|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
תכשיטים לקחת לחופשה בחו״ל בחג הפסח
קבוצת ירדן
תמר פטרוליום: חברה עסקית או בית חרושת לג׳ובים?

יעילות / אי-יעילות הכפייה

שופטת שלחה נער מכור לאלכוהול לגמילה בכפייה

וזאת חרף מחקרים אשר מראים כי טיפול בכפייה אינו אפקטיבי השופטת נסמכה על מחקרים אחרים אשר קובעים כי טיפול כפוי אפקטיבי, והורתה על טיפול כפוי
04/10/2009  |   ענבל בר-און   |   פסיקה   |   תגובות
האם טיפול בכפייה הוא אפקטיבי? [AP]

כוחו המופלא של עיקרון המידתיות
ענבל בר-און
נער שאושפז בכפייה שוחרר בהוראת השופט יצחק עמית אשר קבע כי האשפוז אינו משיג את התכלית של החלמתו של הנער ממצבו הקרוי בטיבטית "סוק לונג" (תוצר של מדיטצית יתר) * עיקרון המידתיות אמרנו כבר?
לרשימה המלאה

אוטונומיה אישית
ענבל בר-און
אוטונומיה אישית היא החירות של הפרט לעשות ככל העולה על רוחו בכדי לבטא את אישיותו * משטר ליברלי יבטיח אותה * היא מתפרשת על כל תחומי המשפט...
לרשימה המלאה

"מהמקובץ עולה כי הסיבות בגינן קטינים המכורים אינם מטופלים במסגרות כופות - נעוצה בגישה המסורתית לפיה טיפול בכפייה אין בו תועלת - גישה המעלה ספקות, וכן בשל העדר מקומות גמילה בכפייה אליהם ניתן יהיה להפנות הקטינים. לאור המפורט לעיל אני מורה כי פקיד הסעד ייכנס ועדה טיפולית אשר תודיע המלצותיה לביהמ"ש בעניינו של הקטין. במידת הצורך יזמן פקיד הסעד לוועדה נציג הרשות למלחמה בסמים". כך קבעה (יום ה, 7.08.08) שופטת בית המשפט לנוער באשקלון, בן דוד ניצנה.

השופטת בן-דוד מצאה כי מכוח סעיף 6(2) לחוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך-1960, מוקנית לבית המשפט סמכות להתערב בעניינם של קטינים ולכפות עליהם טיפול כאשר ישנו חשש להתפתחותם התקינה, ועל-אף שסמכות זו אינה מנוסחת באופן ספציפי למקרים של התמכרות לאלכוהול, ברי כי הכוונה כי סמכות זו תופעל גם במקרים כגון אלו.

לאחר שהשיבה השופטת בחיוב על שאלת סמכותו של בית המשפט לכפות טיפול על קטין המכור לאלכוהול היא נפנתה לשאלות היעילות - האם טיפול שכזה יעיל חרף היתו בכפייה? השופטת בן-דוד הציגה סברות של מומחים ולפיהן טיפול בכפייה לגמילה מהתמכרויות אינו יעיל, אך מנגד הציגה מחקר שהתקיים בשנות השבעים בארה"ב, ואשר ממנו עלה כי מכורים אשר טופלו בכפייה השיגו תוצאות טובות יותר, מבחינת משך זמן ההשארות 'נקיים', מאשר מכורים אשר טופלו מרצון. השופטת בן-דוד מצאה כי הדיעות באשר לאפקטיביות הטיפול הכפוי למכורים הינן לכאן ולכאן, אך בהיות הקטין בסיכון, ובהיעדר מסגרת אלטרנטיבית לטיפול בהתמכרותו,יש להורות לפקיד סעד לבדוק את אופציות הטיפול בו, בלא לשלול מסגרת כופה, ולהודיע על כך לבית המשפט.

עובדות המקרה

הוריו של הקטין הגישו בקשה לבית המשפט ובה הם "זועקים" לעזרת בית המשפט (כלשון הבקשה), ומבקשים כי בית המשפט יורה על השמת הקטין במסגרת טיפולית לגמילה שכן מצבו מתדרדר. הקטין לטענתם שותה משקאות אלכוהוליים, ומעשן סמים, קיים חשש ממשי למצבו הבריאותי והנפשי, וכן להשפעתו לרעה על אחיו הקטינים.

