|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

שופטת: הלקוחות מושתקים מהעלאת טענות כנגד הבנק

הבנק תבע לקוחות בשל משיכת יתר הלקוחות ביקשו להתגונן בית המשפט קבע ערבון גבוה מדי שבו לא יוכלו לעמוד ועל כן בקשת הרשות להתגונן נדחתה כשביקשו להעלות טענות כלפי הבנק במסגרת תביעה עצמאית שהגישו, נמסר להם כי 'זמנם עבר' וכי "הייתה להם הזדמנות" להעלות את טענותיהם
04/10/2009  |   ענבל בר-און   |   פסיקה   |   תגובות
הבנק אינו יכול להתנות מתן אשראי בכבילת הלקוח לשירותים שהוא מציע [פלאש 90]

מערכת בתי המשפט נגד האזרח הקטן
ענבל בר-און
מעשה בית דין קובע כי אדם שלא העלה טענה בזמן אמת מושתק מלהעלותה כעת בדיון המשפטי * ומה אם מערכת בתי המשפט היא זו שחסמה אותו מלהעלות טענה 'בהזדמנות הראשונה', למשל על-ידי הטלת הוצאות בלתי סבירות?
לרשימה המלאה

"הדברים שנאמרו שם יפים הם לענייננו, שכן התובעים העלו את כל טענותיהם לרבות הטענה בדבר התניית שירות בשירות וחיוב בריבית לפי 360 ימים בשנה, במסגרת הבקשה לרשות להתגונן שהוגשה על ידם בתביעה הראשונה. אולם, לאחר שניתנה החלטה בבקשתם, הם בחרו לשבת בחוסר מעש ולא הפקידו את הערבות הבנקאית שנקבעה כתנאי למתן רשות להתגונן, ומאידך לא הגישו ערעור על ההחלטה הנ"ל. בכך הם איבדו את זכותם להעמיד מחדש טענות אלה ל"הכרעה שיפוטית" על-פי ההלכה שנקבעה בעניין וינשטיין הנ"ל, מחמת מניעות, ואין נפקא מינא אם טענות אלה נידונו והוכרעו לגופן בהליך הראשון. מסקנה זו מתבקשת גם לאור שיקולי מדיניות משפטית, שכן התעלמות מקיומו של מעשה בית דין בסיטואציה שכזו, יוצר מצב לפיו בעל דין יכול להיכנס לשערי בית המשפט מהדלת האחורית, תוך התעלמות מתמרור איסור כניסה שהוצב בפניו בדלת הראשית. ברי הוא כי תוצאה זו אינה רצויה ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט". כך קבעה (יום ה', 29.9.09) שופטת בית משפט השלום בחיפה, כאמלה ג'דעון, בתביעה שהגישו לקוחת כנגד הבנק.

באותה פרשה הגישו לקוחות של בנק תביעה כנגדו בטענות שונות כגון התניית שירות בשירות, חיוב יתר של ריבית ועוד. הבנק קבע כי על תביעתם להידחות על הסף מחמת מניעות (השתק) משום שטענות אלו כבר הועלו במסגרת תביעה שהגיש הבנק כנגד לקוחותיו, אולם טענות אלו נדחו.

עיקרון 'מעשה בית דין' (או השתק פלוגתא) קובע כי מקום בו בית המשפט הכריע בסוגייה אלמונית, הוא לא יידרש לה שוב וזאת בכדי לא להטריח את בית המשפט פעמיים. באותה פרשה, התובעים העלו את אותן טענות בתביעה אשר הגיש הבנק כנגדם קודם לכן, ברם, הטענות לא נדונו לגופן, שכן התובעים לא קיבלו רשות להתגונן וזאת משום שלא היה בכוחם להעמיד ערבות בסך 150,000 שקל למקרה שטענות ההגנה שלהם תידחנה. חרף זאת, קבעה השוטפת כאמלה ג'דעון כי חל מעשה בית דין במקרה הנדון, וכי "אין נפקא מינה מה הייתה הסיבה שבגינה לא העלו התובעים את טענותיהם בהזדמנות שהייתה להם" (כאמור, ב'סיבוב הקודם' טענות אלו לא הועלו, שכן התובעים שהיו נתבעים אז לא יכלו להפקיד את הערבות הנדרשת לקבלת רשות להתגונן).

