דוברות משרד המשפטים הוציאה מהקשרו (יום ג', 20.8.19) פסק דין של בית המשפט העליון, באופן שגרם ליצירת מצג מטעה כאילו עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התקבלה במלואה. כך עולה מבדיקת News1.

מדובר בפסק הדין שפורסם אמש ב-News1 ובו נקבע, כי אסור לקבלן לסרב למכור דירה לערבי בשל לאומיותו. השופט מני מזוז הגיע למסקנה זו בקובעו, כי חוק איסור הפליה חל גם על דירות. לעומתו סבר השופט אלכס שטיין, כי חוק איסור ההפליה אינו חל על דירות, אך במקרה הספציפי - קיימת הפליה פסולה משום שהדירות נבנו על קרקע שנרכשה מרשות מקרקעי ישראל. השופט ניל הנדל נמנע מלהכריע במחלוקת בין השניים, הרלוונטית לשאלה האם סירוב שכזה יהיה חוקי אם הקרקע היא פרטית (ראו קישור משמאל).

מנדלבליט: "מבלי להכריע"

מנדלבליט התבקש להביע את עמדתו ועשה זאת באמצעות עו"ד לימור פלד מהמחלקה האזרחית בפרקליטות (לשעבר יו"ר ארגון הפרקליטים). הערכאות הקודמות קבעו, כי מדובר בהפליה פסולה הנוגדת את חוק איסור הפליה - וזו הייתה השאלה המרכזית שהונחה לפתחו של בית המשפט העליון. עמדתו של מנדלבליט, כפי שמצטט אותה מזוז, הייתה, כי "קיימים נימוקים כבדי משקל התומכים בעמדה לפיה חוק איסור הפליה חל גם על מקרקעין, אך קיימים תימוכין גם לעמדה ההפוכה. בנסיבות אלה, מאחר שניתן להגיע, לעמדת היועץ, לתוצאה משפטית דומה בדבר חובת השוויון
המוטלת על המערערת דרך קונסטרוקציות משפטיות אחרות, הוא נמנע מלנקוט עמדה בשאלה של תחולת החוק בענייננו".

לדעת מנדלבליט, לא היה צורך להכריע בשאלה מרכזית זו, שכן במקרה הספציפי - ההפליה נבעה מהפרתם של עקרונות שוויון אחרים (בדומה לעמדתו המאוחרת-יותר של שטיין). "נוכח כל האמור היועץ סבור כי יש לדחות את הערעור ולהותיר על-כנם את פסקי הדין קמא, וזאת מבלי להכריע בשאלת תחולת חוק איסור הפליה על מקרקעין, אלא מכוח הפרת חובת השוויון החלה על המערערת מכוח החוזה שכרתה עם המדינה, ומכוח עקרונות תום הלב של המשפט הפרטי", אומר מזוז.

מזוז: "יש חשיבות רבה בהכרעה"

מזוז מתח ביקורת על עמדתו זו של מנדלבליט: "איני שותף לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה, לפיה נוכח הקושי הקיים לשיטתו בפרשנות החוק, אין צורך להכריע בשאלת תחולתו על מכר דירות
על-ידי מי שעיסוקו בכך, מאחר שניתן להגיע לתוצאה זהה באמצעות כלים משפטיים אחרים. אני סבור כי יש חשיבות רבה - ציבורית-ערכית וגם מעשית - בהכרעה בדבר תחולת החוק על מכר דירות".

מזוז מוסיף: "הימנעות מהכרעה בשאלת תחולת חוק איסור הפליה על תחום הדיור, שהוא תחום כה מרכזי בחיי האזרחים, אינה משרתת את המאבק בתופעות ההפליה, לא מבחינת המסר הציבורי ולא מבחינת הכלים האופרטיביים למאבק בתופעות האפליה. תפקידו של
בית משפט זה אינו אך להכריע בסכסוך הפרטני המובא בפניו אלא גם לקבוע הלכות ונורמות הנוגעות לסוגיות עקרוניות המתעוררות בהליך.

"...גלויה וברורה החיוניות בהחלת חוק איסור הפליה על מכר דירות, שכן שימוש בכלים משפטיים חלופיים אין בהם באופן אמיתי
מענה לנפגעי הפליה, אף מקום שמבחינה משפטית עיונית השימוש בהם אפשרי. הסתמכות על כך שנפגעי הפליה יגישו תביעות רגילות לבתי המשפט מתעלמת מהקשיים הרבים הכרוכים כאמור בהגשת תביעות כאלה. גלוי לעין כי זו הייתה גם סברת המחוקק, שכן אילו סבר כי הדין הכללי מספק מענה הולם לנפגעי הפליה, לא היה צורך בחקיקת חוק איסור הפליה כלל.