טענות הצדדים

עו"ס נוער סמים המטפלת בקטין טענה כי בעיתו של הקטין היא בעיקר שתיית אלכוהול. דיווחים התקבלו כי הוא משוטט, ונמצא כשהוא שוכב על ספסל ברחוב שתוי. רמת השתיה לטענתה הינה כזו אשר גורמת נזקים בלתי הפיכים. הקטין שהה בעבר במעון נעול, בצו בית המשפט כתשעה חודשים, אולם במעון לא קיבל טפול לבעית ההתמכרות וגם בתקופה זו לא למד, והסניף דבק מגע.

הקטין עצמו מודה כי הוא משתמש בחומרים ממכרים, הסביר כי אינו מעוניין בטיפול, ומעדיף שגורמי הטיפול "יוותרו עליו".

קביעות בית המשפט

אין מחלוקת בין הצדדים כי יש להורות על השמת הקטין במסגרת שיקומית לצורך גמילתו מחומרים ממכרים, גם אם ההשמה תהיה בכפיה.

בדיון בבקשה יש ליתן מענה לשאלות הבאות :
1. האם קיימת הסמכות החוקית לכפות טיפול על הקטין שבפני.
2. האם כפיית טיפול אפקטיבית בגמילה מהתמכרות.
3. האם קיים מקום השמה מתאים – להשמתו של הקטין.

הסמכות החוקית לכפות טיפול לגמילה מסמים בעניינו של קטין:

חוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך-1960 מקנה סמכות לבית המשפט להתערב בעניינם של קטינים ולכפות עליהם טיפול כאשר יש חשש להתפתחותם התקינה.

סעיף 2(6) לחוק קובע כי כאשר קיימת סכנה להתפתחותו של קטין קיימת עילה להכריז על הקטין כקטין נזקק ולנקוט בדרכי טיפול בעניינו. סעיף 3(4) לחוק קובע מהן דרכי הטיפול ובין היתר מאפשר החזקתו של הקטין במעון נעול בכפיה. בעניינם של בגירים יש מחלוקת עד כמה ראוי לכפות על בגיר טיפול רפואי – ומחלוקת זו ראוי כי תקבל מענה בחקיקה. (פרופ' יעקב בזק במאמרו טפול כפוי במתמכרים – ההיבט המשפטי מתוך: הכל על אלכוהול – בטאון לטפול בנפגעי אלכוהול, גיליון 15 מאי 1997). בעניינם של קטינים קיימת כאמור חקיקה המקנה סמכות התערבות, וזאת למרות שהחקיקה אינה מפורשת דווקא לטפול בבעית ההתמכרות.

טפול כפוי בגמילה מסמים – האם אפקטיבי?

בדו"ח שהגישה בשנת ה- 90 וועדה בינמשרדית לטפול בבעית הסמים המסוכנים בראשות פרופ' מן ז"ל המליצה הוועדה שלא לכפות טפול גמילה על משתמשים בסמים, מהטעם שלדעת הוועדה טפול כזה נדון לכשלון. בעמדה זו תמכו גם מטפלים מעולם הרפואה – הטענה הרפואית היתה שסיכויי הצלחה בטפול כפוי נמוכים מאוד. בהעדר מוטיבציה אמיתית מצד המטופל לא יכול להתרחש תהליך שיקום ממשי. בשנים האחרונות קיימת עמדה הקוראת לשקול שינוי מדיניות ובחינת האפשרות החוקית לכפות טיפול על מתמכרים.

בארה"ב החל משנות ה-80 מתקיימות תוכניות טפול במופנים בכפייה שאינם מעורבים בפליליים. החוק הפדרלי לשיקום מכורים לחומרים נרקוטיים נחקק בשנת 1966, והוא אישר אשפוז כפוי גם של מכורים שלא הורשעו בעבירה. ההפנייה היתה לבית החולים לטפול של עד שישה חודשים ולבית המשפט סמכות להמשיך בטפול עד 36 חודשים.

בשנים 1967-1973 הופנו לבית החולים למעלה מ- 10,000 מכורים – 93% מהם אינם בשל ביצוע עבירות. מחקרי מעקב מצאו כי 13%-14% מהמטופלים בכפייה נשארו נקיים במשך 6 חודשים – נתונים טובים מאלה שאושפזו לטיפול מרצון.