עם זאת, דנה השופטת ג'דעון גם בטענות התובעים לגופן, וקבעה כי הבנק אכן חייב ריבית יתרה את התובעים, אולם דין טענה זו להתיישן, וכן כי הבנק לא התנה שירות בשירות, שכן זכותו של הבנק לדרוש כי תוכניות חיסכון של לקוחותיו תשמשנה ערובה למשיכת יתר של אשראי - זוהי עסקה סבירה, לדבריה, ולא כפייה, מה גם שבנסיבות העניין הוכח שבזמן שנטלו הלקוחות את האשראי מצב חברתם היה בכי טוב, הייתה להם בחירה ליטול את האשראי, ובכל מקרה לא התקיימה קורלציה בין העמדת האשראי לרשות התובעים לבין דרישת הבנק כי התובעים יפתחו בתוכניות חיסכון, מה שמשמיט טענה אפשרית של 'התניית שירות בשירות'.

עובדות המקרה

חברת גבי גבריאל לבניין והשקעות, ובעלי מניותה הזוג גבי ולאה גבריאל, עותרים לחייב את הנתבע, בנק לאומי לישראל, בתשלום של שניים וחצי מיליון שקל בגין פעולות לא חוקיות שבוצעו על-ידי הבנק בחשבונותיהם. לאור מגוון הטענות בתביעה הוחלט לפצל את הדיון כך שראשית תידון שאלת החבות, ורק לאחר מכן תידון שאלת הנזק. התובעים זנחו את מירב טענותיהם ונותרו עם שתי טענות - חיוב יתר ריבית, שלא לפי המוסכם וכן התניית שירות בשירות.

טענות הצדדים

הבנק גורס כי דין התביעה להידחות מחמת מעשה בין דין או מחמת מניעות. לטענת הבנק, תביעת התובעים הוגשה לאחר שהבנק עצמו הגיש, מספר חודשים קודם לכן, תביעה כנגד התובעים בגין יתרת חוב אשר הצטברה בחשבונם. בתביעה זו הגישו התובעים בקשת רשות להתגונן, שבה העלו אותן טענות שהועלו על ידם בתביעה הנוכחית, ואליה צירפו אותה חוות דעת חשבונאית שעליה סמכו את תביעתם הנוכחית. יש לציין כי כאשר הגישו התובעים את בקשת הרשות להתגונן בתביעה אשר הבנק הגיש נגדם, הם נדרשו להפקיד ערבות בנקאית שכן לדעת השופטת שדנה בתיק, סיכויי הגנתם היו קלושים שכן טענותיהם היו "כלליות ומעורפלות" מדי, אולם משלא הפקידו את הערבות הבנקאית – על סך 150,000 שקל, ניתן פסק דין כנגדם. מכאן טענת ההשתק/מניעות של הבנק כלפי התובעים.

התובעים גורסים כי הבנק התנה שירות בשירות. לטענת התובעים, הבנק העניק להם אשראים בהיקפים גדולים כשחשבונותיהם היו בחריגה, תוך התניית הענקת האשראי ברכישת חסכונות ו/או ניירות ערך וקרנות נאמנות שבבעלות הבנק. בכך הפר הבנק את חובת הנאמנות כלפיהם, והעדיף את האינטרסים הכלכליים שלו על האינטרסים שלהם תוך שהוא מתעשר על חשבונם.

כך לדוגמא, גורסים התובעים, כי הבנק כפה עליהם לממן תוכניות חיסכון באמצעות הלוואות כאשר ההלוואות נשאו ריבית גבוהה, ותוכניות החיסכון נשאו ריבית אפסית.

