אלפיים שנה אחרי חורבן בית המקדש בידי הרומאים וגלות היהודים מירושלים, נחנכה מחדש (יום א', 30.6.19) מחדש "דרך עולי הרגל"- הרחוב העתיק שהוביל את עולי הרגל לבית המקדש.


בתום 6 שנות חפירות ארכיאולוגיות נחשף לראשונה מקטע באורך של 350 מ'. הרחוב נחפר בניהולה של רשות העתיקות, תוך שילוב עבודות הנדסיות רחבות היקף ברחוב שבעיר דוד, בגן הלאומי סובב חומות ירושלים. המיזם מתבצע במימון עמותת אל עיר דוד.

בחודשים הקרובים תיפתח הדרך לקהל הרחב.

במהלך חפירות הרחוב, אשר שימש כרחובה הראשי של ירושלים הקדומה בימי בית שני, התגלו ממצאים מסקרנים, אשר הפכו את התפיסה הרווחת במחקר כי תושבי גבעת עיר דוד, המוכרת מכתבי יוסף בן מתתיהו כ"עיר התחתונה", היו דלי אמצעים.
הממצאים החדשים מעידים כי האוכלוסייה שהתגוררה באזור בתקופה זו הייתה דווקא אמידה.
לדברי ד"ר ג'ו עוזיאל, ארי לוי, נחשון זנטון ומורן חג'בי, מנהלי החפירה
מטעם רשות העתיקות, "הרחוב המרשים והמבנים שנחשפו לאורכו, מעידים על כך שחייתה כאן אוכלוסייה בעלת אמצעים. בין מפולות החורבן נחשפו חפצי יוקרה, שהמשמעותיים והבולטים בהם, אשר תרמו להבנה זו ונחשפים לראשונה במהלך האירוע, הם שברי שולחנות אבן מעוטרים: אחד מהם - מלבני עם עיטורים מגולפים בשוליו, ואחד נוסף - עגול, עשוי אבן ביטומן, ששובצו במרכזו אבנים צבעוניות". שני שולחנות אלה, שהוצגו לראשונה באירוע, הם חלק ממגוון רחב של שולחנות אשר התגלו בחפירות, וטופלו בידי החוקרת פרנקי שניידר.

עוד הוצגו לראשונה באירוע מטבעות כסף, שהבולט בהם הוא שקל כסף שהוטבע בעיר צור בשנת 33 לספירה, ואשר - על-פי העדות במסכת בכורות, שימש לתרומת מחצית השקל לבית המקדש בשלהי ימי הבית השני: "אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה סתם כסף צורי".

לצד אלה, התגלו בין היתר, תכשיטים, כדוגמת טבעת משובצת אבן יקרה שנחשפה בתוך מקווה טהרה, וכלי חרס ובקבוקונים ששימשו לאגירת בשמים או שמנים.

אורכו הכולל של הרחוב שחיבר בין בריכת השילוח בדרום עיר דוד ועד למרגלות הר-הבית, הוא 600 מטרים ורוחבו כ-8 מטרים. עד כה נחשף חלקו הדרומי של הרחוב באורך כולל של כ-350 מטרים. הרחוב המפואר רוצף בלוחות אבן גדולים - כמקובל בבניה מונומנטאלית ברחבי האימפריה הרומית.

חשיפת הרחוב שילבה שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות, שתוצאותיהן חיזקו את ההבנה שלפיה המלך הורדוס הגדול לא היה האחראי הבלעדי על מפעלי הבנייה הענקיים של ירושלים בסוף ימי הבית השני: מהמחקרים האחרונים עולה, כי הרחוב נבנה אחרי ימיו של הורדוס, בחסותם של הנציבים הרומיים של ירושלים - ככל הנראה בימיו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס, המוכר גם כמי שגזר את דינו של ישו לצליבה.

לדברי החוקרים, "מסקנה זו שופכת, למעשה, אור חדש לגבי ההיסטוריה של ירושלים בסוף ימי הבית השני, ומחזקת את ההכרה בחשיבות שלטון הנציבים הרומיים לעיצוב דמותה של ירושלים". מחפירתן של מפולות החורבן הרבות המכסות את הרחוב, עולה מידע רב ערך על תולדותיו, ואף לגבי משטר התזונה שהיה נהוג בעיר הנצורה בימי המרד. 2000 שנה אחרי חורבן ירושלים, אנחנו זוכים לחזור אליה וממש לגעת ברגעים האחרונים של העיר לפני שחרבה".

