המנכ"ל לשעבר של החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין ועובדים נוספים בחברה טוענים, כי המנכ"ל הנוכחי רוקן אותה מתוכן, מעביר למקורביו כספים שלה והפך אותה למטה בחירות לקראת הבחירות שיתקיימו השבוע לראשות הלשכה ולמוסדותיה. המנכ"ל לשעבר הוא עו"ד אייל ננר, והמנכ"ל הנוכחי - עו"ד פרי כהן.

ננר ועמיתיו אומרים, בתביעה שהגישו (14.6.19) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, כי כהן היה מפעיליו של ראש הלשכה הקודם, אפי נוה, וכי הוא גם פעיל ליכוד המקורב לשר החוץ, ישראל כ"ץ. לטענתם, הנהלתה הנוכחית של החברה הפכה ל"חבורה" (כלשונם), המשתלטת על תפקידי המפתח ועל שומרי הסף של החברה, ומבצעת מינויים פוליטיים של מקורביה. ננר מגלה, כי כמה מן העובדים הגישו תלונה למשרד מבקר המדינה, שכבר מנהל חקירה גלויה בעקבותיה.

לדברי ננר, דירקטוריון החברה פוזר בתחילת השנה בנימוק של אי-סדרים ובמקומו מונה דירקטוריון בראשותו של עו"ד נידאל עואודה. ננר עצמו פרש קודם לכן מתפקיד המנכ"ל וקיבל תפקידים אחרים בחברה. כהן מונה למנכ"ל ב-1.4.19, לטענת ננר - בהליך מזורז, ללא איתור מסודר ובלא שעמד בתנאי הסף שנקבעו במכרז לתפקיד שפורסם ובוטל. הוא מעלה את האפשרות, כי קיים שיתוף פעולה פוליטי בבחירות בלשכה בין עואודה (העומד בראש סיעה של עורכי דין ערבים) לבין כהן (שלדברי ננר מזוהה עם רשימת "קול הלשכה").

"קרוב משפחה - היועץ המשפטי"

כהן היה קודם לכן הממונה על מכירת ספרי "המתמחה" (להכנה לבחינות הלשכה) בכמה מוסדות אקדמיים, וננר טוען שכבר בתפקיד זה התיימר להיות המושך בחוטים בלשכה ואף קבע לעצמו את תנאי העסקתו. עוד הוא טוען, כי כהן פעל בחברה הכלכלית כשלוחו של נוה (לפני התפטרותו של האחרון), במטרה להדיח את אנשי המפתח ושומרי הסף שלה, ואף דיבר על כוונתו לפטר מחצית מעובדיה.

לדברי ננר, כהן הביא להחלפת היועץ המשפטי של החברה, עו"ד אבנר עזריה, בקרוב משפחתו - עו"ד לירון כהן ממשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון, ומשרד זה אף החל במפתיע לטפל בענייניה של החברה. לירון כהן היה עד לאחרונה דירקטור בחברה, וננר תוהה כיצד ניתן למנותו ליועץ משפטי - אם הדירקטוריון הוחלף בשל אי-סדרים. עוד הוא טוען, כי לירון כהן דואג לייצר הליכים משפטיים נגד ספקים של החברה, כנראה כדי לבסס את מעמדו במשרד פישר.

עוד נטען בתביעה, כי כהן השתלט על המנגנון הכספי של החברה, לאחר פיטוריהם של רואה החשבון ומנהלת הכספים, מיכאל עשור ואיריס גפניאל. הוא מינה את מקורבו אמיר ימין למנהל הכספים, מה שמאפשר לכהן להציג מצגים כוזבים על מצבה הכלכלי של החברה כנימוק לרצונו לפטר חלק מעובדיה. לדברי ננר, בכירי החברה והמבקר הפנימי בשנים האחרונות מכחישים שמצבה גרוע כפי שמתאר כהן. לדברי ננר, בתחילת יוני היו בחשבון הבנק שלה 2.2 מיליון שקל.

