|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
ידיעות אחרונות מאשים את הפלג הצפוני בעליית המתח בירושלים ● "ישראל היום" מאשים את חמאס ● הארץ ומעריב מזכירים גם את אחריותה של ישראל
|
|
חשש מהעתיד לבוא [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
שופך עוד שמן למדורה "מתוך עשרה קבין של פרובוקציה בארץ ישראל תשעה נטלה ירושלים", כותב הבוקר דן מרגלית ב"ישראל היום" בעקבות הפרות סדר של פלשתינים אתמול בהר-הבית, שבסופן נספרו שני שוטרים פצועים קל וחמישה מפגינים עצורים. החשש היום הוא כי עם בואם של המוני יהודים לתפילת הכוהנים בכותל, יפרצו בעיר מהומות גדולות. בעניין אחד מסכימים הבוקר כל העיתונים - אירועי יום אתמול הם כאין וכאפס לעומת מה שעשוי להתרחש היום (קביעה שתמיד יש בה לפחות שמץ של אמת). משום כך כותרותיהם מוקדשות לא רק למסירת מידע על מה שקרה, אלא גם לתיאור החשש מפני העתיד לבוא. "כוננות שיא בירושלים מחשש להתלקחות", קוראת כותרת הגג לראשית ב"ישראל היום"; " הרשות: המצב בהר-הבית עלול לצאת מכלל שליטה", קוראת הכותרת הראשית בהארץ. בדרך-כלל, כשכולם מתריעים מפני מהומת אלוהים, התחזית אינה מתממשת. בשאלה אחרת - מי הגורם המתסיס בעיר - העיתונים חלוקים. בידיעות אחרונות האצבע המאשימה מופנית כלפי ראש התנועה האיסלאמית בישראל, שיח' ראאד סלאח, ש"מנסה להבעיר את ירושלים" ו"שפך [...] עוד שמן למדורה" כשקרא להפגנות בהר-הבית. לפי הידיעה [ירון דורון, סמדר פרי, רוני שקד ואיתמר אייכנר], סלאח קרא אמש "לכל מוסלמי באשר הוא" להפגין היום במסגד אל-אקצה נגד ישראל. ב"ישראל היום" נוטלים משיח' סלאח את האחריות ומעבירים אותה לחמאס. הכותרת הראשית בעיתון מצטטת "בכירים במשטרה" הטוענים כי "חמאס מבעיר את הר-הבית". מי שקורא את הידיעה המלאה [אפרת פורשר, דניאל סיריוטי, הדס שטייף ושלמה צזנה] מגלה כי "בכירים במשטרה" הם לא רק בכירים במשטרת ישראל, אלא גם בכירים במשטרה הפלשתינית, הטוענים כי "גורמים ופעילים של חמאס והג'יהאד-האיסלאמי הפועלים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים נוטלים חלק פעיל בשלהוב המהומות בהר-הבית", ומציינים שאנשי הדת במסגדים מהללים את חמאס ומבקרים את הרשות הפלשתינית. בידיעה מצוטטים גם דברים משלהבים על הר-הבית מפי ראש ממשלת חמאס, איסמעיל הנייה. פרופ' אייל זיסר מקשר, בטור פרשנות נלווה, בין האצבעות המאשימות של ידיעות אחרונות ו"ישראל היום" ומסביר כי חמאס, בניסיון "לקנות לעצמו אחיזה בגדה המערבית", מצא שותף בתנועה האיסלאמית בישראל. הארץ מציג נראטיב שונה, המדגיש את אחריותה של הרשות הפלשתינית למצב. לפי דיווחו של ברק רביד, הרשות "מנהלת בשבועיים האחרונים קמפיין דיפלומטי נגד ישראל על מה שהיא מגדירה כ'פרובוקציות' בהר-הבית". בראש הקמפיין עומד סלאם פיאד, ראש הממשלה הפלשתיני. בעוד הניה וסלאח משלהבים את ההמונים, רביד מדווח כי פיאד משלהב דיפלומטים זרים ומזהיר אותם מפני התלקחות בירושלים. אבי יששכרוף, בטור פרשנות נלווה, מאשים גם הוא את "כלי התקשורת הפלשתינים ובכירי הרשות" שהובילו לתסיסה בקרב הפלשתינים, ומסביר כי "תקופת החגים בישראל, בצירוף שאיפות של פוליטיקאים פלשתינים לזכות בכמה דקות של תהילה, הובילו לשתי ההתפרצויות האלימות האחרונות".
