"עיריית ירושלים רחוקה עד מאוד מלמלא את מדיניותה המוצהרת, ולפיה ירושלים, בירת ישראל, תהיה עיר נקייה ומטופחת. רחובותיה מלוכלכים, הן בעיני תושביה והן על-פי נתונים משווים של ניטור פרטי אשפה ושל משקל האשפה שמפנה העירייה". כך קובע (יום א', 2.6.19) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

משקל האשפה הנאספת בירושלים נמוך בהשוואה לממוצע הארצי, וניכר כי עיריית ירושלים אינה אוספת את כל האשפה שמייצרים התושבים והבאים בשעריה; חלק לא מבוטל מאשפה זו נותר פזור במרחב הציבורי ומותיר אותו מלוכלך. במשך שנים רבות לא הצליחה העירייה לשפר את פעילות מערך הטיאוט בעיר ולמלא את חובתה לנקות את רחובותיה כראוי, על-אף כספים רבים שהשקיעה במערך זה.

היקף ההוצאות של אגף התברואה בעירייה עלה ב-45% בשנים 2017-2011 ועמד על כ-370 מיליון שקל בממוצע לשנה. היקף הוצאות זה הוא 8% מממוצע הוצאות העירייה באותן שנים. על אלה יש להוסיף תקציבי מדינה ייעודיים בהיקף נרחב שהושקעו בתחום התברואה בירושלים בשנים 2018-2017. כמו-כן, בשנים אלה נרשם גידול במצבת כוח האדם של אגף התברואה בשיעור של 53%. הוצאות העירייה הגבוהות על תברואה וניקיון, המסתכמות במאות מיליוני שקלים בשנה, לא הביאו לתפוקות מספקות ולא שיפרו את ניקיון העיר.

צוות הביקורת ערך סיור בשכונות עיסאוויה, סילוואן, אבו תור, א-טור ובית חנינא שבמזרח העיר, ומצא, כי אשפה רבה פזורה לאורך הכבישים, כלי אצירה עולים על גדותיהם והררי אשפה מצטברים ברחובות ובצדי הדרכים. נמצא פער עצום בהיקף המשאבים שהוקצו לתפעול מערך התברואה בחלקי העיר השונים: לנפות במזרח העיר, שבהן מתגוררים 37% לפחות מכלל התושבים בעיר, הוקצו 10% בלבד מעובדי התברואה באגף; 7% ממספר כלי האצירה הכולל; 6% ממספר המסלולים לפינוי אשפה ו-4% מנפח כלי האצירה לפסולת הכולל בעיר.

אף על-פי שריסוס סיסמאות וציור כתובות גרפיטי אסורים על-פי דין, תופעה זו נפוצה ברחבי העיר, ומפגעי גרפיטי רבים נותרים על מקומם במשך זמן רב ואינם מוּסרים על-ידי העירייה. העירייה איננה יוזמת פעולות בנושא זה ורק מגיבה על פניות העולות מן השטח. נמצאו מקרים שבהם פעולות העירייה להסרת מפגעי הגרפיטי יצרו מפגעים חזותיים בעצמם.

קופות צדקה מוצבות במרחב הציבורי על-ידי עמותות או על-ידי גופי סעד למיניהם, והן משמשות לתרומת כספים לעמותות ולגופי הסעד או לתרומת מצרכי מזון יבשים. צוות הביקורת מצא עשרות קופות צדקה בגדלים שונים ברחבי העיר המהוות מטרד, בהיותן קשורות בשרשרת ברזל עבה לעמודי חשמל, או תלויות על גבי תחנות אוטובוסים, ואפילו על שלטי חוצות שהעירייה עצמה מציבה. בשנת 2011 התירה העירייה באופן חד-פעמי להתקין 224 קופות צדקה גדולות בלבד בשכונות חרדיות. אולם נכון למועד סיום הביקורת העירייה מעריכה, כי במרחב הציבורי בירושלים פזורות 2,000-1,500 קופות צדקה.

גם מיליוני התיירים נתקלים בלכלוך, וחמור מכך - במפגעי בטיחותיים. בעיר העתיקה נמצאו שלטים חד-לשוניים, בלתי אחידים, מוזנחים ומאולתרים וכאלה שעיצובם מנוגד לעקרונות שקבעה העירייה. גם באזורי התיירות הנוספים בעיר נמצאו מקרים רבים שבהם השילוט שהוצב היה פגום, עקום, שבור ומוכתם.

