שוטרים במשטרת כפר סבא עיכבו ואיזקו שלא כדין את ערן ורד, כאשר השמיע במגאפון קריאות נגד השרה דאז איילת שקד - קבעה הרשמת הבכירה זהבית אלדר. האירוע התרחש בספטמבר אשתקד, ערב הבחירות המוניציפליות, כאשר שקד הופיעה באירוע בעיר; ורד וחברו עמדו מחוץ למקום האירוע. לאחר רבע שעה הגיעה ניידת משטרה, הם נדרשו לעזוב את המקום, ואשר סירבו - נאזקו למשך 17 דקות ושוחררו כאשר שקד עזבה את המקום.

השוטר טען, כי ורד הפר את הסדר הציבורי בכך שהקים רעש וביצע פרובוקציה. אלדר מזכירה, כי ביקורת על אישי ציבור היא מנשמת אפה של הדמוקרטיה; כל הפגנה יוצרת הפרעה, אך לא כל הפרעה היא הפרה של הסדר הציבורי ומצדיקה פגיעה בזכויות אדם. היא גם מעירה, כי האירוע התרחש בכיכר מרכזית והומת תנועה בכפר סבא, כך שקשה לקבל את הטענה שהמחאה היא שגרמה לרעש.

אלדר קובעת: "מעשיו של התובע לא עלו כדי הפרת הסדר הציבורי ולכן בנסיבות האירוע שבפני, לא מצאתי כי הייתה למשטרה עילה חוקית לעצור את התובע. תמיכה למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה, שהמשטרה שחררה את התובע זמן לא רב לאחר שנעצר במקום, הוא לא זומן לחקירה וכן לא הוגש נגדו כתב אישום. בנסיבות אלה, הרי שמעצרו של התובע היה שלא כדין, ויש בכך משום ביצוע עוולה נזיקית כלפיו, ומדובר, לכל הפחות, בביצוע עוולת הרשלנות. לפיכך, זכאי התובע לפיצוי כספי עבור נזקיו". היא חייבה את המשטרה לפצות את ורד ב-3,000 שקל - מחצית מן הסכום שתבע - וכן לשלם הוצאות בסך 400 שקל.

טיפול כושל של נציגת החברה בבולגריה יעלה לחברת התיירות אשת בתשלום פיצוי של 10,700 שקל לשלמה חזות - קבעה השופטת רחלי טיקטין-עדולם. בדרך למלון בעיר בורגס נפלה מן האוטובוס אחת המזוודות של בני המשפחה. נציגת אשת סירבה לעצור את האוטובוס כדי לחפש את המזוודה, לא סייעה ברכישת בגדים חילופיים, צעקה על בני המשפחה ואף איימה שתתלונן נגדם במשטרה. הנציגה גם דחקה בבני המשפחה לחתום על הסדר עם נהג האוטובוס, לפיו יקבלו פיצוי של 150 אירו ויתחייבו שלא להגיש תביעה.

כאשר פנו חזות ואשתו למשטרה המקומית, ונציגת אשת הייתה אמורה לתרגם את שיחתם עם החוקרים, צעק עליהם חוקר באנגלית שהם מסתכנים בכך שאינם אומרים את האמת. הם גם נדרשו לשלם תמורת קבלת העתק מן התלונה שהגישו. בהמשך, הם נקראו לקבלת המלון ושם נחקרו שוב - בפומבי - בידי שוטרים מקומיים. הנציגה לא התייצבה להעיד, וטיקטין-עדולם קיבלה את גרסתם של בני הזוג. היא גם קיבלה את טענתם ולפיה חופשתם נהרסה, ולכן חייבה את אשת להחזיר להם את מלוא עלות החופשה (לאחר שקיבלו פיצוי של 9,500 מחברת הביטוח על המטען) ולשלם הוצאות בסך 250 שקל.