|
|
אחרי שהקדיש אתמול עמודים רבים לניתוח כל פרט ופן בסרטון שבו נראה החייל השבוי גלעד שליט, שווה ערך לכמעט עמוד עבור כל אסירה משוחררת, מציג הבוקר ידיעות אחרונות עמדה ביקורתית כלפי העסקה שהתבצעה וזו שעוד עשויה לצאת לפועל. "המחבלת המשוחררת: 'לחטוף עוד חיילים'", קוראת כותרת בראש עמ' 9 של העיתון, ובתחתית העמוד מספרת ידיעה מאת יוסי יהושוע על מכתב שהוגש לשר הביטחון בחתימת 33 ראשי מכינות קדם-צבאיות. המסר: "התנגדות לשחרור אסירים כבדים עם דם על הידיים תמורת החזרתו של גלעד שליט". בראש ההתארגנות עומד, לפי הידיעה, ראש מכינת רבין, דני זמיר, הזכור אולי לקוראי העיתונים כאחד מאנשי הצבא הראשונים שהציפו את הדיון הציבורי בישראל בתהיות על התנהלותם של חיילי צה"ל בעת מבצע "עופרת יצוקה". "ישראל היום", לעומת זאת, מספק סימנים מעודדים לבנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בבואו לאשר את העסקה לשחרור שליט. "רוב השרים יאשרו שחרור מאות רוצחים תמורת שליט", קוראת הבוקר כותרת בראש שער העיתון ומפנה לידיעה מאת מתי טוכפלד. כתב העיתון מסמן רק את עוזי לנדאו, ובאופן נחרץ פחות את דניאל הרשקוביץ, כמי שעשויים להתנגד לשחרור רוצחים בתמורה לחייל הישראלי.
|
|
"67 פלשתינים ללא אשרות שהייה בישראל נדחסו לתוך ארגז קירור בתקווה למצוא עבודה בישראל", מדווח אלי אשכנזי בידיעה קצרצרה בעמוד החדשות האחרון בהארץ. ב"ישראל היום" מתפרסמת ידיעה קצרצרה דומה [דני ברנר], הכוללת גם תצלום של ארגז הקירור. "חיות לא הייתי מסיע בתנאים נוראיים כאלה", מצוטט בה פקד יוסי פריאנטה, מפקד פלוגת התפר במג"ב צפון. ועוד ב"ישראל היום", דיווח על אורגיה המונית בבית-אבות.
|
|
לא תוכלו לקרוא זאת באף מדור רכילות אחר
|
|
האם ידיעת רכילות יכולה להיות הישג עיתונאי נחשק, עד שהעיתון יצמיד אליה את שמו ויתהדר בה? ברור שכן. סטמפת ה"בלעדי", המוכרת היטב לקוראי "דה-מרקר", מבקרת הבוקר במדור הרכילות של העיתון. היא מעטרת ידיעת רכילות של רנית נחום-הלוי, המדווחת כי מיליארדר ההימורים המקוונים טדי שגיא רכש ביום הכיפורים האחרון את פתיחת הארון לתפילת "כל נדרי" בבית-הכנסת משכן-כוהנים בתל אביב תמורת 180 אלף שקלים.
