עו"ד גרשון בלקין הפר את הכללים המחייבים בנוגע להעסקתה של עו"ד קלי בלקאר במשרדו, לא שילם את כל הסכומים המגיעים לה, פגע בפרטיותה, העלה טענות כוזבות בניסיון לתרץ את מעשיו והגיש נגדה תביעה חסרת יסוד. כך קובעת שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, יפית מזרחי-לוי.

בלקאר הועסקה במשרדו של בלקין כמתמחה בשנים 2014-2013, שנתיים נוספות כעורכת דין ולאחר מכן התפטרה. מזרחי-לוי מצאה (27.8.19), כי כל טענותיה של בלקאר בנוגע לתנאי העסקתה היו מוצדקות: היא לא קיבלה הודעה על תנאי עבודתה וחלק מתלושי השכר, לא קיבלה דמי נסיעות ודמי הבראה, לא קיבלה שכר תמורת חודש עבודתה האחרון, בלקין לא ביצע הפרשות עבורה לביטוח הלאומי ולקרן פנסיה והיא זכאית לפיצויי פיטורים משום שהתפטרה על-רקע הפגיעה בזכויותיה.

מזרחי-לוי דחתה את כל הסבריו של בלקין לפגיעה בזכויותיה של בלקאר, וציינה שחלקם היו בגדר גרסה מתפתחת ואף נמצאו בהם סתירות. "תשובותיו של גרשון אינן מקובלות עלינו כלל וכלל. עדותו בחקירה הנגדית הייתה רצופת קשיים שדעתנו לא הייתה נוחה מהן", היא אומרת על כמה מהן.

בלקין הגיש תביעה בסך 400,000 שקל נגד בלקאר, בה ייחס לה שורה של מעשים פסולים, ובין היתר טען שהייתה פעילה בישראל ביתנו על חשבון זמן העבודה. אולם התביעה התבססה בחלקה הגדול על חומרים שהוציא בלקין ממחשבה הפרטי של בלקאר, וזאת בניגוד לאיסור המוחלט המוטל על מעביד לעשות זאת. גם כאן נמצא, כי חלקים בעדותו לא היו אמת והוא שינה את גרסתו במהלך החקירה הנגדית. טענותיו של בלקין עצמו, מעירה מזרחי-לוי, "מראות עד כמה עמוקה וחודרנית הייתה יכולתו להציץ מעל לכתפי עובדיו ולחדור למרחבם הפרטי".

עוד אומרת מזרחי-לוי, כי גם לגופה יש לדחות את תביעתו של בלקין. הוא לא הוכיח אף אחד מרכיבי טענותיו, חלק מהן התבססו על השערות גרידא, הוא הודה שיש ממש בחלק מתשובותיה של בלקאר לטענותיו והמסמכים שהגיש לא הוכיחו אותן. הסכום שתבע היה כללי ולא היה בו כימות לפחות חלק מן העילות הנטענות; בלקין ניסה לבצע כימות רק בשלב הסיכומים - ואין לקבל זאת.

בית הדין חייב את בלקין לפצות את בלקאר ב-50,000 שקל על הפגיעה בפרטיותה בדמות החדירה למחשב שלה, לשלם לה רכיבי שכר ופיצויים בסך 65,000 שקל וכן הוצאות בסכום של 30,000 שקל. נציגת הציבור חנה קפלניקוב הסכימה עם מזרחי-לוי. את בלקאר ייצג עו"ד אורי בן-יוחנה, ואת בלקין - עו"ד פבל מורוז.