קביעות בית המשפט

מה דין טענת הבנק באשר ל'מעשה בית דין'?

  • דין טענת המניעות של הבנק להתקבל - ברע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין, [פורסם בנבו], תק-על 2009(1), 3239 נפסק כי כאשר מוגשת תביעה על הנתבע להתגונן, ואם לא עשה כן, מנוע הוא מלהעלות את טענותיו שיכול וצריך היה להעלותן בפני בית המשפט במסגרת ההליך הקודם, והסיבה שבעטייה הוא נמנע מלעשות כן, אינה מעלה או מורידה לצורך היווצרות המניעות.
  • תכליתו של כלל 'מעשה בית דין' - מטרתו המעשית של השתק פלוגתא היא למנוע מבעל דין, שהיה לו 'יומו בבית המשפט', להטריד את בעל דינו בהתדיינות חוזרת באותו עניין שכבר הוכרע ביניהם במשפט הראשון.
  • מעשה בית דין חל גם על טענה שלא נטענה - מדברי השופט רובינשטיין בפרשה אחרת: "העובדה שבית משפט לא דן והכריע בטענה מסוימת באופן פוזיטיבי, אינה מכשול בלתי עביר להיוצרות מעשה בית דין בעניינה. לדידי, השאלה מדוע לא נדונה הטענה לגופה - האם כיוון שלא נטענה בכתב הגנה שהוגש, או כיוון שנכללה בכתב הגנה שלא הוגש, או בשל אי-התייצבות בעל הדין - אינה עיקר. הדגש הוא בעובדה, שלבעל דין הייתה הזדמנות ליתן ביטוי לעמדתו בגדרי ההליך, והוא מסר את העניין להכרעת בית המשפט בלא שעשה כן".
  • על התובעים חל השתק - "הדברים שנאמרו שם יפים הם לענייננו, שכן התובעים העלו את כל טענותיהם לרבות הטענה בדבר התניית שירות בשירות וחיוב בריבית לפי 360 ימים בשנה, במסגרת הבקשה לרשות להתגונן שהוגשה על ידם בתביעה הראשונה. אולם, לאחר שניתנה החלטה בבקשתם, הם בחרו לשבת בחוסר מעש ולא הפקידו את הערבות הבנקאית שנקבעה כתנאי למתן רשות להתגונן, ומאידך לא הגישו ערעור על ההחלטה הנ"ל. בכך הם איבדו את זכותם להעמיד מחדש טענות אלה ל"הכרעה שיפוטית" על-פי ההלכה שנקבעה בעניין וינשטיין הנ"ל, מחמת מניעות, ואין נפקא מינא אם טענות אלה נידונו והוכרעו לגופן בהליך הראשון. מסקנה זו מתבקשת גם לאור שיקולי מדיניות משפטית, שכן התעלמות מקיומו של מעשה בית דין בסיטואציה שכזו, יוצר מצב לפיו בעל דין יכול להיכנס לשערי בית המשפט מהדלת האחורית, תוך התעלמות מתמרור איסור כניסה שהוצב בפניו בדלת הראשית. ברי הוא כי תוצאה זו אינה רצויה ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט".
  • האם היה על הנתבעים להעלות את טענת המניעות בהזדמנות הראשונה שהייתה להם? - "אמנם לא ניתן להתעלם בענייננו מהעובדה כי פסק הדין בתביעה הראשונה ניתן במהלך ניהול המשפט בתביעה הנוכחית (אך בטרם נשמעו הראיות בה), אולם אין בכך בכדי לשנות מהמסקנה הנ"ל, שכן, על-פי תקנה 101(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, רשאי בית המשפט, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, בשל מעשה בית דין".
  • התובעים מנועים מלהעלות טענותיהם בשנית במסגרת תובענה זו - "לאור האמור לעיל הנני קובעת כי לתובעים הייתה שעת כושר לטעון את טענותיהם בעניין התניית שירות בשירות וחיובי ריבית במסגרת התביעה הראשונה, אך משיקולים השמורים עימם, הם בחרו שלא למצות זכות זו. בכך, הם איבדו את זכותם להיזקק לטענות אלה ולהעמידן מחדש להכרעה שיפוטית במסגרת התביעה דנן מחמת מניעות, מה שמוביל לדחיית התביעה שהוגשה על ידם".

