ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, השלים (יום ה', 25.7.19) את הרכבת ממשלתו - וביצע את הטלטלה הגדולה ביותר מזה 60 שנה. רק ארבעה מבין 23 השרים בממשלתה של תרזה מיי נותרו בתפקידיהם, ושניים נוספים זכו לקידום. מבין 24 חברי הקבינט (כולל ג'ונסון), תשעה הצביעו ב-2016 בעד הפרישה מהאיחוד האירופי.

בקבינט של ג'ונסון אומנם יש רוב למי שהצביעו במשאל העם בעד הישארות באיחוד, אך מדובר בקבינט בו יוכל ג'ונסון לקבל רוב גם לפרישה ללא הסכם ב-31 באוקטובר. אחת הבעיות המרכזיות של מיי הייתה, שהיא ניסתה לשמור על קבינט מאוזן בין תומכי הברקזיט ומתנגדיו - וכך נקלעה למחלוקות אין-ספור וספגה עשרות התפטרויות, הן מהקבינט והן מהממשלה המורחבת (כ-100 סגני שרים בדרגות שונות).

שר האוצר, סג'יד ג'ייוויד (שהיה עד כה שר הפנים), הצביע בעד הישארות - אך לאחר שנשר בשלבים המוקדמים של ההתמודדות על הנהגת המפלגה השמרנית, הפך לאחד מתומכיו הבולטים של ג'ונסון. הוא מחליף את פיליפ המונד, שהתפטר בעקבות נצחונו של ג'ונסון. שר החוץ, דומיניק ראב, היה שר הברקזיט בממשלת מיי והתפטר משום שחלק על מדיניותה; הוא מחליף את ג'רמי האנט, שהפסיד לג'ונסון והודיע שאינו מעוניין לכהן בממשלתו. שרת הפנים החדשה היא פריטי פאטל, שתמכה בברקזיט.

מייקל גוב, מתומכי הברקזיט הבולטים בממשלתה של מיי (בה שימש כשר לאיכות הסביבה), קיבל קידום לתפקיד שר הקבינט - למעשה סגן ראש הממשלה - והוטל עליו לרכז את ההכנות לפרישה ללא הסכם. בין תומכי ההישארות ב-2016 נמצאים שר ההגנה, בן וואלאס (המחליף את פני מורדאוט, האישה הראשונה בתפקיד, שכיהנה בו חודשים ספורים בלבד), ושר המשפטים, רוברט באקלנד (המחליף את דייוויד גאוקה שהתפטר).

השרים שנותרו בתפקידיהם הם סטיבן ברקלי, שר הברקזיט (שהיה הרביעי שמילא תפקיד זה בממשלתה של מיי); שר הבריאות, מאט הנקוק (שהתמודד על ההנהגה ותמך בג'ונסון לאחר שהפסיד בשלבים המוקדמים); שרת העבודה והפנסיות, אמבר ראד; והשר לענייני וולס, אלאן קיינרס. ליז טראס, שהייתה סגנית שר האוצר, קיבלה קידום לתפקיד השרה לסחר בינלאומי (במקומו של ליאם פוקס שהתפטר).

מבין המשתתפים בישיבות הקבינט שאינם חברים בו, בולט מינויו של ראש שדולת הברקזיט בפרלמנט, ג'ייקוב ריס-מוג, לתפקיד יו"ר הסיעה השמרנית. היועץ המשפטי לממשלה, ג'פרי קוקס - שחוות דעתו על ההסכם הנוכחי עם האיחוד תרמה רבות לדחייתו - ימשיך בתפקידו.