בשנים 2017-2014 ביצעה הרשות לפיתוח ירושלים פרויקטים בעלות כוללת של 128 מיליון שקל בעיר העתיקה ובסביבותיה. אולם, מצב הניקיון והתחזוקה של חלקים רבים באזור, לרבות כאלה שהושקעו בהם כספים רבים, בכי רע. אזורים רבים בעיר העתיקה מוזנחים ומלוכלכים ויש בהם מפגעים חזותיים בולטים, המעיבים על חוויית הביקור. באזורי התיירות המרכזיים, כגון רחוב הנוצרים, רחוב הגיא והסמטאות הסמוכות לו, סביבות שער שכם ושער האריות והר ציון נמצאו ערימות אשפה ופסולת, שקיות אשפה תלויות על הגדרות, פחי אשפה העולים על גדותיהם ואשפה צפה בתוך בריכות של מזרקות. ליד מגדל דוד ובהר ציון נמצאו פחי אשפה פתוחים ומלוכלכים שסביבתם גם היא מוזנחת ומלוכלכת.

המדרגות המחברות בין המפלסים שעליהם בנויה העיר העתיקה הן שחוקות, שקועות ומחליקות; הדבר בולט במיוחד במדרגות של ויה דולורוזה, המחברות בין רחוב בית הבד לרחוב הגיא. ברחוב בית הבד עצמו חסרו אבני ריצוף. ליקויים אלו עלולים לפגוע בבטיחותם של הולכי הרגל, בשל סכנת החלקה או מעידה.

רבים מהמעברים המקומרים, שבהם משופעת העיר העתיקה, נמצאו במצב תחזוקה ירוד ועם סימני רטיבות. בחלק מהקמרונות מתקלפות שכבות הצבע והטיח ותשתיות חשמל, תאורה ומיזוג אוויר מותקנות באופן מאולתר. בין האזורים העיקריים שבהם נמצאו המפגעים האלה - הר ציון, שוק מוכרי הכותנה, רחוב הגיא, ויה דולורוזה ורחוב שער השלשלת. בוויה דולורוזה אף מתעורר חשש לשלום הציבור ובטיחותו.
בחלקים נרחבים בעיר העתיקה תלויים בגלוי חוטי חשמל או צנרת במעברים וברחובות, ממש מעל ראשיהם של עוברי האורח, וכן על חזיתות המבנים, באופן הפוגע בחזות הרחוב ומהווה סכנה של ממש.

בטיילת ארמון הנציב נמצאו מפגעים של כתמי שתן וצחנה, בעיקר בגומחות המקורות שלאורכה, וכן נמצאה אשפה פזורה בטיילת הר הצופים ובטיילת עמק צורים שמתחתיה. בטיילת הר הצופים הוצבו רק פחי אשפה גדולים, ואשפה גלשה מהם. פחי האשפה שהוצבו לאורך טיילת ארמון הנציב היו בחלקם במצב תחזוקה ירוד ולא היה ביניהם תיאום עיצובי.

בטיילות ארמון הנציב והר הצופים ובעלייה לתצפית הר הזיתים נמצאו מפגעי ריצוף. מפגעי ריצוף רבים וחמורים במיוחד נמצאו לאורכה של טיילת הר הצופים. בחלקים מהטיילת האספלט התפורר לגמרי, ערוגות עצים נמצאו ריקות, אבנים משתלבות נעקרו ממקומן ונפערו בורות המסכנים את המבקרים.

באזור טיילת שרובר (שהיא חלק מטיילת ארמון הנציב) נמצאו כמה קופסאות חשמל ובתי מנורה פתוחים או שבורים. הדבר מהווה סכנת התחשמלות לכלל המבקרים באתר, בייחוד לילדים, והוא גם מפגע חזותי. גם בטיילת הר הצופים אותר כשל בבטיחות - בכמה שבילים נמצאו כבלי חשמל משתלשלים באופן העלול לגרום לעוברי האורח למעוד או להתחשמל.

בביקורת נבדקו מצב התחזוקה והניקיון של אזורי תיירות נוספים בירושלים, כגון במרכז העיר, ברחוב יפו ובאזורים מרכזיים במזרח העיר (לאורך דרך שכם ובאזור התחנה המרכזית) ובשכונת עין כרם. במקומות רבים נמצאו כתמים על המדרכות; פסולת במרחב הציבורי; כלי אצירה שעלו על גדותיהם, חלקם שרופים, חלודים ומוזנחים, וכן מפגעי ריח בסביבתם.

לאגף האכיפה העירוני אין מדיניות ומדדים ברורים לאכיפת חוק הניקיון. הוא אינו מכין תוכנית עבודה סדורה לאכיפת החוק על מבצעי העבירות בתחומים אלה. העירייה אינה מטילה על מבצעי העבירות במרחב הציבורי את העלויות הכספיות, כפי שהיא רשאית לעשות, ומסתפקת במתן קנסות הקבועים בחוק. זאת ועוד, אין למחלקה התפעולית שבאגף האכיפה אומדנים לתמחור פעולותיה לסילוק המפגעים.