נציב תלונות הציבור על שופטים,
אורי שהם, מצא שאין יסוד לחשד ששופט תעבורה ערך פרוטוקול כוזב בתיק שהתנהל בפניו. שהם בדק את התלונה לבקשתה של נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות.
מקורו של הבירור היה בדבריו של הקלדן שעבד באותו יום עם השופט. הוא טען, כי השופט הרשיע בהעדרו אדם שהואשם בשימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, אך לאחר שהנאשם התייצב באיחור - הוא כתב בפרוטוקול שהרשיע אותו בנוכחותו ולאחר שזיהה אותו. בשלב הראשון של הבדיקה, העביר שהם את הנושא ליועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, מחשש שמדובר במעשה פלילי, אך מנדלבליט החזיר אותו אליו לאחר שקבע שאין חשד לפלילים.
לאחר בדיקה מקיפה, כולל מספר שיחות עם השופט והקלדן, הגיע שהם למסקנה (16.7.19), כי לא ניתן לשלול את גרסתו של השופט. לפי גרסה זו, השופט רשם את הרשעתו של הנאשם בהעדרו על גבי טופס ידני סטנדרטי המשמש בתיקי תעבורה, ואילו את גזר הדין נתן בנוכחותו. לדברי השופט, הוא הכתיב לקלדן בעל-פה את ההרשעה, ואילו את המסמך הידני לא שמר ולא סרק, משום שלאחר הכתבת ההחלטה לתיק הממוחשב - לא היה בו צורך.
הקלדן אמר כי קיים סיכוי - גם אם קלוש - שהשופט ערך לעצמו תרשומת ידנית במהלך הדיון, הוא לא ראה אותו כותב פרוטוקול ידני לפני הכתבת הכרעת הדין והוא לא שמע אותו מודיע על ההרשעה לפני ההכתבה. שהם מסכם:
"לדברי השופט, הוא שחרר את העד שהתייצב לדיון והרשיע את הנאשם, קודם להכתבת הפרוטוקול לקלדן. נמסר על ידו, כי דברים אלו נרשמו על ידו בזמן אמת, על גבי פרוטוקול ידני, אשר אותו לא הציג וגם אין לו זכר בתיק. מנגד, מסר הקלדן כי הוא לא ראה את השופט עורך תרשומת כזו בפרוטוקול ידני או בכל מסמך אחר. אך, עם זאת, הקלדן אינו יכול לבטל באופן מוחלט את האפשרות שהוא לא הבחין בכך, גם אם הסיכוי כי באופן זה התנהלו הדברים אינו גבוה. בנסיבות אלה, לא ניתן לשלול את גרסתו של השופט, לפיה הוא הרשיע את הנאשם בהעדרו, תוך שימוש בפרוטוקול ידני, בניגוד לחשד כלפיו כי הוא הרשיע את הנאשם בנוכחותו".
לצד זאת מעיר שהם, כי כאשר אדם מורשע בהעדרו - מן הראוי לגזור מיד את עונשו. "זהו סדר העניינים הטבעי והמתבקש. אין כל היגיון בהרשעת הנאשם בהעדרו, תוך שימוש בפרוטוקול ידני (ללא פתיחת הפרוטוקול במחשב), מבלי לגזור את עונשו ברצף באותו פרוטוקול ידני", הוא אומר. עוד מזכיר שהם, כי שופט יכול לבטל הרשעה וענישה אם הנאשם מתייצב באיחור, ולקבוע מועד להוכחות.
שהם מוסיף: "ככל שבית המשפט מוצא לנכון לטפל בבקשה כלשהי בתיק מסוים, תוך כדי דיון בתיק אחר, והוא רושם לעצמו את הבקשה ואת והמענה לה, מתוך כוונה לתעד את הדברים בפרוטוקול בשלב מאוחר יותר, עליו לציין זאת במפורש. לשון אחר: יש לשחזר בפרוטוקול את השתלשלות העניינים, באופן שיובן סדר התרחשותם. לוּ כך נהג השופט במקרה דנן, לא היה מתעורר ספק אצל הקלדן, שמסר כי הוא לא ראה את השופט עורך לעצמו תרשומת כלשהי; לא שמע אותו מקריא מתוכה; או מודיע בקול על הרשעת הנאשם". לבסוף משבח שהם את הקלדן על האזרחות הטובה שגילה והובילה לפתיחת הבדיקה.