בועדת הכנסת למאבק בנגע הסמים (פרוטוקול 25 18/12/2007) נשמעה קריאת נציג עמותת אלי"ס אמהות למען ילדים סובלים. מר יעקב קרוגליאך, נציג העמותה, קרא לחברי הוועדה למצוא פתרון של כפיית טפול שכן מדובר ב"פצצה מתקתקת".

ספקות לעניין הצלחת טיפול בכפייה קיימים גם בטיפול בבעיות אחרות כמו הטפול בהפרעות אכילה – יחד עם זאת, בעניין זה אין מחלוקת כי כאשר קיים חשש ממשי לחיי הקטין יש לטפל בו במסגרת אשפוז כפוי בבי"ח פסיכיאטרי. גישה זו לא אימצו רשויות הרווחה בכלל בטיפול בנערים מתמכרים.

מהאמור לעיל עולה כי אין היום הסכמה חד משמעית לעניין טיפול בכפייה בהתמכרויות, ולפיכך ראוי כי אפשרות זו תיבחן בוודאי כאשר לא קיימת אלטרנטיבה טיפולית אחרת והקטין בסיכון ממשי.

מסגרות לטפול כפוי בבעית ההתמכרות אצל בני נוער

"לאחר שמצאתי כי יש לבית המשפט סמכות לכפות טפול, וגם שוכנעתי כי יש במקרה שלפניי לאמץ אלטרנטיבה של טיפול כפוי בהתמכרות, נותר לבחון מקום השמתו של הקטין. גורמי הטיפול שהופיעו בפניי טענו כי במדינת ישראל אין מסגרת לטפול בנגמלים בסם בכפיה, ולפיכך הם אינם יכולים להמליץ על מסגרת מתאימה.

מהמקובץ עולה כי הסיבות בגינן קטינים המכורים אינם מטופלים במסגרות כופות – נעוצה בגישה המסורתית לפיה טיפול בכפייה אין בו תועלת - גישה המעלה ספקות, וכן בשל העדר מקומות גמילה בכפייה אליהם ניתן יהיה להפנות הקטינים"

תוצאת ההליך

"לאור המפורט לעיל אני מורה כי פקיד הסעד ייכנס ועדה טיפולית אשר תודיע המלצותיה לביהמ"ש בעניינו של הקטין. במידת הצורך יזמן פקיד הסעד לועדה נציג הרשות למלחמה בסמים".

