שופט בית משפט השלום בראשון לציון, רפי ארניה, ביטל (29.7.19) עיצום כספי בסך 3.4 מיליון שקל שהטילה הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן על חברת סלקום. ארניה קבע, כי העיצום הוטל בצורה בלתי סבירה.

נקודת המחלוקת הייתה האם סלקום רשאית לחייב צרכן בדמי שימוש חודשיים מלאים בחודש בו הוא מבטל את המנוי, או שהיא רשאית לחייבו רק בדמי שימוש באופן יחסי למשך הזמן בו היה מנוי שלה. הרשות קבעה שהחיוב המלא פסול והטילה את העיצום בעקבות 85 תלונות שקיבלה בשנים 2016-2015. במקביל, אישר בית המשפט המחוזי מרכז הגשת תביעה ייצוגית נגד סלקום בנושא זה, אם כי ציין, כי יש מקום שהמאסדר יבהיר את המצב.

ארניה אומר, כי לרשות הייתה סמכות להטיל את העיצום, שכן לכאורה נראה שאכן סלקום גבתה יותר מן המותר. אולם הרשות הייתה חייבת להפעיל שיקול דעת בטרם הטילה אותו, ובמבחן זה - לא היה מקום להטילו, וזאת משתי סיבות: סלקום יכלה לחשוב בכנות שהיא פועלת כשורה והרשות לא קיבלה חוות דעת משפטית הפוכה.

נוהל העיצום הכספי קובע: "קבעה הרשות כי בוצעה הפרה של הוראת החוק, והיועץ המשפטי של הרשות חיווה דעתו בכתב כי קיימת אפשרות של מחלוקת כנה בציבור בדבר הפרשנות המשפטית ליישומה, תשלח הרשות למפר התראה מינהלית במקום הודעה על כוונת חיוב". ארניה אומר, כי זהו בדיוק המצב במקרה הנוכחי. ברשיונה של סלקום לא נאמר דבר לגבי החיוב החודשי של מנוי פורש; שתי תביעות ייצוגיות בנושא נמחקו, דבר שלפי הפסיקה מלמד שלא היה להן בסיס; בתביעה שאושרה נאמר, כזכור, שיש צורך בהבהרת האסדרה.

עוד מתייחס ארניה לחוות דעתו של פרופ' מיגל דויטש מטעם סלקום, ולפיה המחוקק לא ביקש לכפות חיוב יחסי של דמי המנוי. הוא אומר, כי מובן שיש משקל מופחת לחוות דעת מוזמנת, אך כאשר מדובר במומחה בשיעור קומתו של דויטש - ברור שהוא מאמין בדבריו והם מבססים את קיומה של מחלוקת כנה בסוגיה זו.

במצב זה, ממשיך ארניה, הייתה הרשות חייבת לקבל חוות דעת מהיועצת המשפטית שלה ולהתרות בסלקום, ולא להטיל עליה מיד את העיצום. "כך אמורה לפעול רשות מינהלית הגונה והוגנת, חסרת משוא פנים, מקום שהעוסק מביא בפניה טענות מבוססות לכאורה, ולכל הפחות אפשריות, בדבר היתכנות לפרשנות סבירה שונה של הוראת החוק שהפרתה מיוחסת לעוסק, וטוען בפניה כי קיימת מחלוקת כנה בציבור בדבר פרשנות ההוראה".

ארניה מצא פגם גם בשיהוי הרב שדבק בהחלטה על העיצום - 3.5 שנים לאחר קבלת התלונה הראשונה ו-18 חודשים בין הודעת הכוונה לבין ההחלטה המעשית. פרק זמן זה היה ארוך בארבעה חודשים מכפי שנקבע בהנחיות היועץ המשפטי, לממשלה, והרשות לא סיפקה לו הסבר כלשהו. הרשות חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את סלקום ייצגו עוה"ד רות לובן ורועי ששון, ואת הרשות - עו"ד אלעד אסרף.