המשטרה ויחידת נחשון של שירות בתי הסוהר עצרו שלא כדין אדם שבית המשפט ציווה לשחררו, במקום להסתפק בעיכובו כפי שקובע החוק - אומר השופט רונן פיין. הוא חייב את המדינה לפצות את האסיר עמוס סבאג ב-3,000 שקל (10% מסכום תביעתו) בשל 9.5 שעות של מעצר בלתי חוקי בינואר 2019.

סבאג הוחזק שבועיים במעצר במשטרת זבולון, עד שבית המשפט בקריות הורה לשחררו למעצר בית חלקי. אולם במקום לשחררו - הוא נעצר שוב. סבאג היה דרוש לחקירה בתחנת שדות, והמשטרה ביקשה מאנשי נחשון (יחידת ליווי האסירים של השב"ס) לעכב אותו ולא לשחררו. אלא שבמקום עיכוב, סבאג הוחזק במעצר מלא במרתף בית המשפט עד שעות הערב המאוחרות.

פיין אומר, כי המדינה לא הביאה לעדות אף אחד מאנשי יחידת נחשון, שאולי עשוי היה להסביר מדוע בקשה לעיכוב הפכה למעצר. המדינה גם לא הפריכה את טענתו של סבאג לפיה היה אזוק בידיו וברגליו שעות ארוכות, אלא הסתפקה בטענה שנהגה כדין - טענה אותה פיין דוחה. המדינה תשלם גם הוצאות בסך 500 שקל.

חברת דואר ישראל תפצה את ויקטור ברלין ב-2,500 שקל ותשלם הוצאות בסך 500 שקל בשל אובדן חבילה ששלח לגרמניה - קבעה הרשמת הבכירה אפרת רחלי מאירי. ברלין שלח את החבילה ביוני 2018, אך היא לא נמסרה ליעדה; הדואר טען שהיא הוחזרה ארצה ונמסר לברלין - אך לדבריו הוא לא קיבל אותה.

מאירי אומרת, כי הדואר לא הביא ראיות לגלגוליה של החבילה והוא הפגין אדישות לגורלה, ולא עמד בנטל להוכיח שלא התרשל בצורה חמורה בטיפול בה. לצד זאת, קיימת בעיה בקביעת שווי תכולתה של החבילה. ברלין טען שהיו בה טלפון גלקסי, תיק עור ופריטים נוספים בשווי 6,000 שקל, אך מדובר היה במכשיר משומש ולא הוכח שווי יתר הפריטים. כיוון שכך, קבעה מאירי את גובה הפיצוי על דרך האומדנא.

ראש מועצת גן יבנה, דרור אהרון, לא הוציא לשון הרע על חבר המועצה מוטי יוסף - קבעה השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ, אשר דחתה את תביעתו של יוסף נגד המועצה. אהרון כתב בנובמבר 2018 לחברי המועצה, כי יוסף מתכוון להפר את החוק ולצלם בצורה פרטית של ישיבת המועצה ולשדר אותה בשידור חי, כדי לעורר פרובוקציה. לאחר שיוסף הזהיר את אהרון שיתבע אותו בשל דברים אלו, ייחס לו אהרון ניסיון להלך עליו אימים.

סבחת-חיימוביץ אומרת, כי הדברים לא נועדו לבזות או להשפיל את יוסף, אלא היוו ביקורת וקריאה לסדר מצד אהרון על התנהגותו. אהרון פעל על-פי הייעוץ המשפטי שקיבל בנוגע לצילום ישיבת המועצה וביקורתו על יוסף הייתה לגיטימית ולגופו של עניין. יוסף חויב בתשלום הוצאות בסך 1,500 שקל.

