הרב ד"ר רצון ערוסי - הרב הראשי לקרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל - פעל בצורה בעייתית במיוחד, אשר נגדה את תקנת הציבור ועלולה הייתה להביא לעיוות דין. הדבר נעשה כאשר במסגרת תפקידו כראש בית הדין הפרטי לממונות "הליכות עם ישראל". כך קובע (יום א', 4.8.19) שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ.

הרב ערוסי והרבנים חיים והב ואהרון בניסטי, החברים אף הם בבית הדין שלו, דנו במחלוקת על הפעלת משחטה בירושלים. מפעילות המשחטה - חברות ברכת הארץ וברכת מהדרין - תבעו את חברת מ.ב גלאט עוף למהדרין, עבורה פעלו. בין היתר הן תבעו 500,000 שקל כפיצוי על הפרת ההסכם ביניהן.

בפברואר 2017 הוציאו הרבנים ערוסי, והב ובניסטי פסק ביניים, אשר קיבל את טענות המפעילות וחייב את גלאט עוף בתשלומים שונים. עם זאת נקבע, שהיא לא תשלם את הפיצוי על הפרת ההסכם, אם תקיים במועד את פסק הביניים ולא תערער עליו לבית המשפט. הבוררים אמרו, כי אי עמידה בתנאים אלו, תביא אותן לדון שוב בתביעה לפיצוי.

בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט רפי יעקובי) דחה את בקשתה של גלאט עוף לבטל את פסק הבוררות ובכלל זה את הטלת התשלום המותנה. מינץ החליט לדון בערעורה של גלאט עוף רק בנוגע לתשלום זה ולקבל אותו חלקית, תוך ביקורת חריפה על עצם האיום שמשמעותו ניסיון למנוע מן החברה את זכותה לפנות לבית המשפט. "פסק בוררות החוסם את דרכו של מי מהצדדים - או מבקש להקשות עליו באופן ממשי - לפנות לבית המשפט, נתפס כסותר את תקנת הציבור ודינו להתבטל", קובע מינץ.

על המקרה הנוכחי אומר מינץ: "הסעיף מבקש להזהיר את המבקשת לבל תפנה לבית המשפט ותנסה להביא לביטול הפסק שניתן. בתוכן הפסק באה לידי ביטוי הגבלה חריפה על זכות הגישה לערכאות בדמות אזהרה ברורה כלפי המבקשת כי אם תעז לפנות לבית משפט לקבלת סעד, אזי הבוררים יבואו עמה חשבון בדמות בחינת סעד אשר באותה עת לא נדון. ההתניה בתוכנו של פסק זה לבל תפנה המבקשת לבית המשפט, נוגדת באופן בולט וקיצוני את תקנת הציבור ואף היה בה באותה שעה כדי לגרום לעיוות דין ודינה בטלות".

מינץ מוסיף: "נוכח התנהלותם הבעייתית של הבוררים, גם בקשה להעברתם מתפקידם שהייתה מוגשת לאחר שניתן פסק הביניים, הייתה ככל הנראה מתקבלת... זאת שעה שהגבלת זכות הגישה לערכאות על ידי בורר מהווה התנהלות מוקשית ביותר, שיש בה כדי להקים עילה להעברתו בשל ההשלכות שיש לה על האמון שהצדדים רוחשים לו. אין אפוא כל מקום להלום התנהלות בורר אשר מתנה מתן סעד או סנקציה למי מבעלי הדין בהגבלת זכותם לפנות לבית המשפט על פי החוק".

למרות כל אלו, "ולאחר התלבטות רבה ולא פשוטה, חרף הפגם החמור שנפל בתוכנו של פסק הביניים ובהתנהלות הבוררים", החליט מינץ שלא לבטל את הפסק כולו, אלא רק את האיום שהיה גלום בו - שממילא הפך לתיאורטי. זאת, משום שבפועל לא נגרם עיוות דין, ורוב הערעור לא היה על הפסק אלא על התנהגות הבוררים - עילה שאינה מספקת לביטולו.

השופטים יצחק עמית ויעל וילנר הסכימו עם מינץ. את גלאט עוף ייצגו עוה"ד מרדכי בייץ ודוד שמואלביץ, ואת ברכת הארץ וברכת מהדרין - עוה"ד שני סיון טורג'מן ונדב כהן.