ארגון ה-
OECD, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (Organization for Economic Co-operation and Development), מפרסם (יום ב', 1.7.19) את הדוח השנתי על המדיניות החקלאית במדינות החברות בו. כמדי שנה בדוח זה נסקרת המדיניות החקלאית על בסיס ההמלצות המקצועיות וההחלטות של מוסדות הארגון למדיניות חקלאית יעילה ובת קיימא. ממצאי הדוח עולה כי בשנתיים האחרונות 53 המדינות הנסקרות תמכו במגזר החקלאי בסכום הנאמד בכ-1,410 מיליארד דולר. בתוך כך, כ-75% מתקציב זה הועבר ישירות לחקלאים. עוד עלה כי בהתאם למודל החישוב של ה- OECD, שיעור התמיכה הכולל בחקלאות הישראלית היה כ-17.7% מסך תקבולי החקלאים. נתון זה נמוך במקצת בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD.
הדוח משבח את הצעדים שנקטה הממשלה בישראל להפחתת נטל האסדרה והגברת השקיפות בענף החקלאות, ואת התוכניות ממשלתיות להיערכות והסתגלות לשינוי האקלים (כגון ניתוח נתונים מטאורולוגיים והשלכותיהם על גידולים באזורים שונים, מו"פ לשיפור הגידולים, שימור קרקע, שימוש יעיל במשאבים וכיו"ב).
מהדוח עולה עוד כי כמו מרבית מדינות ה-OECD, ישראל תומכת בחקלאיה ורוצה להגן על התוצרת המקומית, אך עושה זאת בעיקר באמצעות תמיכות במחיר המקומי, הן באמצעות תכנון בענפי החלב והביצים, והן באמצעות מכסים, להבדיל מתמיכות ישירות לחקלאים. עמדת ה- OECD, בדומה לעמדת המשרד, דוגלת במעבר לתמיכה ישירה בחקלאים.
בהקשר זה יצוין כי המשרד ניסה במשך זמן רב לגבש הסכמות למעבר לתמיכה ישירה. נציגי החקלאים והאוצר הסכימו לכך, ברם בדקה התשעים נציגי החקלאים גררו רגלים ובפועל חזרו בהם, והמעבר לתמיכה ישירה – נכשל. במשרד החקלאות מקווים כי הממשלה הבאה תאמץ את התוכנית למעבר לתמיכה ישירה אף ללא הסכמת נציגי החקלאים.
בהתייחס להשוואה בין מדינות ה-OECD קובע הדוח כי בישראל, בדומה לשאר העולם, התמיכה אינה מחולקת באופן שווה בין ענפי החקלאות וכן כי קיימים הבדלים בכלי התמיכה בין המדינות השונות.
בהמשך המלצות הדוח, ניתן לראות כי ה-OECD מעודד את הגופים הציבוריים והפרטיים במדינות השונות להמשיך ולבנות תשתיות ולגרום למהפכה בתחום באמצעות טכנולוגיות חקלאיות שונות, בדומה לנעשה במדינת ישראל.