פרטי ההליך

- בבית המשפט לנוער באשקלון
- בפני השופטת ניצנה בן-דוד

בש"א 378/07 לשכת הרווחה באמצעות פקיד הסעד מר שמעון גרמן נ' פלונית
תאריך:  04/10/2009   |   עודכן:  04/10/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שופטת שלחה נער מכור לאלכוהול לגמילה בכפייה
תגובות  [ 4 ] מוצגות   [ 4 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
חנה איסלר
4/10/09 18:42
2
שלומי - כלכלן
4/10/09 19:04
3
דודו ביתן
5/10/09 13:47
4
MN
11/10/09 00:52
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"יעקב מזרחי ויתר על עיסוקו הקודם שהיווה מקור לפרנסה עבורו, על-מנת לקבל את רישיון הרוכלות ולהתפרנס ממנו, וצו הביניים יפגע בפרנסתו. מאידך-גיסא, אם לא יינתן צו הביניים, הרי שעסקם של הזוג אורטל ואהרון מזרחי, הכולל רישיון למכור בנוסף לפרטי מזון, גם תשמישי קדושה, ימשיך ויתקיים". כך קבע ( יום ד', 26.08.09) שופט בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, יונתן אברהם, בבקשה שהגישו בעלי עסק במתחם קבר הרמב"ם בטבריה נגד העירייה, למנוע מדודם לפתוח עסק מתחרה.
02/10/2009  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"תביעתם של מסמכים רלוונטיים ותביעה למתן צו לעריכת חשבונות אפשריות, כמובן, במסגרת תביעה כספית, ואין בהן כשלעצמן כדי להצדיק הגשת תובענה לסעד הצהרתי. אלא, הסעד העיקרי המבוקש בתביעתו של ששון הוא למתן צו הצהרתי לפיו ששון אינו חייב לבנק דבר. ממאי נפשך? אילו כל חפצו של ששון שיינתן צו הצהרתי כזה, הרי זו ממילא הגנתו בתביעת הבנק, ואין כל טעם לאפשר כפל הליכים; ואילו תביעתו למתן סעד הצהרתי מהווה שלב ראשון, שלאחריו מתעתד הוא להגיש תביעה כספית, אין הצדקה לפיצול כזה". כך קבעה ( יום א', 6.09.09) שופטת בית המשפט המחוזי, מרים נאור, בערעור שהגיש עזרא ששון על החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא ליתן למבקש צו מניעה כנגד שיעבוד מניותיו על-ידי המשיב, הוא בנק מזרחי טפחות.
02/10/2009  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"יש לראות בנתבע על כל אגפיו ומחלקותיו בבחינת גוף אחד שבין יתר תפקידיו - לספק מידע אמין לאזרח. לשיטתי למיצער, מן המועד בו נרשמה הפרצלציה בלשכת רישום המקרקעין היה הנתבע מודע לשטחו המעודכן של המגרש וכי המידע שמסר לתובעת באישור הזכויות כלל היצג בלתי נכון של שטח המגרש". כך קבע (יום ה', 10.9.09) שופט בית משפט השלום, מרדכי בן-חיים, בתביעה שהוגשה על-ידי מוכרת מקרקעין, אשר לטענתה - מכרה את המגרש שבבעלותה במחיר נמוך משוויו האמיתי, עקב הטעיה של מינהל מקרקעי ישראל. את ההפרש בין מחיר המכירה לבין שוויו האמיתי של המגרש - לו רק ידעה על השטח הנוסף שנספח אליו - היא תובעת מן המינהל. המינהל מצדו גורס כי התובעת ידעה כי קביעת המינהל באשר לשטח המגרש טרם הושלמה הפרצלציה אינה סופית, וכי היה עליה לברר גם במרשם המקרקעין באשר לגודלו האמיתי של המגרש או למדוד את המגרש בעצמה.
01/10/2009  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
מנהל חשבונות בחברת התיירות אוניברסל הורשע בעבירות של גניבה בידי מורשה ורישום כוזב במסמכי תאגיד לאחר שכספים ששולמו במזומן לחברה חולקו על ידו בינו לבין החברה, דבר שניסה להעלים על-ידי ניהול פנקסי חשבונות כוזבים. בדיון על גזר הדין טענה הפרקליטות כי במתן גזר דין בשל גניבה ממעביד נוהג בית המשפט להחמיר היות ועבירה זו מסכנת את יציבות המשק ומשכך יש להחמיר אף במקרה דנן ולגזור על הנאשם 42 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 40,000 ש"חופיצוי כספי לטובת חברת אוניברסל בסך- 200,000 ש"ח.
01/10/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
"בסיום הדברים אומר כי אין לי ספק שתחושותיו של חובב בעקבות פרשה זו הינן מובנות לכל בן אנוש. חובב, אדם ועובד ללא רבב, אשר גאוותו בין היתר על קריירה תעסוקתית מוצלחת, מרשימה, מוערכת ורבת שנים - עבר תקופה לא פשוטה שארכה שנים ארוכות עד אשר זוכה מכל אשם, עקב מהימנותו הבעייתית של מפלילו העבריין. אין ספק כי החרדה בה היה נתון מובנת, נוכח העובדה שמשך זמן רב חי כשהחרב המתהפכת של הדין הפלילי מרחפת מעל לראשו, אשר איימה לפגוע לא רק בחירותו ובחפותו, אלא גם לגדוע את מטה לחמו. יחד עם זאת, אף שתחושותיו הסובייקטיביות של חובב מובנות, אין הדבר מצמיח בהכרח גם אחריות משפטית של החברה לנזקיו הנטענים". כך קבע שופט בית משפט השלום בראשל"צ, רפי ארניה (יום א', 28.06.09), בפסק דין שניתן בתביעה שהגיש חובב שמואל כנגד חברת החשמל, בגין עוולת הנגישה.
26/09/2009  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
ציפי לידר
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה    האדם חושב, והאלוקים צוחק
דן מרגלית
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא    עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
דרור אידר
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה    ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il