שהחוק קובע כי צו המורה על מתן דגימת שתן יינתן רק לאחר שהשמיע החשוד את טענותיו בפני קצין שיפוט בכיר, מכל מקום, מעצם העובדה שהמערערים לא הוכנסו אל קצין השיפוט על-מנת להשמיע את טענותיהם לא נפל פגם באופן מתן או ביצוע הצו. די בכך, טוענת התביעה, שדברי המערערים הובאו בפני הקצין על-ידי חוקרי המשטרה הצבאית על-מנת לעמוד בדרישת ה שימוע הקבועה בחוק. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, קיבלה את עמדת התביעה הצבאית הראשית, שאם נשמעו טענות החשודים בפני חוקרי המשטרה הצבאית הראשית ואלה העבירו את הדברים אל קצין השיפוט, קוימה הוראת החוק המחייבת שהחשוד יובא אל הקצין וישמיע את טענותיו בפניו בטרם יוצא הצו. כלומר, החשוד נחשב כמי שהובא בפני הקצין אם דבריו הובאו, הועברו, אל הקצין. מאחר והוראת החוק קוימה הרי שהצו כשר והענישה בשל הפרתו לא תבוטל, כך הנשיאה בדחותה את הערעור.
|
|
שני המערערים בפסק דין זה עניינם דומה: שניהם הורשעו בבית דין צבאי בעבירה של סירוב לצו המורה להם לתת דגימת שתן, צו שנועד לברר אם הם השתמשו בסמים. שניהם ערערו על הרשעתם לבית המשפט העליון, שאיחד את הדיון בעניינם.
|
|
| לדברי המערערים, הצו שהפרו בסירובם למתן דגימת השתן הוצא שלא כדין מאחר וכאמור לעיל, החוק המסמיך את קצין המשטרה הצבאית לצוות על מתן הדגימה קובע כי הצו יינתן רק לאחר ששמע הקצין את טענות החשוד. מכיוון ששני המערערים לא הובאו בפני הקצין שהוציא את הצו בעניינם, הרי, לדבריהם, שהצו לא היה חוקי, ולכן הפרתו אינה יכולה להיחשב עבירה ולכן יש לבטל את הרשעתם. | |
|
|
|
טענות המערערים - סעיף 3 (א') ל חוק החיפושים (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996 המתייחס להליך ביצוע בדיקת שתן קובע שבאם לשוטר ישנו יסוד סביר להניח כי בגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת התקיימותה של עבירה – רשאי הוא לבקש מהחשוד דגימת שתן, אולם החשוד רשאי לסרב למתן הדגימה. סעיף ג' לחוק קובע שבאם סירב החשוד למתן הדגימה יש להביאו בפני קצין משטרה. על קצין המשטרה להקשיב לטענות הסירוב של החשוד למתן הדגימה. היה ולאחר שהקשיב לטענות אישר הקצין בכתב את דרישת הדגימה עליו להזהיר וליידע את החשוד שסירוב למתן הדגימה מהווה עבירה פלילית ושבאם יעמוד בסירובו ניתן יהיה להגיש כנגדו כתב אישום. סעיף 245 לחוק השיפוט הצבאי מחיל את חוק החיפושים על חיילי צה"ל. זאת בשינוי המחויב שאת המקום שממלא קצין משטרה ביחס לאזרח ימלא ביחס לחייל קצין שיפוט בכיר שמשרת במשטרה הצבאית. סעיף 127 לחוק השיפוט הצבאי קובע שחייל שסירב למתן דגימת שתן – דינו שנתיים מאסר. לדברי המערערים, הצו שהפרו בסירובם למתן דגימת השתן הוצא שלא כדין מאחר וכאמור לעיל, החוק המסמיך את קצין המשטרה הצבאית לצוות על מתן הדגימה