בית המשפט העליון התיר בצורה נדירה לנאשם לחזור בו מהודאתו, לאחר שהתברר שהיא ניתנה בעקבות התחייבותו של סניגורו לפיה עונשו יהיה לכל היותר עבודות שירות.
מתניה ברנע הואשם בבית המשפט המחוזי בירושלים בהפקרה לאחר תאונה ("פגע וברח"), סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, נהיגה ללא ביטוח, אי-ציות לתמרור עצור ואי ציות לרמזור אדום. הוא יוצג בידי עו"ד הייב רשיד, הודה ונדון ל-18 חודשע מאסר בפועל. ברנע ערער לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד חן הולנדר, וביקש להתיר לו לחזור בו מהודאתו ביחס לכמה מן הפרטים והאישומים הפחות-מרכזיים בכתב האישום.
במהלך הערעור הוגש לעליון מסמך שנחתם בידי רשיד, ובו התחייבות שעונשו המירבי לאחר הודאתו יהיה עבודות שירות. העליון ביקש את תגובתו של רשיד, שאישר את אמיתות המסמך, אך טען, כי ברנע הודה מרצונו החופשי וכי יש לראות את המסמך על-רקע ההתקשרות הכספית ביניהם. המדינה הסכימה בנסיבות אלו לאפשר לברנע לחזור בו מהודאתו, כאמור - בצורה מצומצמת.
השופט
ניל הנדל אומר (יום ב', 17.6.19): "התחייבות של סנגור לתוצאה מסוימת אינה פרקטיקה ראויה, ואף אינה מתיישבת
עם חובתו המקצועית כסנגור. נאשם מסתמך על הניסיון והידע המקצועי של בא-כוחו. הבטחה לתוצאה מסוימת אינה משקפת את המצב לאשורו, לא מבחינה עקרונית ומהותית ולא מבחינה מעשית. התחייבות עלולה לשדר גם, כי בית המשפט אינו מפעיל שיקול דעת
עצמאי וכי בנסיבות מסוימות הכל קבוע מראש.
"בענייננו, לא יהיה נכון להשלים עם אופן הייצוג שתואר לעיל. התחייבות לתוצאה מסוימת אינה דומה למצב שבו סנגור מעריך את טווח הענישה שייגזר על הנאשם, בעודו מבהיר כי מדובר בהערכה אך לא מעבר לכך. העניין הוא שהתחייבות מעבירה את פסי השיח בין הנאשם לבא-כוחו למקום אחר, בו הנאשם קיבל מידע מוטעה
ומטעה. הבחנה כזו עשויה לגעת בליבת הקשר בין הסנגור ללקוח בהליך הפלילי".
הנדל משבח את המדינה, אשר יוצגה בידי עו"ד נוגה בן-סידי, על הגינותה ונכונותה לאפשר את החזרה מההודאה. "הרצון לעשיית צדק עם הנאשם אינו אמור לעניין רק את האחרון. מדובר בחלק מחובות כל השותפים להליך הפלילי, לרבות המאשימה ובאי
כוחה". לבסוף אומר הנדל, כי אם מקרים כאלו יישנו - יש לקוות "שיטופלו כראוי בשלב שבו יתגלו". השופטים דפנה ברק-ארז ו
מני מזוז הסכימו עם הנדל.
