ח"כים במרצ: "לחתום על הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת"

האיחוד בין מרצ לבין חבורת אהוד ברק הוא בעצם סימון סופה של האלטרנטיבה השמאלית-מדינית והציונית שמעבר לגוש המרכז. לאחר כניסתה של מפ"ם לברית עם מפלגת העבודה, במחצית השנייה של שנות השישים של המאה העשרים, נוצר חלל ריק במשבצת הציונית-שמאלית, שמפ"ם מילאה עד אז בפוליטיקה הישראלית. כניסתה של מפ"ם לממשלת לוי אשכול - בינואר 1966 (לאחר הבחירות של סוף שנת 1965) הייתה תחילת המשבר הזה, של היעלמות השמאל הציוני מהמפה הפוליטית בישראל לתקופת מה.

יו"ר מפלגת הבית היהודי, הרב רפי פרץ, דחה פעם נוספת את הפגישה שתוכננה להתקיים הבוקר (יום א', 28.7.19) עם השרים לשעבר נפתלי בנט ואיילת שקד. פרץ ביקש לדחות את פגישתו עם שקד ובנט לשעה 19:30 בעקבות ישיבות הממשלה והקבינט המתוכננות היום.

אינני יודע מה עובר בראשי המתחברים החדשים בשמאל. אני יכול רק לנחש שהפחד (המבוסס) ממחיקה פוליטית במקרה של התמודדות בנפרד הוא ששפעל את המהלך. בכל אופן כפי שיוסבר לקמן, אני מרשה לעצמי להעריך ששכר המתחברים יצא בהפסדם.

יו"ר מרצ ומייסדי רשימת המחנה הדמוקרטי אומר כי אינו מתחייב להמליץ על בני גנץ לראשות ממשלה. על השאלה האם יעלים את אהוד ברק מהקמפיין של המפלגה בעקבות החברות עם עבריין המין המורשע ג'פרי אפשטין, אמר: "אין כוונה להחביא אף אחד. ברגע שברק הודיע שהוא מנתק את כל קשריו וענייניו עם האיש הזה - מבחינתנו נפתחה הדלת לשיתוף פעולה".

ריקוד מושחת. לא נעים לעין. מעורר סלידה. בין פוליטיקאית צעירה, אופורטוניסטית, שאין בליבה אפילו שמץ של נאמנות למקום שבו היא עשתה את צעדיה הראשונים, לבין מניפולטור מזדקן. זה נראה דוחה - וזה היה באמת דוחה. רק בגלל שאף לא אחד מן המשתתפים במחזה האבסורד הזה לא באמת חשב שיש מן המשותף בין סתיו שפיר לבין אהוד ברק. לבד מן הרצון לשרוד פוליטית. "להתחבר" כדי להמשיך ולהשתלח בראש הממשלה.