קובע כי הצו יינתן רק לאחר ששמע הקצין את טענות החשוד. מכיוון ששני המערערים לא הובאו בפני הקצין שהוציא את הצו בעניינם, הרי, לדבריהם, שהצו לא היה חוקי, ולכן הפרתו אינה יכולה להיחשב עבירה ולכן יש לבטל את הרשעתם. כסניף לטענותיהם אומרים החשודים שכפיית אדם למתן דגימה מגופו מהווה פגיעה בזכות החוקתית לפרטיות. לכן, על-מנת לצמצם את המקרים בהם ניתן צו למתן דגימה, קבע המחוקק שרק לאחר שקצין שמע את טענות החשוד והפעיל את שיקול דעתו יינתן הצו. כך יימנע מצב דברים על פיו בכל עת תוכלנה רשויות השלטון לחדור אל אוטונומיית הפרט בקלות, במהירות וללא הפעלת מחשבה רבה. חתימתו האוטומטית של קצין השיפוט על הצו, מבלי ששמע את טענות החשודים, מהווה, לטענת המערערים, "חותמת גומי" שיוצרת מנגנון מהיר של הפרת זכויות חוקתיות ללא הפעלת שיקול דעת כלל. זאת בניגוד להגבלת המחוקק ולהוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו המעגן את הזכות לפרטיות. לכן, על-מנת שלא תוכל הרשות לחדור בחופשיות שכזאת אל אוטונומיית הפרט, על בית המשפט העליון, לדבריהם, להורות על פסלות הצו שניתן כנגדם, דבר שיהווה בבחינת "קול קורא" כנגד השרירות השלטונית ויצמצם את הפרת זכויות האדם. לדברי התביעה הצבאית הראשית, למרות שהחוק קובע כי צו המורה על מתן דגימת שתן יינתן רק לאחר שהשמיע החשוד את טענותיו בפני קצין שיפוט בכיר, מכל מקום, בשל העובדה שהמערערים לא הוכנסו אל קצין השיפוט על-מנת להשמיע את טענותיהם לא נפל פגם באופן מתן או ביצוע הצו. די בכך, טוענת התביעה, שדבריהם הובאו בפני הקצין על-ידי חוקרי המשטרה הצבאית על-מנת לעמוד בדרישת ה שימוע הקבועה בחוק. עוד טוענת התביעה, כי גם אם נאמר שאי – שמיעת החשודים באופן אישי וישיר על-ידי קצין השיפוט מהווה פגם באופן הוצאת הצו, מכל מקום אין פגם זה מוביל לבטלות הצו, והפרת הצו על-ידי המערערים מהווה עבירה. משכך, אין מקום להיעתר לבקשתם לביטול הרשעתם.
|
|
| עם זאת, אומרת הנשיאה - כטענת התביעה הצבאית - די בכך שחוקרי המשטרה הצבאית עצמם שמעו את טענות המערערים והעבירו אותן אל הקצין על מנת שתקויים דרישת החוק שטרם שייתן הקצין צו המורה על מתן דגימת השתן יובא בפניו החשוד וישמיע את טענותיו. | |
|
|
|
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, קיבלה את טענות החשודים כי צו למתן דגימת שתן מהווה פגיעה בזכות החוקתית לפרטיות ולאוטונומיית הפרט. את הפגיעה, היא אומרת, התיר המחוקק רק באם קצין שיפוט בכיר המשרת במשטרה הצבאית שמע את טענת החשוד. עם זאת, אומרת הנשיאה - כטענת התביעה הצבאית - די בכך שחוקרי המשטרה הצבאית עצמם שמעו את טענות המערערים והעבירו אותן אל הקצין על-מנת שתקויים דרישת החוק שטרם שייתן הקצין צו המורה על מתן דגימת השתן יובא בפניו החשוד וישמיע את טענותיו.