מה דין טענת התובעים כי הבנק התנה שירות בשירות?

חרף קבלתה את טענת מעשה בית דין של הבנק, נדרשה השופטת גם לטענת 'התניית שירות בשירות', אשר העלו הלקוחות כנגד הבנק:
  • המסגרת הנורמטבית - הטענה בדבר התניית שירות בשירות נסמכת על הוראת סעיף 7 (א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981הקובעת כי: "לא יתנה תאגיד בנקאי מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהתאגיד ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי". עם זאת, כבר נפסק כי "אי כדאיות כלכלית כשלעצמה, ללא הוכחתה של התניית שירות בשירות, מהווה, ברגיל, טעות בכדאיות העסקה, שאינה נחשבת כטעות המקנה זכות ביטול על-פי הוראת סעיף 14 (ד) לחוק החוזים" (ראה ת.א (נצ') 994/89 עדי ביבי נ' בנק הבינלאומי הראשון (לא פורסם)).
  • האם במקרה הנדון התרחשה 'התניית שירות בשירות'? - תצהירו של מר אהרון סירוק, ששימש כראש צוות במחלקה העסקית שבה התנהלו חשבונותיהם של התובעים בבנק, הוכיח כי המדובר בהלוואות ייעודיות שניתנו "בתנאים טובים במיוחד", ודבריו הנ"ל לא נסתרו. דבריו הנ"ל של מר טורקביץ אשר לא נסתרו, מערערים את היסוד מתחת לטענת הכפייה שהועלתה על-ידי התובעים בהתייחס לתוכניות הנ"ל, ובהיעדר ראיות נסיבתיות אחרות המוכיחות קיומה של כפייה כאמור, לא ניתן לקבל את טענתם של התובעים בנוגע לתוכניות הנ"ל.
  • האם עצם העובדה שהחשבונות של התובעים היו ביתרת חובה באותה תקופה, הופכת את העסקה שהציע להם הבנק לעסקה בתנאי כפייה? - הגם שבאותה עת היו התובעים ביתרת חובה, לא ניתן לשלול מעל הפרק כי שיקולים עסקיים של ניצול משאבים, ניצול תנאי שוק מועדפים, ניצול הטבות מס וכיוצ"ב, הם אלה שהדריכו אותם ברכישת תוכניות אלה חרף מצב חשבונותיהם. מסקנה זו מתחדדת לאור העובדה שהחברה הייתה רווחית באותה תקופה ועסקיה היו משגשגים. נוסף על כך, סכומי התוכניות הנ"ל לעומת מחזור עסקיה של החברה באותה עת, אף הוא מחזק את הרושם כי המדובר בהשקעה רָצונית שהתבססה על תחזיות אופטימיות של התובעים לגבי פעילות החברה.
  • אין ראיות נסיבתיות להתניית שירות בשירות - לא הוכח קיומה של קורולציה בין פתיחת תוכניות אלה לבין העמדת אשראי לחשבון החברה, ובמילים אחרות, לא הוכח כי חל שינוי במסגרת האשראי בחשבון החברה עקב פתיחת תוכניות אלה, ובכך נשלל היסוד של קיום התנייה אסורה בפתיחת התוכניות הנ"ל.
  • אי מתי ניתן יהא לומר כי בוצעה 'התניית שירות בשירות'? - יפים בעניין זה הדברים שנאמרו בספרם של א. וינרוט וב. אדלשטיין "התניית שירות בשירות על-ידי תאגיד בנקאי", בעמ' 29, ולפיהם: "יקשה במיוחד לטעון כי הייתה התניית שירות בשירות... כאשר מתברר, כי הלקוח נטל את השירות הכפוי לטענתו, גם בשעה שלא נזקק לשירות אחר של הבנק. במקרה זה נראה, כי המדובר בלקוח, הנוהג ליטול את השירות הלא כלכלי מסיבות שלו, גם ללא השפעת הבנק. לקוח זה יצטרך לשכנע את בית המשפט בעדותו, כי במקרה ספציפי זה נבעה נטילת השירות הלא כדאי מהתניה של הבנק, ולא מטעמים אישיים שלו".
  • גם תוכניות החיסכון האחרון לא נעשו בתנאי כפייה - המדובר בתוכניות חיסכון שניתן להפסיקן בכל עת ועל כן לא ניתן לדבר על כפייה, ובנוסף, לא ניתן להעמיד כנגד תוכניות אלו אשראי בנקאי מיידי כך שטענת ה'התניית שירות בשירות' נשמטת.
  • אין כל פסול בכך שבנק רואה בתוכניות חיסכון בטוחה למשיכת יתר בחשבון הלקוח - "מה פסול בכך כאשר תוכניות אלה שימשו בעבר בטוחה לאשראי בחשבונותיהם, וכאשר הבנק אמון בין היתר גם על האינטרסים שלו ובכללם האיטרס לדאוג לבטחונות, שהינו אינטרס לגיטימי לכל דבר ועניין, וחיוני לשמירה על יציבותה של המערכת הבנקאית?". הבנק אינו חייב להעמיד ללקוחותיו אשראי, ואם החליט לעשות כן, אך טבעי הוא שידרוש בטחונות מתאימים. זהו קשר עסקי סביר ולא התניה אסורה.

