מבקר המדינה,
יוסף שפירא, העביר ליועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, את המשך הטיפול בהתקשרותה של המשטרה עם חברת המימד החמישי כאשר בראשה של החברה עמד
בני גנץ. שפירא עשה זאת משום שאין לו סמכות לחקור אזרחים פרטיים - ובאותה עת לא היה גנץ איש ציבור.
מנדלבליט הוא שיצטרך להחליט האם להורות למשטרה לפתוח בחקירה נגד גנץ ונגד מי שהיה מנכ"ל החברה - רם בן-ברק, לשעבר המשנה לראש המוסד ומנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים. גנץ הציב את בן-ברק במקום ה-11 ברשימת חוסן לישראל והוא מדורג במקום ה-26 ברשימת כחול לבן - מקום ריאלי לפי כל הסקרים.
הנקודה העיקרית המצריכה בדיקה היא האם המימד החמישי קיבלה במרמה 4 מיליון שקל מן המשטרה תמורת הפיילוט שביצעה למערכת בינה מלאכותית בתחום המודיעין, והאם ניסתה לקבל במרמה את הפרויקט כולו בהיקף של 50 מיליון שקל. חשדות אלו עולים מתוך דוח המבקר (יום ג', 27.3.19), ולפיו נציגי החברה מסרו למשטרה מידע מהותי כוזב בעת המו"מ איתה.
שפירא, שלא ציין במפורש את שמותיהם של החברה וראשיה, אינו אומר מי היו הנציגים שמסרו מידע כוזב זה. זו תהיה נקודה מרכזית בחקירה, ככל שזו תיפתח. סביר להניח שגנץ, שהיה יו"ר החברה, לא מסר בעצמו את הנתונים למשטרה - אך יהיה צורך לבדוק האם היה מודע לכך שהחברה עומדת למסור אותם. אותה שאלה עולה לגבי בן-ברק, אם הוא לא מסר בעצמו את המידע. כמו-כן תעלה השאלה האם גנץ ובן-ברק נושאים באחריות למרמה לכאורה מתוקף היותם נושאי המשרה הבכירים ביותר בחברה, ומכך שהם עצמם היו יוצאים נשכרים אישית (בשכר, בונוסים ושווי אופציות) אם החברה הייתה מבצעת עבודת ענק זו עבור המשטרה.
המידע הכוזב נגע למועד הקמתה של החברה ולמצב עסקיה בשנת 2016, כאשר ניהלה את המו"מ עם המשטרה. אם ההתקשרות הייתה במסגרת מכרז, אין ספק שמידע כוזב זה היה מוביל מיד לפסילתה של המימד החמישי. ההתקשרות הייתה ללא מכרז ובאה בעקבות פגישה בין גנץ ובן-ברק לבין המפכ"ל דאז,
רוני אלשיך - שלדברי המבקר היה בה טעם לפגם.
שפירא כותב: "ועדת המכרזים הסתמכה בהחלטתה על חוות דעת מקצועית של מנ"ט [מינהל הטכנולוגיות במשטרה] מאוקטובר 2016, שנכתבה עבור הוועדה, ובה פורט מידע עסקי מהותי על חברה א' [המימד החמישי]: משך חיי החברה 'קיימת - ארבע שנים' (כלומר, הוקמה בשנת 2012); לקוחות החברה - 'לחברה יש כחמישה לקוחות, גופים ביטחוניים. כיום אין לחברה לקוח שאינו גוף ביטחוני'; מידת המוכנות של המוצר - 'מוצר מדף כבר מזה שנה וחצי'. חוות הדעת נכתבה על סמך נתונים שמסרה למנ"ט חברה א' והסתמכה על מסמך פנימי של מנ"ט, המתאר פגישה עם נציגי החברה, ובה נמסרו נתונים זהים.
"ב-12.11.17 הורה השר לביטחון פנים [
גלעד ארדן] למשנה למנכ"ל משרדו, 'לבצע בחינת עומק של המשרד' בנושא חברה א'. ב-11.1.19 פרסם המדען הראשי במשרד לביטחון פנים דוח המציג את ממצאי הבחינה. מהדוח עלה, כי חברה א' נוסדה שלוש שנים לפני כן (כלומר, בשנת 2014); עד כה עסקה בפיתוח המוצר; לא ביצעה מכירות או התקנות ורק במועד זה 'הם מרגישים מוכנים לשיווק והטמעה'. יצוין, כי גם על-פי נתוני החברה במרשם של רשם החברות, חברה א' נוסדה במאי 2014 וכך גם על-פי תשובתה למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2018.
"יוצא אפוא שהתשתית העובדתית שהציג מנ"ט לוועדת המכרזים בעת קבלת החלטתה לבצע רכש בפטור בשווי 4 מיליון שקל מחברה א', ולפיה יש לחברה א' לקוחות שהם גופים ביטחוניים וכי החברה קיימת ארבע שנים (במקום שנתיים), לא הייתה נכונה.
"המשטרה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה, כי לא היה במידע זה כדי להטות את החלטת הוועדה. עם זאת, הוסיפה המשטרה, כי נכון היה לבסס את הנתונים גם על מקור אחר, ולא להסתפק בנתונים שמסרו נציגי החברה.
"העובדות ולפיהן שום גוף לא רכש את המערכת מחברה א' וממילא אין לה חמישה לקוחות המוגדרים גופים ביטחוניים, הן עובדות משמעותיות ורלוונטיות לקבלת החלטה בעניין ביצוע רכש בפטור ממכרז, ולפיכך עובדות אלו היו חייבות להיות מובאות לידיעת חברי ועדת המכרזים שנדרשו לבחון את הנושא ולקבל החלטה".
מדבריו של שפירא עולה, כי אם ועדת המכרזים הייתה יודעת את האמת על המימד החמישי - ייתכן שהחלטתה הייתה שונה. לאור כל זאת, יש לכאורה צורך בחקירה מעמיקה כדי לברר מי מסר את המידע הכוזב, מי אישר את מסירתו ומה הייתה השפעתו על ההחלטה - שכאמור העבירה למימד החמישי 4 מיליון שקל ללא מכרז, ועמדה להעביר לה 50 מיליון שקל באותה צורה.
