שאול אלוביץ זומן לשימוע בחשד לעבירות מרמה וניירות ערך בפרשת בזק, בה היה בעל השליטה. לצידו זומנו, בחשדות דומים: בנו, אור אלוביץ, שהיה דירקטור בבזק ויו"ר חברת חלל; עמיקם שורר, שהיה מנהל בכיר בקבוצה; לינור יוכלמן, שהייתה מזכירת החברה; ומנכ"ל yes, רון איילון. סטלה הנדלר, לשעבר מנכ"ל בזק, זומנה לשימוע על מרמה והפרת אמונים, וכך גם יועץ התקשורת אלי קמיר; הנדלר חשודה גם בעבירות דיווח ושיבוש.

מדובר בפרשת בזק המקורית, בה נחקרו חשדות לעבירות מרמה וניירות ערך מצד ראשי בזק בשנים 2017-2013. פרשה זו הסתעפה לתיק 4000, בה חשוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקבלת שוחד מידי אלוביץ בדמות סיקור חיובי באתר וואלה, ואלוביץ חשוד במתן השוחד. אלוביץ כבר עבר שימוע בפרשה זו, וזה של נתניהו יתקיים בעוד חודש. מכתבי השימוע, ששיגרה היום (יום א', 1.9.19) פרקליטות מיסוי וכלכלה, מתייחסים למספר פרשות.

המו"מ בעסקת בזק-yes

על-פי כתב החשדות, בשנת 2013 בחנה בזק את אפשרות של רכישת יתרת מניותיה של yes מחברת יורוקום שגם בה שלט אלוביץ', באופן שבזק תהפוך לבעלת המניות היחידה ב-yes. לאלוביץ' היה עניין אישי בעסקה זו נוכח אחזקותיו בבזק וב-yes. על-רקע זה החליט דירקטוריון בזק באוקטובר 2013 על הקמת ועדה בלתי תלויה המורכבת מכמה מחבריו, כדי לבדוק את כדאיות העסקה (שהייתה עסקת בעלי עניין והצריכה אישורים מיוחדים). הדירקטוריון קבע, כי אלוביץ' וגורמים נוספים להם יש עניין אישי בעסקה, יהיו ממודרים מעבודת הוועדה.

יוכלמן שימשה כמזכירת הוועדה הבלתי-תלויה והייתה חשופה למידע שהוצג בפני חבריה. היא הדליפה לשאול אלוביץ', לאור אלוביץ' ולשורר (שניהל את מו"מ מטעם יורוקום מול בזק), מיוזמתם ומיוזמתה, פרטים חסויים על-אודות פעילות הוועדה ועדכנה אותם באופן שוטף מתוך דיוניה, ואף הדליפה להם מסמכים חסויים רבים. בכך, טוענת הפרקליטות, ביצעה יוכלמן עבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

בין היתר, יוכלמן הדליפה להם מידע בנוגע לטווח המחירים הראוי בעיני יועצי הוועדה לרכישת yes, הערכת בזק ביחס לשוויה של yes, היבטים טקטיים של ניהול המו"מ מול יורוקום ועוד. החשודים האחרים עשו בחומרים המודלפים שימוש לצורך יצירת יתרון לקבוצת יורוקום במו"מ. מאחר ששיעור אחזקותיו של אלוביץ' ביורוקום היה גבוה משיעורן בבזק, היה לו עניין שהעסקה תיעשה במחיר ובתנאים טובים ככל האפשר מבחינת יורוקום. הסתרת מעורבותם של אלוביץ' ושורר מהדירקטוריון והציבור היוותה עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח על-פי חוק ניירות ערך, טוענת הפרקליטות.

התמורה בעסקת בזק-yes

על-פי כתב החשדות, במארס 2015 אישרה האסיפה הכללית של בזק את ההסכם עם יורוקום לרכישת מלוא מניות yes. על-פי תנאי ההסכם, עם השלמתו, היה על בזק לשלם ליורוקום במזומן 680 מיליון שקל וסכומים נוספים, ככל שיתמלאו תנאים מסוימים. בין היתר קבע ההסכם, כי עד 170 מיליון שקל ישולמו אם שתזרים המזומנים החופשי המצטבר של yes בשנים 2017-2015 יגיע לרף מסוים. כן קבע ההסכם, כי יורוקום תהיה זכאית לקבל מקדמות על חשבון התמורה המותנית. עוד נקבע, כי אם תשונה המדיניות הפיננסית של yes במהלך שנות העסקה, שינויים בתזרים שינבעו משינוי זה לא ייכללו בתחשיב התזרים לצורך קבלת התמורה המותנית.