המסקנה מכל האמור לעיל כי התובעים לא הצליחו להוכיח את טענתם בדבר התניית שירות בשירות.

מה דין טענת התובעים כי הבנק חייב אותם בריבית יתרה?

  • האם הבנק חייב את התובעים בריבית לפי 365/360 יום בשנה? - טענה נוספת שהועלתה על-ידי התובעים היא כי הבנק נהג שלא כדין עת חייב את חשבונותיהם בריבית לפי 360 יום בשנה עד ליום 31.3.90, במקום 365 יום בשנה. טענה זו נכונה היא אולם נטענה באיחור, שכן חלפה תקופת ההתיישנות.

תוצאת ההליך

דין כל טענות התובעים להידחות. התובעים ישלמו לנתבע שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 שקל בתוספת מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

פרטי ההליך

- בבית משפט השלום בחיפה
- בפני השופטת כאמלה ג'דעון

ת"א 13564-03 גבריאל ואח' נ' בנק לאומי סניף נשר
ניתן ביום 29.09.09
תאריך:  04/10/2009   |   עודכן:  04/10/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שופטת: הלקוחות מושתקים מהעלאת טענות כנגד הבנק
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"מהמקובץ עולה כי הסיבות בגינן קטינים המכורים אינם מטופלים במסגרות כופות - נעוצה בגישה המסורתית לפיה טיפול בכפייה אין בו תועלת - גישה המעלה ספקות, וכן בשל העדר מקומות גמילה בכפייה אליהם ניתן יהיה להפנות הקטינים. לאור המפורט לעיל אני מורה כי פקיד הסעד ייכנס ועדה טיפולית אשר תודיע המלצותיה לביהמ"ש בעניינו של הקטין. במידת הצורך יזמן פקיד הסעד לוועדה נציג הרשות למלחמה בסמים". כך קבעה (יום ה, 7.08.08) שופטת בית המשפט לנוער באשקלון, בן דוד ניצנה.
04/10/2009  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"יעקב מזרחי ויתר על עיסוקו הקודם שהיווה מקור לפרנסה עבורו, על-מנת לקבל את רישיון הרוכלות ולהתפרנס ממנו, וצו הביניים יפגע בפרנסתו. מאידך-גיסא, אם לא יינתן צו הביניים, הרי שעסקם של הזוג אורטל ואהרון מזרחי, הכולל רישיון למכור בנוסף לפרטי מזון, גם תשמישי קדושה, ימשיך ויתקיים". כך קבע ( יום ד', 26.08.09) שופט בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, יונתן אברהם, בבקשה שהגישו בעלי עסק במתחם קבר הרמב"ם בטבריה נגד העירייה, למנוע מדודם לפתוח עסק מתחרה.