|
|
הסיקור של הארץ שונה מבחינה נוספת - לצד הכותרת הראשית על המתח הגואה והחשש מאובדן שליטה בירושלים, מתפרסם תצלום גדול [אלכס ליבק] של חפירות ארכיאולוגיות בעיר-דוד, ומתחתיו הכותרת " בעיר-דוד מתפארים: אנחנו חופרים למרות חשש לקריסת בתי הערבים". בידיעה זו, מאת עקיבא אלדר, מובאים ציטוטים של דוד בארי, ראש עמותת אלע"ד, שהוקלט לפני שנה כשהוא מתאר בפני משתתפי סיור במקום את החפירות שמבצעת העמותה. אלדר אינו מציין מנין הגיעה לידיו ההקלטה. אחד התצלומים של החפירות באזור, הנלווה לכתבה, מקבל את הקרדיט "שלום עכשיו". האם ייתכן שגם לישראל אחריות כלשהי להסלמת המתח בירושלים? האם החפירות הארכיאולוגיות, הטרנספר הזוחל, ביתור העיר על-ידי חומת בטון גבוהה, פינוי פלשתינים לטובת שיכון יהודים וההכרזות על שכונות יהודיות חדשות בשטחים שנכבשו ב-1967 תורמים לתחושת הפלשתינים כי ממשלות ישראל זוממות לנשלם ממעמדם בעיר? במעריב מזכירים עמית כהן ורוני מלול כי ברקע למהומות "זעם מצטבר, במיוחד בשנה האחרונה, לאור פרסומים בלתי פוסקים על אודות האצת בנייה יהודית במזרח העיר. בחודשים האחרונים התפרסמו לא פעם ידיעות על כוונות לבנות שכונות יהודיות חדשות, שנתפסו כרצון לרצף יהודי שיקיף את מזרח ירושלים וימנע כל התפתחות פלשתינית באזור זה". הפרסום המרכזי האחרון בדבר שכונה יהודית חדשה (כותרת גג בעמוד השער) היה לפני ימים מספר בעיתון מעריב, כששלום ירושלמי דיווח על "תוכנית לבנייה של 14 אלף יחידות דיור באזור הכפר הפלשתיני וולאג'ה שבדרום-מערב ירושלים", "הפרויקט הגדול ביותר בשטח שסופח לירושלים אחרי 1967 מאז הוקמו השכונות פסגת-זאב, גילה והר-חומה", שאמור לכלול עשרות אלפי תושבים יהודים. ירושלמי מזכיר בטור פרשנות הבוקר את דבר השכונה המתוכננת כאחד הגורמים למתח בעיר. עם זאת הוא קובע כי "ההתלקחות הגדולה של אתמול באה בלי סיבה של ממש, אבל ירושלים לא צריכה סיבה מיוחדת כדי ללכת מכות".
|
|
אורי בלאו מדווח בהארץ על הסדרי ניגוד העניינים שעליהם חתמו יועצי בנימין נתניהו. על-פי הדיווח, ניר חפץ, לשעבר עורך המוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, התחייב "שלא להעביר ידיעות בלעדיות 'לכל עיתון ולכל ערוץ תקשורת שנכללים במסגרת העיתון 'ידיעות אחרונות' ו/או רשת ידיעות-תקשורת" בשנה הראשונה לתפקידו. כל ידיעה שתועבר לעיתון הזה, מתחייב חפץ, "תועבר לעוד שני אמצעי תקשורת, בסדר גודל דומה". במעריב מתפרסמת ידיעה בלתי חתומה על מינויה של אווה מדז'יבוז' לתפקיד מנכ"ל העיתון. לפי הידיעה, המנכ"ל היוצא רוני קליינפלד "יישאר בעיתון כיועצו של המו"ל ומנכ"ל מעריב-החזקות, עפר נמרודי, על-מנת להמשיך את תהליך ההבראה של העיתון ולתרום מנסיונו רב השנים לצוות המוביל של 'מעריב'". בתצלום [ראובן קסטרו] הנלווה לידיעה נראים קליינפלד, מדז'יבוז' ועופר מרום, סגן יו"ר דירקטוריון מעריב. זו הופעה אחת מבין שתיים של מרום בגליון מעריב הבוקר. במדור הדעות כותב סגן יו"ר דירקטוריון העיתון מאמר על התעמולה המשודרת בכלי התקשורת של חמאס. לי-אור אברבך מפרט במוסף "המגזין" של מעריב את הצרות של זכיינית ערוץ 2 רשת, המתקשה לייצר לוח שידורים פופולרי. לפי דיווחו, המנכ"ל החדש, אבי צבי, הורה לשדר את כל מה שיש במלאי הזכיינית, גם תוכניות שנמצאו לא ראויות לשידור; חנוך דאום, יועץ בכיר בזכיינית, עתיד לעזוב אותה בקרוב; וצפויה מהפכה בזרוע התוכן של רשת, תוך מינוי כמה מנהלים חדשים. אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי מועצת הרשות השנייה שוקלת להעניק הטבה ל-12 תחנות רדיו אזוריות, בסך של 4.2 מיליון שקלים לתחנה. עוד מדווחת בר-זהר כי מועצת הכבלים והלוויין פתחה בהליך בירור לאחר שהחברות הוט ויס איפשרו לערוץ הספורט 5 HD לשדר משחק כדורגל בלי שזה ישודר גם בערוץ 5 הרגיל. מיכל תוסייה-כהן מדווחת ב"כלכליסט" כי אתר החדשות בערבית PANET עלה השבוע בקמפיין פרסומי בערוץ 2, במטרה למשוך אליו מפרסמים יהודים שאינם מודעים למידת הפופולריות שלו במגזר הערבי. גילי איזיקוביץ מדווחת בהארץ כי ריינהרד מוהן, יו"ר תאגיד המדיה הגרמני ברטלסמן, מת ביום שבת. בעמוד האחורי של ידיעות אחרונות מתפרסמת מודעה בדמות ידיעה בלתי חתומה, המקדמת את הגיליון החדש של המגזין "לאשה".
