"למרות מדיניותה המוצהרת של עיריית ירושלים ולפיה עקרונות השימור הם נדבכי יסוד בפיתוח העיר, ועל אף הערך הכלכלי המגולם בשימורם של אתרים היסטוריים ברחבי העיר, השימור רחוק מלהיות אמצעי מוביל ומשפיע, ונדרשים מאמצים רבים כדי לקדם החלטות במוסדות התכנון בדבר שימורם של אתרים העומדים בסכנת הרס או שינוי". כך אומר (יום א', 2.6.19)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
שפירא אומר, כי נמצאו ליקויים בהסדרת ניגוד העניינים של חבר מועצת עיריית ירושלים לשעבר, פיני עזרא, והוא פעל שלא בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לעירייה שנקבעו בהסכם למניעת
ניגוד עניינים שעליו חתם. העירייה השתהתה בטיפול בעבירות הבנייה החמורות שהתגלו במקרקעין שלעזרא יש זיקה אליהם, דבר המעורר חשש למשוא פנים.
ברמת המקרו קובע שפירא, כי ההסדר התכנוני בירושלים נעשה טלאי על טלאי, והוא אינו משקף ראייה משולבת ומתואמת בכל הנוגע לשימור מבנים ואתרים בעיר. בירושלים נקבעו רק לגבי מבנים ואתרים מעטים בלבד הוראות שימור מחמירות, אשר מונעות בין היתר תוספות בנייה. משמעות הדבר היא הגבלת האפשרות לממש זכויות בנייה קיימות רק בנוגע למבנים ואתרים אלה, מבין האלפים המיועדים לשימור. העירייה קבעה מדיניות זו ללא גיבוש תשתית עובדתית מלאה בדבר העלויות הכרוכות בשימור, ובלי שבחנה את האפשרות להרחיב את מספר הבניינים והאתרים שיתבצע בהם שימור מחמיר ולשלם את הפיצויים הכרוכים בכך.
בניגוד לחוק, למעלה מ-20 שנה עיריית ירושלים אינה משלימה את גיבושה של רשימה כוללת של מבנים ואתרים לשימור - וכך נפגעים התכנון העירוני ומדיניות. כמו-כן, בשל העדרה של רשימה כזאת, נמנע מאתרים ומבנים לשימור המעמד המיוחד הניתן להם בדברי חקיקה מסוימים.
בירושלים קיימים אלפי מבנים ואתרים המיועדים לשימור. במועד הביקורת כללה הרשימה רק 1,100 מבנים שאושרו על-ידי ועדת השימור; 3,000 מבנים ואתרים אחרים מצויים ברשימה מתהווה, אך עתידים לעלות לדיון לצורך אישור הכללתם ברשימה הסטטוטורית. נוסף על אלה קיימים מבנים ואתרים רבים שהעירייה מצאה שהם ראויים לשימור, אך הם אינם חלק מהרשימה המתהווה. למעשה, הן למבנים שברשימת המתהווה והן למבנים שאינם ברשימה זו לא ניתנת הגנה תכנונית מספקת.
ועדת השימור דרשה ממהנדס העיר, שלמה אשכול, לגבש חוות דעת בנוגע לשימוש בסמכויות העירייה לדרוש את ביצוען של עבודות תחזוקה בנוגע לשני מבנים לשימור. אשכול לא מילא את ההוראה, ושימורם של המבנים נפגע באופן חמור ובלתי הפיך; הוא לא מילא את תפקידו. התנהלותה של ועדת השימור, ובייחוד התנהלותו של אשכול, ממחישות באופן מובהק את מקומם הנמוך של שיקולי השימור בסדר העדיפות העירוני וסותרות את מדיניותה המוצהרת של העירייה בנוגע לשימור.
עובדי מחלקת השימור אינם מבצעים פעולות פיקוח יזומות על עבודות המבוצעות במבנים ואתרים לשימור, שבתנאי ההיתר הנוגעים להם נקבעו הנחיות מיוחדות לשימור. הם אינם עוקבים אחר התחלות בנייה באתרים ובמבנים לשימור. הבקרה שמבצעת מחלקת השימור נשענת באופן מוחלט על דיווחיהם של המפקחים מטעם המחלקה לפיקוח על הבנייה וכן על דוחות הליווי שמגישים אדריכלי השימור. זאת, על-אף שנמצאו מקרים בהם מפקחים לא זיהו חריגות מהנחיות מחלקת השימור, ומקרים בהם אדריכלי השימור הגישו דוחות באיחור רב וללא פיקוח ומעקב של מחלקת השימור.