לדברי שגריר ארה"ב בישראל, דיויד פרידמן, "עיר דוד מחזירה את ירושלים הקדומה לחיים. היא מאפשרת לכל אחד מאיתנו לצעוד בשבילים בהם צעדו נביאי ישראל ונתנו קול לרעיונות מהפכניים של חופש וזכויות אדם, רעיונות אשר הפכו להיות בסיס אינטלקטואלי וחוקתי לאומתנו. זוהי זכות ייחודית עבורנו כאמריקנים לצעוד יחד עם עמיתנו הישראלים, על דרך עולי הרגל הנחשפת מחדש, במקום בו צעדו אבות אבותינו המשותפים בתפילה ובברכה".

לדברי מנכ"ל עיר דוד, חתן פרס ישראל, דוד (דוידל'ה) בארי, "דרך עולי הרגל, חיברה בימי בית שני רבבות בני אדם שהגיעו מכל רחבי הארץ והעולם בדרכם אל המקדש, והיא צפויה לחבר שוב בעתיד הקרוב מיליוני מבקרים ותיירים שיצעדו על אותן אבנים ממש. לפני 2000 שנה, הרומאים חשבו שהם הביאו את הקץ לחיים היהודיים בישראל ובירושלים. היום, 2000 שנה אחר כך, חזרנו לאותו המקום בדיוק, כעם חופשי בארצנו ובבירתנו, ירושלים".

לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "פרויקט הרחוב המדורג הוא חלק מתוכנית שלם לחשיפה ופיתוח של ירושלים הקדומה, שאושרה בישיבת ממשלה. התוכנית מבקשת להסתכל על אתרי העיר הקדומה בירושלים בראייה ממלכתית, תכנונית ותקציבית כוללת, אשר תיצור חווית ביקור מובנית ושלמה במרחב ייחודי זה. בימים אלה אנו שוקדים על שלב ב' של התוכנית, שישנה את מפת האזור כולו. תוכנית שלם הינה חלק מהמהפך המתרחש ברשות העתיקות - הפיכתה לארגון יוזם, כחלק מהתפיסה שהיא תורנית השמירה של הציבור על נכסי המורשת והתרבות".

לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, "התרגשות גדולה ללכת על אבני הרחוב עליהן דרכו, נביאים, מלכים, כוהנים וכל עם ישראל באי הר-הבית. עליהן נאמר שיש אבנים עם לב אדם. הגן הלאומי עיר דוד מגלה היום טפח ועדיין מסתיר טפחיים. יחד עם רשות העתיקות ועמותת אל עיר דוד נמשיך לפתח ולטפח את המקום לטובת מאות אלפי המבקרים. אליו נצרף בקרוב את העיר שעריים, חירבת כאייפה, שלמרגלותיה לחם אותו דוד מול האויב של אותו הדור, גוליית הענק".

לדברי ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, "היום ניתן, לראשונה, לצעוד לאורכו של אחד מהרחובות הראשיים של ירושלים הקדומה, להתרשם ממראו, ולקבל תשובות לשאלות היסטוריות מרתקות שנשאלות כבר למעלה מ-100 שנה, וקשורות בתולדותיה של ירושלים בימי הבית השני. זהו המשך טבעי של החפירות הארכיאולוגיות הקודמות באתר, אותן החלו בסוף המאה ה-19 חוקרים אירופים ואמריקנים. תוצאותיהן של החפירות הללו, הן שקבעו לראשונה כי על גבי הגבעה המזרחית של ירושלים שכנה עיר דוד המקראית, בירתו של דוד המלך, ושם התרכזו מוסדות המנהל של ממלכת יהודה. בימי הבית השני, נכלל האזור בתחומי העיר המורחבת - אזור שכונה בשם 'העיר התחתונה'. בין הממצאים החשובים שהתגלו כבר אז היו, בין היתר, קטעים של רחוב האבן המדורג מימי הבית השני, שנבנה לאורך 600 מ' -משעריה הדרומיים של העיר ומאזור בריכת השילוח וצפונה, לעבר המתחם המקודש. לפני 6 שנים חידשנו את החפירות הארכיאולוגיות לאורכו של הרחוב, והפעם הוא נחשף במלוא הדרו לרווחת רבבות המבקרים שיוכלו לצעוד בו".

מתוך הכרה בחשיבות האתר והממצא, בחרו חוקרי רשות העתיקות לאמץ בחפירתם שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות מתחומי מדעי הטבע, הביולוגיה והגאולוגיה. שילוב שיטות מתקדמות אלו, הופך את חפירת הרחוב המדורג שבעיר דוד לאחת מהחפירות יוצאות הדופן באיכותן המדעית ובחשיבותן להתפתחות המחקר הארכיאולוגי בירושלים ובארץ בכלל, והן מאפשרות לחוקרים לעסוק בשאלות שעד כה טרם נחקרו. בחפירות מתגלים ממצאים שיאפשרו לחוקרים לענות על שאלות מסקרנות, כגון: כיצד נראתה הדרך הראשית שהובילה למקדש? ומה היה אופיה העירוני של העיר התחתונה שהשתרעה לצידי הדרך המפוארת?