בהמשך התביעה מתאר ננר כיצד, לטענתו, העבירו כהן ועואודה כספים לאנשי שלומם. עו"ד חאלד דגש, המתמודד ברשימתו של עואודה למועצה הארצית של הלשכה, מקבל מהחברה 15,000 שקל לחודש ורכב חברה תמורת תפקידים משתנים. החברה עברה לעבוד עם בית הדפוס ורטיגו, בתיווכו של שי ישראלי - פעיל ברשימת קול הלשכה של כהן. החברה גם שכרה את משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג (קוסט-פורר), כאשר העובדים המטפלים בה - מטפלים גם בעסקיו הפרטיים של עואודה. לעומת זאת, טוען ננר, הופסקו כמעט לחלוטין התשלומים לספקים אחרים של החברה.

בעלה של גמליאל מסתובב במשרדים

עוד טוען ננר, כי מאז כניסתו של כהן לתפקיד - הפסיקה החברה לתפקד כעסק כלכלי. הכנסותיה בחודשים אפריל-מאי השנה ירדו ב-42% לעומת החודשים המקבילים אשתקד, לאחר שברבעון הראשון הן עלו ב-15%. כהן אינו מנהל את החברה, אלא עוסק בבחירות למוסדות הלשכה ולמעשה הפך אותה למטה הבחירות שלו - נטען בתביעה. במשרדי החברה מסתובבים פעילים פוליטיים, שהבולט בהם הוא עו"ד חובב דמרי - בעלה של השרה גילה גמליאל, המסייע לראש הלשכה, עו"ד אבי חימי, בבחירות הקרובות.

מבחינה מעשית, התביעה עוסקת בזימונים לשימועים לקראת פיטורים שנשלחו לננר ול-13 עובדים נוספים בחברה. לדברי ננר, למרות שעל הזימונים חתום המנכ"ל הקודם, לירן כפיר, הרי שבפועל הוא לא שלח אותם ואף אולץ להתפטר בשל התנגדותו לפיטורים. המכתבים נשלחו בתחילת מארס, ובסופו של אותו חודש הודיעה ההסתדרות שהיא הפכה לארגון היציג בחברה וביקשה לנהל הידברות עם ההנהלה בנושא הפיטורים.

בפגישת ההידברות טען נציג החברה, עו"ד שי תקן, כי מצבה כה חמור - עד שבלא פיטורי 20 מבין 47 עובדיה, היא לא תוכל לשלם משכורות בחודש מאי. כהן מצידו טען, כי החברה מצויה בגרעון של 6 מיליון שקל וחייבת עוד 3 מיליון שקל ללשכה, אך לדברי ננר - עד היום לא הוצג כל תיעוד אוביקטיבי התומך בטענות אלו. בפגישה נוספת מסר כהן, כי הפיטורים המתוכננים יחסכו 2.8 מיליון שקל, וכן ייחסכו 450,000 שקל מול ספקים, וכי בהמשך השנה יפוטרו עוד עובדים. ננר טוען, כי גם צעדים אלו לא זכו לגיבוי ממוסמך.

עוד נטען בתביעה, כי החברה נקטה בפעולות חד-צדדיות במקביל להידברות עם ההסתדרות ונציגי העובדים: הפסקת הנפקת הכרטיס החכם לעורכי הדין דרך חברת פרסונל איי.די; שיתוק הפעילות השוטפת ברוב המחלקות; הימנעות מתשלום לספקים; איום על עובדים בשל התארגנותם בהסתדרות; ונטילת חפצים אישיים של עובדות. ננר ויתר העובדים מבקשים מבית הדין להורות לדחות את השימועים עד שיקבלו את החומר הדרוש להם כדי להתכונן לקראתם. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד סיגל פעיל, איה דוד וזוהר גיפס, וטרם הוגשה תגובת החברה הכלכלית.