בנימת אזהרה כותבת הנשיאה כי היות ומדובר בזכות חוקתית יש להקפיד הקפד היטב שהחוקרים יניחו לחשודים לשטוח את טענותיהם ויתעדו את הטענות, ושלאחר מכן יועברו הדברים במדויק אל קצין השיפוט, שיפעיל את סמכותו להורות על הצו רק לאחר שהפעיל את שיקול דעתו. מעט מדבריה:
"...ניתנת לחייל שנחשד בהחזקה או שימוש בסמים מסוכנים זכות טיעון לפני שמוצא נגדו צו קש"ב לפי סעיף 250א לחש"ץ. טיעון זה נעשה בפני חוקרי המשטרה הצבאית, הנדרשים לתעד את נימוקי החייל כנגד הוצאת הצו ולהעבירם לקש"ב בטרם זה יקבל את החלטתו בעניין. יצוין, כי ההסדר המתואר מעוגן מפורשות בהוראות קצין חיל המשטרה הצבאית הראשי; ולמותר לציין כי נוכח הפגיעה בזכויות אדם הכרוכה בהוצאת צו הקש"ב לפי סעיף 250א לחש"ץ יש להקפיד כי הוראות אלה תיושמנה ככתבן וכלשונן..."
מאחר והתביעה העידה, שאכן, הכל נעשה כדבעי: לחשודים התאפשר לשטוח את טענותיהם, החשודים (כמובן) מימשו זכות זו וטענו כנגד הבקשה למתן דגימת שתן, חוקרי המשטרה הצבאית העבירו את הטענות (לאחר שתיעדו אותן) אל הקצין, והקצין – רק לאחר שמיעת טענות החשודים המתועדות והפעלת שיקול דעת– אישר את מתן הצו, מכריעה הנשיאה שיש להכשיר את הצו ולקיים את פסיקת בית הדין הצבאי שהרשיע ודן את החשודים למאסר בפועל. כך היא כותבת:
"... בשני המקרים נשוא בקשות רשות הערעור, וכעולה מפסקי הדין של בית הדין הצבאי לערעורים, ניתנה בפועל לכל אחד מהמבקשים אפשרות להעלות את טענותיו בפני חוקרי המשטרה הצבאית וטענות אלה – גם אם היו מחדלי חקירה כאלה או אחרים - הוצגו בעיקרן בפני הקש"ב בטרם הוצאת כל אחד מהצווים; ולפיכך, גם מבחינת עניינו הפרטני של כל אחד מן המבקשים איני רואה הצדקה למתן רשות ערעור..."
|
|
הערעור נדחה. כל אחד מהמבקשים יתייצב לריצוי עונשו ביום ה', 1.10.2009, בשעה 09:00, אצל ראש מדור שיקום במפקדת קצין המשטרה הצבאית הראשית.
|
|
- בפני הנשיאה, השופטת דורית בייניש.
- בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים.
- בשם המבקש ברע"פ 7112/08 טוראי מתן שרעבי: עו"ד דוד ונטורה
- בשם המבקש ברע"פ 8673/08 : עו"ד אל"ם אהוד בן אליעזר ועו"ד רס"ן מאיר ויסיגר
- בשם המשיב ברע"פ 7112/08 עו"ד אל"ם לירון ליבמן ועו"ד סיגל טורג'מן.
- בשם המשיב ברע"פ 8673/08 : עו"ד סא"ל ז'נה מודזגברישווילי.
|
|
|
רע"פ 7112/08 טוראי מתן שרעבי נגד התובע הצבאי הראשי
רע"פ 8673/08 סגן עוזיאל דור נגד התובע הצבאי הראשי
ניתן: 6.9.2009.
