"ההתנהגות של רשויות החוק אינה מפחידה, אלא מפחידה מאוד. בהתנהלות הפרקליטות והמשטרה יש סכנה לשלטון החוק". כך אומר השופט בדימוס משה דרורי, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, בראיון המתפרסם (יום ו', 9.8.19) בעיתון מקור ראשון. ב-18 שנותיו כשופט - שהסתיימו בשבוע שעבר - הרבה דרורי להתעמת עם הפרקליטות, כולל מתיחת ביקורת חריפה על התנהלותה והעברת פסקי דין לבחינת נציב הביקורת, דוד רוזן.

לדעת דרורי, התנהלות הפרקליטות - ובעיקר חוסר נכונותה להתפשר ולוותר - נובעת מתקופתה של דורית ביניש כפרקליטת המדינה. "אנשי הפרקליטות קיבלו מסר: יש פה מדינה שלא שומרים בה את החוק. המדינה נמצאת על-פי תהום, והיחידים שעומדים בפרץ ומונעים ממנה ליפול אלה אנחנו, אנשי הפרקליטות. אנחנו סיירת מטכ"ל של שלטון החוק, יש לנו משימה לאומית חיונית: להילחם בכל תיק עד הסוף ולא לוותר.

"יש שאומרים שהפרקליטות מושחתת, אבל זה לא נכון. הם over doing. הם עד כדי כך משוכנעים בעצמם, ועד כדי כך רוצים לנצח ובטוחים שהקידום של כל אחד מהם מותנה במספר ההרשעות שהוא ישיג, שהם לא מוכנים להקשיב לשופט. לכן הם מנהלים משפטים עד הסוף, גם כשברור שאינם צודקים".

דרורי סבור, כי המדינה משקיעה יותר מדי משאבים בתיקי שחיתות על חשבון תיקי אונס ורצח, שבעיניו הם חשובים יותר - וזאת בשל אותה תפיסה מוטעית של שליחות, שגם הביאה את הפרקליטות להתנגד למינוי נציב הביקורת. לעומת זאת, דרורי מצדד בריבוי צווי האזנות הסתר, באומרו שהדבר מאפשר למנוע מעצרים מיותרים.

לטענת דרורי, ביניש הייתה מי שבשנת 2009 עמדה מאחורי מה שהוא מכנה "סיכול ממוקד" שמנע את מינויו לבית המשפט העליון. ערב הדיון במינוי, פורסם פסק דין שלו משנת 2006, בו הטיל עבודות שירות ללא הרשעה על אברך שדרס קופאית ממוצא אתיופי. דרורי הותקף בטענה שפסק בצורה גזענית ומועמדותו נפלה. לטענתו, הקרן החדשה לישראל - שלא רצתה בבית המשפט העליון שופט דתי התומך במשפט העברי - הפעילה גופים כמו "קולך" ו"טבקה", אשר סילפו את פסק הדין. עוד הוא אומר, כי דוברות בתי המשפט לא יצאה להגנתו, "למרות שהפרסומים בעניין התיק הזה היו בין סילוף לשקר".

דרורי - אשר הסתמך בפסיקתו על חוק הלאום - סבור ש"זה חוק מצוין, אין בו שום בעיה". לדעתו, לבג"ץ כלל אין סמכות לפסול חוק יסוד (כפי שטוענת השרה לשעבר איילת שקד), ולכן הנשיאה אסתר חיות הייתה צריכה לדון תחילה בשאלת הסמכות לפני שהעבירה את העתירות נגד החוק לדיון בפני תשעה שופטים. דרורי גם תומך בפסקת ההתגברות: "זה המינימום שבמינימום שיש לעשות. תשעה שופטים בבג"ץ יודעים טוב יותר ממיליוני אזרחים שהצביעו ובחרו את נציגיהם לכנסת? ברגע שבית משפט פוסק משהו, נבחרי הציבור צריכים לעמוד דום ולא לעשות שום דבר?"

בתשובה לשאלה על עילת הסבירות בפסיקת בג"ץ אומר דרורי, כי היא החלה בסבירות האמיתית - כאשר החלטת הרשות כה קיצונית, עד שברור שאין היא יכולה לעמוד. לאחר מכן המציאו (כלשונו) מאיר שמגר ואהרן ברק עילת סבירות שנייה, ולפיה ניתן לפסול החלטה אם הרשות לא התייחסה לגורמים שלדעת ביהמ"ש הייתה חייבת להתייחס אליהם. בשלב השלישי והחמור ביותר (שוב כלשונו) אומרים השופטים לרשות: היית צריכה לתת משקל שונה לגורמים ששקלת ולכן אנחנו מבטלים את ההחלטה. "אם זו השיטה, אז זהו זה, גמרנו. בשביל מה לקיים בחירות?" לדברי דרורי, החלטות רבות מערבות שורה של שיקולים המצויים בסמכות נבחרי הציבור, ואין זה עניינו של בג"ץ להחליט במקומם.

דרורי, אשר שילב את המשפט העברי במאות מפסקי דינו, מסביר, כי הוא השתמש בהלכה בנושאים של צדק ושוויון בין בעלי הדין, רשלנות, ראיות נסיבתיות ועוד. "לא דיברתי על סקילה וכדומה, אלא על עקרונות משפטיים ענייניים. מה הבעיה בכל אלה? אם יש בעיה, זהו חוסר הידע של הציבור".

הפרקליטות מסרה בתגובה למקור ראשון, כי דרורי משתלח בה "בשלל טענות שברובן הן שגויות או מופרכות, וביחס לחלקן הוא פשוט אינו מכיר את העובדות". לדבריה, זכותה וחובתה שלא לחזור בה מכתבי אישום גם אם בית המשפט מציע זאת, ובמקרים לא מעטים קיבל בית המשפט העליון את ערעוריה על הזיכויים של דרורי. עוד אומרת הפרקליטות, כי היא מקדישה משאבים רבים לתיקי פשע חמור, וכי הטענה לפיה פרקליטים בטוחים שקידומם תלוי במספר ההרשעות היא "השמצה בוטה".