פעם, ממש לא מזמן, בסך-הכל לפני כשלושת אלפים שנה, ישבו בני ישראל למרגלות הר סיני והמתינו חסרי סבלנות למנהיג שלהם, משה רבנו שעלה להר סיני לקבל את עשרת הדיברות. באותות ומופתים הוציא משה רבנו את בני ישראל מעבדות לחרות, לחופש, לגיבושם כעם ישראל. משה הוביל את בני ישראל במדבר 40 שנה, דאג לכל צרותיהם וצרכיהם. למרות זאת, וככל הנראה בעידוד ותמיכה של אספסוף מצרי שהסתפח לבני ישראל (כך על-פי פרשניות שונות), צצו ספקנים במקרה הטוב, או מחרחרי ריב ומדון תאווי כוח ובצע במקרה הפחות טוב. אלה וגם אלה ניסו בכל דרך ובכל מחיר לערער על מנהיגותו של משה, לנסות לתפוס את מקומו ולהדיחו לטובת מישהו אחר, לא משנה מי, העיקר שיהיה הרבה יותר נוח עבורם ועבור מטרותיהם המפוקפקות.