|
|
| תאריך:
|
15/09/2009
|
|
|
עודכן:
|
15/09/2009
|
|
מאיר הילזנרט
|
|
"זכות השמיעה" - גרסת ביניש
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שמוליק333
|
15/09/09 11:07
|
|
|
|
2
|
|
נחום שחף
|
15/09/09 11:45
|
|
|
|
3
|
|
וגם העונש מופרע
|
15/09/09 11:47
|
|
|
|
4
|
|
פוליצר
|
16/09/09 02:26
|
|
|
"עוד יצוין כי הרושם הכללי מהמכתב ומהעדויות מעיד על כך שהמערער חש באמת ובתמים כי הוא נרדף על-ידי המשיב. גם אם המשיב פעל כדין ועשה שימוש בסמכויות הנתונות לו, אין בכך כדי לשנות מתחושותיו של המערער. מכתב התלונה מהווה על כן "זעקה" של המערער והבעת תחושותיו על העוול לו טען. המכתב מתייחס להתנהגות כללית של המשיב ולתחושת רדיפה שנבנתה באירועים רבים ולאו-דווקא באירוע הנדון. כאשר בוחנים את מכתב התלונה במכלול הנסיבות ומתוך איזון בין האינטרסים המנוגדים והרצון להגן על זכותו של אזרח להתלונן על עובדי ציבור, נראה לי כי אין די בראיות שהוצגו כדי לקבוע שהמערער פעל בחוסר תום לב וכדי לשלול ממנו את הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע". כך קבע (יום א', 6.9.09) שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול, בערעור שהגיש עובד חברת פז-גז על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה.
|
|
|
|
|
"מסגרת היחסים שבין עורך דין ולקוחו מבוססת רובה ככולה על אמון מלא שנותן הלקוח בעורך הדין בו בחר. כפועל יוצא מכך, ככלל, עומדת ללקוח זכותו להפסיק בכל עת את הקשר שנקשר בינו לבין עורך הדין ולבחור לו עורך דין חדש בלא להיות קשור, שלא מרצונו, לעורך הדין הראשון. בעקרונות אלה בא לידי ביטוי ערך היסוד של אוטונומיית הרצון החופשי של הלקוח לבחור לו את עורך הדין לפי רצונו וטעמו האישי, תוך יישום הקשר המיוחד הנרקם בין עורך דין ללקוח המבוסס על אמון של הלקוח בעורך הדין ועל העמדת עניינו של הלקוח בראש מעייניו של עורך הדין.
|
|
|
|
|
"מקום שקיום הליכים שיפוטיים נוספים כאמור אינו ברור מאליו, וכאשר מערכת היחסים בין הצדדים לבוררות עומדת לעצמה, ואינה מושפעת בהכרח מהליכים נוספים בין צדדים נוספים, לא קמה עילה לסכל את הליך הבוררות ואין הצדקה להוליך את הצדדים להסכם הבוררות להליך שיפוטי ארוך ומסורבל, תוך סיכול כוונתם המקורית לפנות להליך של בוררות". כך קבע (יום ב', 7.9.09) שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, בערעור שהוגש על בקשה שהגישה עו"ד רחל בכר לבית המשפט המחוזי - לבטל תניית בוררות בהסכם.
|
|
|
|
|
"...ניסיונה לחייב את הלקוחות חד-צדדית בתשלום עבור השירות לא צלח, משום שאין בהסכם שבין סלקום לבין לקוחותיה, או בתנאי הרישיון שלה, או בדין, כל הוראה המאפשרת לסלקום להתחיל לגבות תשלום שלא גבתה קודם לכן ואינו נזכר בהסכם בינה לבין לקוחותיה. והניסיון לעשות כן הוא בבחינת הפרת ההסכם שבין סלקום לבין לקוחותיה" , כך (17.8.2009) שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת אסתר שטמר , בנימוקי החלטתה המאשרת תובענה ייצוגית להשבת כספים שנגבו על-ידי סלקום, לכאורה, שלא כדין.
|
|
|
|
|
לקוח סלקום, מר יפרח רפאלי, הזמין מהחברה חבילת שירות הודעות וחבילת משחקים עבור הטלפון הסלולארי שברשותו. על-פי החוזה מול סלקום ועל-פי הדין, רשאי הלקוח לבטל את השירותים הנ"ל בכל עת, ועל חברת הסלולאר להפסיק את החיוב בגינם לא יאוחר משלושה ימים לאחר שהתקבלה הודעת הביטול.
|
|
|
|
|