חברת המידע הפיננסי BDI אינה חייבת לבדוק מידע שהיא מקבלת כחוק וכוללת בדוחות אשראי שהיא מפיקה - קובעת הרשמת הבכירה מיכל בר. היא דחתה את תביעתם של ניר וחגית אלמגור לפיצוי בסך 20,000 שקל, בטענה שפרסמה עליהם מידע שליליץ. BDI הסבירה, כי מקורו של המידע היה תיקי הוצאה לפועל משנת 2015 ובני הזוג לא ביקשו עד הגשת התביעה לתקן אותו. "בהתאם להוראות החוק, הנתבעת מחויבת לקלוט המידע במאגריה, כפי שהוא דווח, ולמסור אותו למבקשי הדוח בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק, הא ותו לא. לא זאת אף זאת, הגורם המכריע האם לאשר בקשה לתיקון מידע הינו מקור המידע בעצמו", אומרת בר. בני הזוג חויבו בתשלום הוצאות בסך 400 שקל.

חברת התיירות פגסוס תפצה ב-2,000 שקל את בני הזוג שלמה ואילנה בלזם, בשל כרטוס יתר בטיסת איבריה ממדריד לתל אביב בסיומו של טיול מאורגן במרוקו. השופט מיכאל קרשן אומר, כי אומנם את כרטוס היתר ביצעה חברת התעופה איבריה, אך אנשי פגסוס ידעו על הבעיה שעות מראש - וניסו לפתור אותה, ללא הצלחה, שעה בלבד לפני הטיסה. איבריה עצמה לא חויבה בפיצוי, שכן "חוק שירותי תעופה מקבל כמובן מאליו (וניתן בהחלט לתהות על הנחה זו) את העובדה שחברות התעופה מאפשרות לעתים רישום יתר בטיסות", כפי שאומר קרשן.

אין מקום לחייב חברת תחבורה ציבורית בתשלום פיצוי על איחור של דקות ספורות, במיוחד כאשר הסיבה לכך היא עומסי תנועה - קובע הרשם הבכיר אורן כרמלי. הוא דחה את תביעתו של אריאל סיני נגד דן, בה דרש פיצוי של 9,000 שקל על עיכובים ביציאתו של קו 166 מפתח תקוה לתל אביב, בין היתר בטענה שאיחר לעבודתו בשל כך ואף סבל מלחץ נפשי וכאבי ראש. כרמלי אומר, כי סיני לא הציג כל ראיות לנזקים הנטענים, וכמדיניות - אין להטיל על דן חובת פיצוי בשל נזקים עקיפים. סיני גם תבע פיצוי על שני מקרים בהם האוטובוס יצא מוקדם מדי - אך תביעתו נדחתה משום שהוא עצמו הקדים ועלה על האוטובוס, כך שבוודאי לא נגרם לו כל נזק.

שלום וסימה ירקוני ישלמו 11,400 שקל לשכנם בחדרה, בועז יוחננוב, תמורת הקמת גדר בין בתיהם - קבעה הרשמת הבכירה טלי מירום. הגדר הוקמה בידי קבלן השלד שבנה את ביתו של יוחננוב, ומומחה בית המשפט, רונן שטרנברג, העריך את עלות הקמתה ב-22,800 שקל - פער גדול מן ההערכות הסותרות של שני הצדדים. אם יוחננוב לא היה מקים את הגדר, היה על ירקוני לעשות זאת; הם נהנים מקיומה, ולכן עליהם לשלם מחצית מעלותה. מירום קבעה שהם גם יתחלקו בהוצאות, בשל השיהוי הניכר בהגשת התביעה וכדי לאפשר יחסי שכנות טובים.

חברת מטרופולין תפצה את עמית אליגור ב-2,000 שקל על קורקינט מתקפל שנגנב מתא המטען של אוטובוס בקו 613 - קבעה הרשמת הבכירה אפרת רחלי מאירי. היא סבורה, כי למרות שלא הוכחה התרשלות של מטרופולין, וגם אם ייקבע שאין לה דין של שומר שכר - הרי שהיא חייבת בפיצוי. זאת משום שהיא מפיקה טובת הנאה מכך שהיא מעודדת נוסעים להשתמש בשירותיה, ולמעשה מחייבת אותם להניח בתא המטען אופניים, קורקינטים וכדומה. מאחר שמטרופולין אוסרת להכניס כלי תחבורה אלו לתא הנוסעים (בהתאם להנחיות משרד התחבורה), הרי שהיא אינה מאפשרת להם להשגיח בעצמם על רכושם. לכן, חלה עליה החובה לשלם פיצוי בעת אובדן או גניבה. מטרופולין תשלם גם הוצאות בסך 750 שקל.