עוד בנושא:
|
|
| תאריך:
|
05/10/2009
|
|
|
עודכן:
|
05/10/2009
|
|
אורן פרסיקו
|
|
ביולי 1976 נתן את חייו אחיו של ראש הממשלה, יוני נתניהו, משום שממשלת ישראל רצתה להעביר מסר למחבלים. המסר שהועבר היה חד וברור. לא ניתן לסחוט את ממשלת ישראל על-ידי חטיפת מטוסים. לא רק יוני שילם בחייו כדי להעביר את המסר. ארבעה מנוסעי המטוס שילמו בחייהם וחייל צה"ל אחד נפצע קשה. מזכיר האו"ם גינה את הפעולה. אך המסר הועבר, ומאז המחבלים הפסיקו לחטוף מטוסים בניסיון לסחוט את מדינת ישראל. בראשות הממשלה ההיא עמד יצחק רבין ושר הביטחון היה שמעון פרס.
|
|
|
|
|
"החוזה החברתי" בין החברה ובין הפרטים החיים בתוכה מאפשר לה - במצבים מסוימים ולפרקי זמן מוגבלים בזמן - להפקיע חלק מזכויותיו של האזרח על-מנת להשיג הישגים חברתיים משמעותיים לטובת הכלל. נקודת ההנחה היא כי הפקעת זכויותיו של הפרט תביא להשגת טובין משמעותיים עבור הציבור - ובאופן עקיף גם לפרט עצמו. צדו השני של המטבע הוא - שבכל זמן בו המדינה מגבילה את צעדיו של הפרט - היא מחויבת לשלומו ולביטחונו.
|
|
|
|
|
פרופסור נסים קלדרון החליט באמצעות מדור דעות ב-Ynet לקיים את המצווה הנהוגה בחג הסוכות לקרוא במגילת קהלת.
|
|
|
|
|
כשאין מה לומר לציבור, נעזרים במומחים האולטימטיביים הממלאים זמן אוויר כדי להצדיק את הקיום. כשיצר המציצנות גובר על השכל, מפרסמים תמונות ענק המרוחות בדפי העיתונים ותחתן כתוביות שבינן לבין המציאות אין ולא כלום. כשגלי האתר פתוחים לכל ברנש ולכל פרשן, אין תמה שה"סימפוניה" הנשמעת איננה יותר מבליל של צלילים צורמים. כך מנסים לצרוב את דעת הקהל, להשפיע עליו ולטמטם אותו בסיסמאות המזכירות משטרים אפלים. שוב ושוב אותו קטע מן העבר הרחוק, שוב ושוב אותה פרשנות במשך שעות וספקולציות המתבררות כעבור זמן מה כבדיות. אך, בינינו, מה זה חשוב. העיקר ההשתתפות בסיפור האיוולת.
|
|
|
|
|
כל מי שחושב שאפשר להגיע לאיזשהו הסדר עם החמאס, הג'יהאד האיסלאמי, התנועה המוסלמית ושאר הגורמים המוסלמיים הפנאטים - כדאי שיקרא את דברי ההסתה שנשמעים בימים האחרונים סביב הר הבית. שם נאמר במפורש שמדובר במלחמה דתית, בה אין שום מקום לפשרות. שם נאמר במפורש, שהיהודים מנסים להשתלט על הר הבית. שם נאמר במפורש, שבית המקדש הוא יציר הדמיון.
|
|
|
|
|