"לכן, בהעדר מניעה חוקית או טעם ענייני משכנע המצדיק הימנעות מהכרעה ישירה בשאלה של תחולת החוק על מכר דירות, אין להשלים עם תוצאה לפיה הכלים החשובים והחיוניים שהחוק מעמיד לרשות המאבק בהפליה לא יחולו על תחום חיוני וחשוב כמו תחום הדיור. אוסיף, כי משעלתה השאלה ובתי המשפט קמא דנו והכריעו בה, אין בידינו להותיר שאלה זו תלויה ועומדת וממילא נדרשת הכרעה לכאן או לכאן".

משמעות הדברים ברורה: מנדלבליט סבר שאין צורך להכריע בשאלה המרכזית - האם חוק איסור הפליה חל על מכירת דירות - והציע מסלול חילופי. אולם עמדתו נדחתה בידי מזוז - שכתב את חוות הדעת המובילה - תוך ביקורת עליה. כאמור, שטיין הלך במידה רבה בעקבות מנדלבליט, בעוד הנדל נמנע מהכרעה - בין היתר בשל עמדתו של מנדלבליט:

"מלאכת הפרשנות דורשת הכרעה באיזון בין חופש ההתקשרות וזכות הקניין ובין זכות השוויון. בעיקר יש לשקול את השלכותיה של פסיקה כזו על מקרים נוספים. דווקא בשל כך, יש משמעות לכך שהיועץ המשפטי לממשלה לא הביע את עמדתו ביחס לתחולת חוק איסור הפליה במקרה דנן, ותמך בתוצאה אליה הגיעו ערכאות קודמות, על יסודות משפטיים אחרים". לדעת הנדל, יש להמתין למקרה בו הכרעה בין הדעות השונות תהיה חיונית.

הדובר: "היועץ התייצב להליך"

הודעתו של משרד המשפטים על פסק הדין מתעלמת לחלוטין מליבת עמדתו של מנדלבליט, מהימנעותו מהבעת דעה בשאלה שעמדה במרכז פסק הדין ומביקורתו של מזוז עליה. לדברי המשרד, "לנוכח ההיבט העקרוני של הסוגיה, התייצב היועץ המשפטי לממשלה להליך, בהתאם לסמכותו הייחודית, והגיש עמדתו בה גרס, כי על קבלן פרטי שבונה על קרקעות המדינה ומשווק אותן, מוטלת החובה לנהוג בשוויון". אגב: גם פסקה זו אינה מדויקת. מזוז אומר, כי "היועץ המשפטי לממשלה התייצב להליך לבקשתנו", ולא מיוזמתו.

עוד אומר משרד המשפטים: "היועץ המשפטי לממשלה הבהיר בעמדתו, כי הותרת החובה שלא להפלות על המדינה בלבד תעקר מתוכן את חובתה להקצות מקרקעין באופן שוויוני. כמו-כן, צוין בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי בעקבות ההליכים בעניין סבא, החלה רמ"י להוסיף לחוזי ההתקשרות שלה עם יזמים פרטיים תנאי מפורש לפיו היזם מתחייב להימנע מהפליה בעת שיווק הדירות, וכי הפרת התנאי תקנה לרשות זכות לבטל את זכייתו במכרז ואת החוזה שנחתם עמו. בהמשך לכך, ועל-מנת להגביר את יכולתה לאכוף תנאי זה התווספה לחוזי רמ"י גם תניה הקובעת פיצויים מוסכמים בסך 15% מסכום התמורה המשולמת לרמ"י במקרה של הפרת תנאי אי-ההפליה.

"עוד הודגש בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי פסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים מלמדת על חלחול, אף אם לא מלא, של עקרונות חוקתיים לתוך המשפט הפרטי, וכי לאלה יש השפעה על הפרשנות שיש ליתן למושגי שסתום במשפט הפרטי. חובת תום הלב במשא-ומתן כוללת את החובה שלא לסרב לנהל משא-ומתן מטעמים לא ענייניים. התנהלות המערערת פגעה בליבת הזכות לשוויון, ולפיכך יש לראותה כהתנהלות בחוסר תום לב המצדיקה תשלום פיצויים".

לניסוח זה של הודעת משרד המשפטים יש לייחס חומרה כפולה. האחת: מדובר בהוצאת דברים מהקשרם, אם לא בהצגת מצג חלקי ומטעה, על פסק דין של בית המשפט העליון. השנייה: רבים מאמצעי התקשורת מפרסמים כלשונן את הודעות המשרד, בלא לקרוא את פסקי הדין עצמם, והמשרד יכול לנצל עובדה זאת כדי למסור לציבור מידע חלקי ואף מטעה.