תיאטרון הבימה ישלם ארנונה במחצית הסכום שדרשה ממנו עיריית תל אביב - קובע (יום ה', 26.9.19) שופט בית המשפט העליון, מני מזוז. העירייה דרשה למעלה מ-800,000 שקל לשנת 2016; הבימה ישלם 412,000 שקל בלבד.

עד שנת 2016 שילם הבימה ארנונה לפי סיווג של "אולמות המשמשים להצגות תיאטרון, מחול וקונצרטים", בשיעור של 140-29 שקל למ"ר. באותה שנה החליטה העירייה לסווג אותו כ"משרד, מסחר ושירותים" ולגבות 66 שקל למ"ר. התיאטרון טען, כי יש לסווג אותו כ"נכסים אחרים". בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט מאיר יפרח) קיבל את עמדת העירייה, אך מזוז קיבל את ערעורו של הבימה.

מזוז מעיר בפתח פסק הדין, כי בית המשפט העליון קורא מזה כ-15 שנה למחוקק להסדיר בצורה שיטתית את ההגדרות לצורכי ארנונה, כדי למנוע את המצב בו כל רשות מקומית קובעת הגדרות משלה - לעיתים בניגוד לתקנות הממשלתיות. לגופם של דברים הוא אומר, כי גם אם ניתן לומר בדוחק שהבימה הוא גוף המעניק שירותים - הרי שהכוונה היא לשירותים מסחריים ולא לשירותים של מוסדות תרבות ציבוריים.

שירותים בצו הארנונה התל אביבי הם חלק מהגדרה של "משרד, שירותים ומסחר" - מה שמלמד על אופיים המסחרי. גם התעריפים שנקבעו להגדרה זו עולים בקנה אחד עם פעילות מסחרית למטרות רווח. לא ניתן להקיש מאולמות קולנוע לאולם תיאטרון - כפי שטענו העירייה והיועץ המשפטי לממשלה - שכן קולנוע הוא פעילות מסחרית לחלוטין, בעוד התיאטראות פועלים שלא למטרות רווח ונתמכים בידי הממשלה או הרשויות המקומיות, מוסיף מזוז. לכן, בהעדר הגדרה מתאימה יותר, יש לכלול את הבימה תחת "נכסים אחרים".

העירייה חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. השופטים ניל הנדל וג'ורג' קרא הסכימו עם מזוז. את הבימה ייצגו עוה"ד צבי בן-אליעזר ופיני גלעד, את העירייה ייצגו עוה"ד ויוי משולם-קור ודנה רייס, ואת היועץ המשפטי - עו"ד רן רוזנברג.