02/10/2009  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"תביעתם של מסמכים רלוונטיים ותביעה למתן צו לעריכת חשבונות אפשריות, כמובן, במסגרת תביעה כספית, ואין בהן כשלעצמן כדי להצדיק הגשת תובענה לסעד הצהרתי. אלא, הסעד העיקרי המבוקש בתביעתו של ששון הוא למתן צו הצהרתי לפיו ששון אינו חייב לבנק דבר. ממאי נפשך? אילו כל חפצו של ששון שיינתן צו הצהרתי כזה, הרי זו ממילא הגנתו בתביעת הבנק, ואין כל טעם לאפשר כפל הליכים; ואילו תביעתו למתן סעד הצהרתי מהווה שלב ראשון, שלאחריו מתעתד הוא להגיש תביעה כספית, אין הצדקה לפיצול כזה". כך קבעה ( יום א', 6.09.09) שופטת בית המשפט המחוזי, מרים נאור, בערעור שהגיש עזרא ששון על החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא ליתן למבקש צו מניעה כנגד שיעבוד מניותיו על-ידי המשיב, הוא בנק מזרחי טפחות.
02/10/2009  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"יש לראות בנתבע על כל אגפיו ומחלקותיו בבחינת גוף אחד שבין יתר תפקידיו - לספק מידע אמין לאזרח. לשיטתי למיצער, מן המועד בו נרשמה הפרצלציה בלשכת רישום המקרקעין היה הנתבע מודע לשטחו המעודכן של המגרש וכי המידע שמסר לתובעת באישור הזכויות כלל היצג בלתי נכון של שטח המגרש". כך קבע (יום ה', 10.9.09) שופט בית משפט השלום, מרדכי בן-חיים, בתביעה שהוגשה על-ידי מוכרת מקרקעין, אשר לטענתה - מכרה את המגרש שבבעלותה במחיר נמוך משוויו האמיתי, עקב הטעיה של מינהל מקרקעי ישראל. את ההפרש בין מחיר המכירה לבין שוויו האמיתי של המגרש - לו רק ידעה על השטח הנוסף שנספח אליו - היא תובעת מן המינהל. המינהל מצדו גורס כי התובעת ידעה כי קביעת המינהל באשר לשטח המגרש טרם הושלמה הפרצלציה אינה סופית, וכי היה עליה לברר גם במרשם המקרקעין באשר לגודלו האמיתי של המגרש או למדוד את המגרש בעצמה.
01/10/2009  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
מנהל חשבונות בחברת התיירות אוניברסל הורשע בעבירות של גניבה בידי מורשה ורישום כוזב במסמכי תאגיד לאחר שכספים ששולמו במזומן לחברה חולקו על ידו בינו לבין החברה, דבר שניסה להעלים על-ידי ניהול פנקסי חשבונות כוזבים. בדיון על גזר הדין טענה הפרקליטות כי במתן גזר דין בשל גניבה ממעביד נוהג בית המשפט להחמיר היות ועבירה זו מסכנת את יציבות המשק ומשכך יש להחמיר אף במקרה דנן ולגזור על הנאשם 42 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 40,000 ש"חופיצוי כספי לטובת חברת אוניברסל בסך- 200,000 ש"ח.
01/10/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il