נשיא הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), מעודד טרור ומשבח את מי שביצעו פיגועים - קובע (יום א', 7.7.19) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי. הדברים נאמרים בפסק הדין בו מטיל דרורי על הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת ובכירים נוספים את האחריות האישית לשורה של פיגועים בעשור הקודם.

אבו מאזן לא היה בין הנתבעים, שכן לא נטען שהייתה לו אחריות שכזאת באותה עת. אולם דרורי משתמש בתמיכתו של אבו מאזן בטרור כדי להוכיח את אחריותה של הרש"פ ורואה את דבריו ומעשיו כהודאת בעל דין וכחיזוק לראיות התובעים בתיקים השונים - נפגעי טרור ובני משפחותיהם. הוא עושה זאת על-ידי ציטוט שורה של נאומים והתבטאויות של אבו מאזן.

אבו מאזן אמר לטלוויזיה הפלשתינית: "אני דורש את שחרור האסירים מכיוון שהם בני אדם, שביצעו פעולה שאנחנו - אנחנו פקדנו עליהם לבצע, אנחנו כרשות הפלשתינית. אי-אפשר להעניש אותם כשאנחנו יושבים סביב שולחן אחד ועורכים מו"מ. זאת מלחמה. ובמלחמה אתה [ישראל] פקדת על חייל להרוג, ואני פקדתי על בני, או אחי, או על מישהו אחר שיבצע את חובת ההתנגדות [האלימות]. זה הרג וזה הרג. אז מדוע ידיו של אדם הזה מגואלות בדם, ואסור לשחרר אותו מהכלא".

בנאום אחר הזכיר אבו מאזן לשבח שורה של מנהיגי מחבלים, ובהם מי שאחראי לרצח מאות בני אדם: "ביום השנה לפריצת המהפכה של הפתח, אנו מחדשים את ההבטחה לשהידים המבורכים שלנו, נשמת אפינו, להמשיך בדרכו של השהיד האח אבו עמאר [יאסר ערפאת], חבריו ואחיו המנהיגים מכל הכוחות הלוחמים, כל השהידים. אזכיר מביניהם את השהיד אבו ג'יהאד - חליל אל וזיר, השהיד אבו איא, השהיד אבו עלי איאד, השהיד אבו סברי סיידם, השהיד אבו יוסף אל נג'אר, השהיד אבו אל וליד - סעד סאיל, השהיד שייח' אחמד יאסין, השהיד עבד אל-עזיז אל-רנתיסי, השהיד איסמעיל אבו-שנב, השהיד פתחי שקאקי, השהיד ג'ורג' חבש, השהיד עומר אל-קאסם, השהיד אבו עלי מוסטפא, השהיד אבו על-עבאס, שאללה ירחם עליהם כולם, זאת בנוסף לעשרות אלפי שהידים וגיבורים.

"כעת חייבים להזכיר את החלוצים, המופתי הראשי של פלשתין חאג' אמין אל-חוסייני. נזכיר גם כן את אחמד אל-שוקיירי, מייסד אש"ף. נזכיר גם את יחיא חמודה ראש הוועד הפועל של אש"פ, ולא נשכח את מצית המרד ב-1936, השהיד עז אל-דין אל קסאם. הם ציוו אותנו להמשיך בדרך, כדי להשיג את המטרות הלאומיות ולהשיג את הניצחון".

בנאום שלישי התייחס אבו מאזן לרבי-מחבלים הכלואים בישראל: "אני מביע הערכה וכבוד לכל האסירים והאסירות בבתי הכלא של הכיבוש, ובראשם זקן האסירים, סעיד אל-עתבה, ומנהיגים פוליטיים בכלא: מרואן ברגותי ואחמד סעדאת, עזיז דוויק, ג'מאל חויל, חסן יוסף, ג'מל אל-טיראווי, ברכות לכם מבני עמנו".

דרורי דוחה את טענת הרש"פ, באמצעות עו"ד יוסי ארנון, כאילו מדובר בדברים שנאמרו רק לאוזניים פלשתיניות ושהוא מתכוון רק למי שנאסרו לפני הסכמי אוסלו. הוא אומר: "קבלת גישתו של עו"ד ארנון, משמעותה היא זו: בית המשפט בישראל צריך להניח שכאשר אדם (מנהיג הרש"פ) אומר שהוא תומך בשאהידים, מעודד אותם ורואה עצמו כמי ששלח אותם למשימותיהם, הוא אדם שאומר דברים שאינם אמת, או שמבחינה ציבורית נוח לו לומר דברים שאינם אמת, כאשר דעתו הפנימית היא שונה והוא שוחר שלום. לא ניתן לתפוס את המקל בשתי קצותיו. אם אכן, לשיטת עו"ד ארנון, הרש"פ היא 'ישות מדינית', כיצד ניתן להעלות על הדעת כי נאום של מי שעומד בראש אותו גוף יפורש בניגוד למה שנאמר בו באופן מילולי.

"הטענה כי בית המשפט בישראל אינו מכיר מספיק טוב את המנטליות הפלשתינית - מקוממת. דברים אלה נכתבו רק כדי לנסות למלט את הרש"פ מאחריותה המשפטית במסגרת דיני הנזיקין. דברי אבו מאזן ברורים וחד-משמעיים ולא ניתן לפרשם אחרת".

דבריהם של אבו מאזן ובכירים אחרים "פרשנותם המילולית והטבעית היא, כי הם - בתוקף מעמדם הרשמי הגבוה במסגרת אש"ף והרש"פ, הודו למעשה בטענה הבסיסית של התובעים, כי אש"ף והרש"פ שלחו את השהידים לביצוע משימות הפיגועים שבהם נרצחו יהודים ישראלים ונפצעו, וכי בשליחות ערפאת נרכשו אמצעי לחימה בשווי של מיליונים רבים של דולרים ובהיקף של טונות המסוגלים להרוג ולפצוע אלפי יהודים וישראלים", קובע דרורי.

ברמה הנקודתית מציין דרורי, כי היה זה אבו מאזן שהעלה פעמיים בדרגה את מחמוד דמרה, איש כוח 17 (משמר הראש של ערפאת), בעודו מרצה מאסר בכלא הישראלי על מעורבותו בטרור. אבו מאזן העלה את דמרה מדרגת אלוף משנה לדרגת תת-אלוף, ולאחר מכן לדרגת אלוף - העלאות שמשמעותן גידול במשכורת החודשית שמקבלת משפחתו. בפסק הדין נקבע, כי זוהי מדיניות קבועה של הרש"פ, המובילה לכך שרבי-מחבלים יוצאים מן הכלא הישראלי כאשר עתידם הכלכלי מובטח; התמיכה הכספית ניתנת גם לאסירי החמאס והג'יהאד האיסלאמי, למרות שאינם כפופים לרש"פ.

עוד מצטט דרורי את עדותו של פרופ' מנחם קליין, העד המומחה מטעם הרש"פ ואש"ף. קליין אישר, כי המדיניות של ערפאת, אבו מאזן ומרואן ברגותי הייתה שמותר להרוג מתנחלים, אנשים, נשים וטף וחיילים, בתחומי יהודה ושומרון וירושלים. קליין טען, שמדיניותם הייתה שלא לאשר פיגועים בתחום ישראל - עמדה אותה דחה דרורי לנוכח הראיות הרבות שהוכיחו את ההפך.