סיכומי "ועדת השתיים", הממליצה לנשיא בית המשפט העליון בנוגע לקידום שופטי שלום, יועברו גם לשופטים בהם מדובר. אולם חברי הוועדה לבחירת שופטים ימשיכו לקבל רק את הסיכום ולא את המידע עליו הוא מבוסס. כך קובעת (יום ג', 23.7.19) נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות. הנוהל גם מגלה, כי לוועדה יש למעשה זכות וטו חלקית על קידום שופטים.
"ועדת השתיים" היא גוף שאת הקמתו יזמה בשנת 2007 הנשיאה דאז,
דורית ביניש. היא מורכבת משופטים בדימוס של בית המשפט העליון (כיום -
עדנה ארבל) ובית המשפט המחוזי (כיום - אורית אפעל-גבאי). היא בוחנת את בקשות הקידום של שופטי שלום ומציגה את מסקנותיה לנשיא/ת בית המשפט העליון.
המלצות ועדת השתיים היו עד השנה שעברה רק נחלתו של נשיא העליון, שיכול היה להעבירן גם לשני שופטי העליון האחרים החברים בוועדה לבחירת שופטים. לאחר שנמתחה ביקורת ציבורית רבה על מצב זה, החליטה חיות שההמלצות יועברו גם לידיעת יתר חברי הוועדה: שר/ת המשפטים, שר נוסף, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. אולם מדובר בשורה התחתונה בלבד, ללא ההנמקה ובלא החומר ששימש כבסיס להמלצה.
הנוהל עליו חתמה חיות אתמול מלמד, עד כמה המצב הקיים נותן יתרון לשופטים בבחירתם של מי שיקודמו למחוזי. ועדת השתיים מקבלת את קורות החיים ושני פסקי דין של שופטי השלום המבקשים קידום, מראיינת אותם, משוחחת עם נשיא בית המשפט בו הם מכהנים ועם שופטים בערכאת הערעור, וכן מקבלת נתונים על פיגורים בעבודתם ותלונות נגדם. כל הנתונים הללו אינם ניתנים ליתר חברי הוועדה, וימשיכו להיות חסויים מפניהם.
חיות מסבירה שמדובר בדיונים והמלצות שהם "סודיים מכוח הדין". אולם עצם הקמתה של ועדת השתיים אינה מעוגנת בחוק אלא רק בנוהל זה - כך שניתן לתהות, האם יש מקום ליצור במכוון מצב בו מוטלת סודיות על-פי החוק. חיות קובעת, כאמור, כי רק השורה התחתונה של דיוני הוועדה תועבר "לשופט הנוגע בדבר, לנשיא בית המשפט שבו הוא מכהן ולנשיא בית המשפט המחוזי שאליו מבקש השופט להתמנות. כמו-כן תועבר פסקת הסיכום של המלצת הוועדה המייעצת לחברי הוועדה לבחירת שופטים במסגרת מכלול החומרים המועברים אליהם לגבי מי ששמם פורסם כמועמדים לבית המשפט המחוזי לקראת דיון במליאת הוועדה לבחירת שופטים".
הפסקה האחרונה בנוהל של חיות מלמדת על כוחה העודף של ועדת השתיים, שלמעשה מקבלת וטו על פעילות הוועדה לבחירת שופטים: "ככל שקבעה הוועדה המייעצת בהמלצתה כי השופט יוכל לשוב ולהופיע בפניה בחלוף פרק זמן שקצבה, יוכל השופט לשוב ולפנות בבקשה להופיע לפני הוועדה המייעצת כאמור, או בחלוף שלוש שנים ממועד הופעתו האחרונה לפניה, לפי המוקדם".
משמעות הדבר היא, שהחלטה שלילית של הוועדה תחסום את אותו מועמד לשלוש שנים או לפרק הזמן שתקבע הוועדה עצמה - וזאת ללא הסמכה בחוק, שאינו קובע מגבלת זמן על הגשת מועמדות לקידום. המועמד גם לא יידע מדוע הוחלט שלא להמליץ לקדם אותו ומה עליו לעשות כדי לשפר את סיכוייו, שכן כאמור גם הוא יקבל רק את השורה התחתונה ולא את הנימוקים.