אלוביץ' היה זקוק לתמורה הנוספת לצורך פירעון חובות של חברות מקבוצת יורוקום לבנקים, שעמדו על 800 מיליון שקל. חברות בשליטתו של אלוביץ' אף התחייבו בפני הבנקים, כי מרבית התמורה שתקבל יורוקום בעסקת בזק yes תשמש לפירעון חובות אלה.

על-רקע זה הנחה אלוביץ' את איילון לפעול בצורה מלאכותית לניפוח תזרים המזומנים החופשי של yes, כך שיגיע לרף המירבי שנקבע בהסכם או קרוב לכך. איילון פעל עם סמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן, ומנהל הכספים של החברה, אורן ברגמן, לדחות בצורה תרמיתית תשלומים לספקים, וכך יצר מצג שווא מלאכותי ביחס לנתוני התזרים של yes.

תוכנית זאת כללה דחייה שיטתית, רחבת-היקף ומאורגנת של תשלומים לספקים רבים והיא נועדה להבטיח, כי התזרים יגיע לרף הגבוה ביותר שנקבע בהסכם. הפרקליטות טוענת, כי מהלכים אלו הוסתרו מהאורגנים של בזק ומן הציבור, ואפשרו לאלוביץ' לקבל במרמה 118 מיליון שקל כמקדמות בשנים 2015 ו-2016. הם גם הביאו לפרסום נתונים מטעים בדוחות בזק בשנים אלו. מימוש התוכנית המרמתית נמשך גם בשנת 2017 אך נקטע בשל פרוץ החקירה.

עסקת בזק-חלל

בסוף שנת 2016, לאחר פיצוץ הלווין "עמוס 6" שבבעלות חברת חלל, אשר סיפקה ל-yes את שירותי הלווין לצורך פעילותה, עלה צורך לבחון התקשרות אפשרית נוספת של yes עם חברת חלל. חברת חלל נשלטה אף היא על-ידי אלוביץ', ולכן החליטו מוסדות בזק, פעם נוספת, להקים ועדה בלתי תלויה של חברי דירקטוריון החברה, לצורך בחינת התקשרות זו וגיבוש עמדתה של בזק. גם במקרה זה אמורים היו בני משפחת אלוביץ' להיות ממודרים מדיוני החברה.

יוכלמן שימשה כמזכירת הוועדה הבלתי תלויה לבחינת ההתקשרות עם חלל, והייתה חשופה גם הפעם למידע החסוי - ושוב הדליפה אותה לבני משפחת אלוביץ'. יוכלמן העבירה להם חומרים סודיים שהוכנו לקראת דיוני הוועדה, לעיתים עוד בטרם הועברו אלה לחברי הוועדה עצמם.

על יסוד המידע שהודלף להם, הנחו אלוביץ' את יוכלמן לפעול במסגרת תפקידה כמזכירת הוועדה, כך שהוועדה תבחר בחלופת ההתקשרות הרצויה להם ובמועד הדרוש להם. ההתקשרות עם yes הייתה חיונית ביותר לחברת חלל באותה עת. אלוביץ' אף עשו שימוש במידע המודלף מול גורמים נוספים בהנהלת חלל ו-yes על-מנת להוביל לתוצאה הרצויה מבחינתם. יוכלמן ואלוביץ' הביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת ההתקשרות עם חלל על בסיס מצג כוזב, לפיו הליך המו"מ נוהל באופן תקין ומבלי שבעלי העניין מעורבים בו. בכך ביצעו שוב עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח, טוענת הפרקליטות.

היחסים בין הנדלר, קמיר ופילבר

על-פי כתב החשדות, לאחר מינויו של שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת, נרקמה בינו לבין קמיר והנדלר מערכת יחסים פסולה, חשאית וחריגה, שנסבה על ענייניה הרגולטוריים של בזק. במסגרתה של מערכ זו, העביר פילבר - עד המדינה בתיק 4000 - לקמיר והנדלר, וכן לאלוביץ' וגורמים נוספים בבזק, מסמכים פנימיים של משרד התקשורת, טיוטות מסמכים רשמיים בטרם פרסומם וחומרים נוספים, תוך שהוא מסתיר זאת מגורמי המקצוע במשרד. קמיר והנדלר אף העבירו לפילבר הערות למסמכים אלה והנחיות לגבי אופן פעולתו במשרד התקשורת בקשר לנושאים הנוגעים לקבוצת בזק ועסקיו של אלוביץ. לקמיר והנדלר מיוחסת עבירת מרמה והפרת אמונים.

להנדלר ולשאול אלוביץ' גם עבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך וכן עבירת שיבוש מהלכי משפט, בשל מחיקת הודעות ממכשיריהם הניידים במטרה לשבש חקירה, מיד כאשר נודע להם על החקירה.