אחד מפסקי הדין החשובים ביותר של בית המשפט העליון נמצא במצב של התפוררות פיזית, ולכן יש קושי להתיר את העיון בו. הפתרון הוא סריקה שלו בידי ארכיון המדינה ויצירת עותק דיגיטלי, בו ניתן יהיה לעיין. כך מגלה (יום ב', 22.7.19) החלטה של רשם בית המשפט העליון, רון גולדשטיין.
התיק בו מדובר הוא בג"ץ 1/49, הידוע בכינויו "בג"ץ בז'
רנו". העותרים, בראשותו של סלומון בז'רנו, היו
מאכערים וכותבי טפסים שפעלו במשרד הרישוי בתל אביב. בתחילת מאי 1948, ערב הקמת המדינה, נאסר עליהם להיכנס למשרד. לאחר הקמת המדינה דחו שר המשטרה, בכור
שלום שטרית, ומפכ"ל המשטרה, יחזקאל סהר, את בקשתם לשנות את ההחלטה והם עתרו לבג"ץ.
השופטים שניאור זלמן חשין, משה זילברג ושמחה אסף קיבלו את העתירה, וקבעו את עקרון
חופש העיסוק - עשרות שנים לפני חקיקתו של חוק היסוד העוסק באותו נושא. בפסק הדין נאמר: "כלל גדול הוא, כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח יד, אשר יבחר לעצמו, כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח יד אינה אסורה מטעם החוק". פסק דין זה היווה את הבסיס לעשרות פסיקות דומות, עד שחוק היסוד עיגן את חופש העיסוק כעקרון-על.
בשל חשיבותו הרבה של פסק דין זה, ביקשו חוקרים שונים לאורך השנים לעיין בתיק הפיזי, המצוי בגנזך המדינה. אולם השנים שחלפו והמעיינים הרבים גרמו לתיק נזק קשה, ועמד על כך בשנת 2006 השופט
יגאל מרזל (כיום מנהל בתי המשפט), כאשר היה רשם בית המשפט העליון: "היתר עיון בתיק זה לכל המבקש לעיין בו, אינו אלא גזירת כרת על התיק... יעיין האחד, יעיין השני, ובבוא השלישי לעיין יגלה כי כוחותיו של התיק לא עמדו לו, והוא
התפורר לרסיסים ועימו נעלמה גם זכותם של אחרים לעיין בתיק, ונכס מנכסי הציבור והמשפט – אין".
מרזל הציע שגנזך המדינה יצלם את התיק והעיון יתאפשר רק בצילום, אם כי ציין שברור שמדובר לא רק בבג"ץ בז'רנו אלא בתיקים חשובים רבים, דבר שיצריך השקעה של משאבים ניכרים. בפועל, ב-13 השנים האחרונות התאפשר העיון בבג"ץ בז'רנו רק בגנזך המדינה - ולא במזכירות בית המשפט העליון כמקובל - וזאת כדי למעט את טלטולו. אך גם כך, מעיר גולדשטיין, מצבו הולך ומחמיר.
גולדשטיין עצמו קיבל לידיו את התיק לצורך הכרעה בבקשתו של אודי ניימן לעיין בו במסגרת מחקר אקדמי. הוא אומר, כי בית המשפט מופקד לא רק על האינטרס של מבקש העיון והצדדים לתיק, אלא גם על "הצורך לשמר לטובת הדורות הבאים נכסי צאן ברזל של המשפט הישראלי". כיום ניתן לבצע סריקה דיגיטלית בעלויות נמוכות בהרבה מאשר ב-2006, וזהו הפתרון אותו קובע גולדשטיין לגבי בג"ץ בז'רנו ועליו הוא ממליץ גם באופן כללי:
"מובן כי בתיקים שטרם נסרקו באופן ממוחשב עשוי מבקש העיון להמתין זמן מה עד להשלמת סריקתו של התיק, אך כאשר מצבו הפיזי של התיק הוא כה רעוע (בדומה למצבו הפיזי של התיק שבכותרת), ועל-מנת לשמור על התיק מכל משמר, אין מנוס מתוצאה זו". במקרים יוצאי דופן, ניתן יהיה לעיין בתיק הפיזי - אם יוכח שאין די בעיון בתיק הדיגיטלי. תיק בז'רנו ייסרק בידי גנזך המדינה ויועבר למזכירות העליון, וכך ניתן יהיה לעיין בו - מסיים גולדשטיין.