פרקליטת מיסוי וכלכלה, ליאת בן-ארי שווקי, קוראת (יום ג', 28.5.19) להעביר לבית המשפט הכלכלי גם תיקי מיסוי סבוכים,
הלבנת הון וחילוטים.
בן-ארי אמרה: "היקף ההון השחור הוא 30-25 מיליארד שקל בשנה. זהו סכום אדיר שחסר בהמון מקומות, כמו בתי החולים והכבישים. לכן יש חשיבות כה רבה לטיפול בנושא הזה ויש יותר התמקדות בו. הגשת כתב אישום בתחומים הללו נתקלת לעיתים קרובות בבעיה: בית המשפט הכלכלי סגור בפנינו אם לא מדובר בעבירות ניירות ערך. אנחנו צריכים לפנות לבית משפט אחר, שעסוק בהרבה נושאים אחרים.
"בעיני זו תקלה שצריך לתקן. לצערי, בית המשפט הכלכלי התחיל ונגמר בניירות ערך. אנחנו מנסים לגרום לכך שתיקי מיסים, שגם הם מורכבים ומצריכים מקצועיות, וגם הלבנות וחילוטים יועברו אליו. יש 700 מיליון שקל שתקועים בבתי המשפט, כי אין החלטה סופית על החילוט שלהם. צריך לתת מענה דחוף, כי אחרת לא נוכל לעשות את השינוי שאנחנו רוצים".
מפקד היחידה הארצית למלחמה בפשיעה הכלכלית, תת-ניצב אלי אסייג, אמר, כי ארגוני הפשיעה זיהו את הפוטנציאל הכלכלי והכיס העמוק של המדינה ולמדו כיצד לקחת ממנה את הכספים של כולנו. "זהו אירוע אסטרטגי חשוב מאוד" ורשויות האכיפה מתייחסות אליו בהתאם, הדגיש.
שופטת המחלקה הכלכלית,
רות רונן, אמרה, כי ניתן למדוד את הצלחתה של המחלקה בירידה החדה בפרמיית השליטה המשולמת תמורת חברות ישראליות. על-פי מחקר של פרופ'
שרון חנס, בשנים 2005-1993 עמדה הפרמיה של 31.4%, ואילו בשנת 2014 היא עמדה על 4.6% בלבד. מדובר בנתון המלמד על עלייה ניכרת ביציבות העסקית והמשפטית, ורונן סבורה שפסיקתו של בית המשפט הכלכלי היא חלק מן הגורמים לכך. הם דיברו בכנס לשכת עורכי הדין.