חברת הבנייה צ.מ.ח המרמן אינה אשמה בעיכוב במסירת דירה שבנתה בבית שמש. העיכוב נבע מסיבות חיצוניות: החלטת ראש העיר הנכנסת, עליזה בלוך, לעצור מתן היתרים; ומעצרו של מהנדס העיר, דני צרפתי, בחשד לעבירות שחיתות. כיוון שכך - קבע הרשם הבכיר בנימין בן-סימון - אין החברה חייבת לפצות את בני הזוג בוריס ונטליה פריימן על האיחור של ארבעה חודשים בחיבור הדירה לחשמל.

החברה הוכיחה, כי בנובמבר 2018 עצרה בלוך את מתן ההיתרים עד לישיבתה הראשונה של מועצת העיר - שהתקיימה בסוף דצמבר. המרמן נתנה לפריימן את טופס 4 שלושה שבועות מאוחר יותר - במסגרת 30 ימי האיחור המותרים לה. היא גם הוכיחה, שאגף ההנדסה בעירייה לא תפקד כיאות חודשים ארוכים בשל מעצרו של צרפתי, ולא היה מי שיחתום על הטופס. פריימן חויבו בתשלום הוצאות בסך 1,000 שקל.

חברת התעופה אוקראינה אינטרנשיונל אירליינס תפצה שישה נוסעים לעיר אומן ב-10,000 שקל, לאחר שביטלו את טיסתם מחשש לחילול שבת. הטיסה יצאה ביום שישי באיחור של למעלה מחמש שעות, והנוסעים ציינו שמהעיר קייב - יעד הנחיתה - יש להוסיף ולנסוע ארבע שעות לעיר אומן. השופטת ליאת בנמלך אומרת, כי מאחר שהאיחור היה בן למעלה מחמש שעות, היו הנוסעים זכאים לבטל אותה; חששם מפני חילול שבת היה סיבה מוצדקת לסירובם לעלות עליה. החברה החזירה לפני התביעה את עלות הטיסה הלוך, ובנמלך חייבה אותה להחזיר גם את עלות הטיסה חזרה ולהוסיף לכל נוסע פיצוי של 800 שקל על עוגמת הנפש.

אבי עמר, שהיה שותף בשותפות אקוה נובה - משווקת מטהר המים "נובה בר" - לא יפצה את הדסה בן-עטיה על נזקי הצפה שגרמה לה המערכת. זאת, משום שהנזק נגרם ביולי 2017 - ועמר הוכיח, שחודשיים קודם לכן מכר את חלקו לשותפתו, אלינור לנקרי (נגדה כבר ניתן פסק דין בהעדר הגנה). הרשם הבכיר אורן כרמלי אומר, כי ניתן לחייב שותף רק על נזקים שאירעו בתקופת שותפותו ולא לאחר מכן. עמר חויב בהוצאות של 500 שקל, משום שלא התייצב לדיון המקורי, וניתן פסק דין נגדו שבוטל כעת.

סוכנות הנסיעות טרוולייק "לא עמדה בסטנדרט השירות הנדרש ממנה, לא דאגה לתובע לחלופה ראויה ולא פעלה להקטין את הנזקים אשר נגרמו לתובע". כך אומרת השופטת נאוה ברוורמן. נתנאל אביב רכש בסוכנות חבילה לברלין, אשר כללה טיסה בחברת גרמניה איירליינס, לינה והעברות. חברת התעופה קרסה לפני מועד החופשה, וברוורמן מעירה, כי היא מוטרדת מן המחשבה שמא היו לטרוולייק אינדיקציות מוקדמות לקריסה הצפויה, אך אין ראיות להטיל עליה אחריות.

שונים הדברים לגבי התשלום תמורת בית המלון. נציג הסוכנות לא ידע לומר כמה בדיוק מתוך התשלום תמורת החבילה היה בעד הלינה. טרוולייק הציעה לאביב החזר של 367 אירו בלבד, בתנאי שיחתום על כתב ויתור - והוא סירב. ברוורמן פסקה לו החזר של 2,000 שקל וכן הוצאות בסך 1,000 שקל.