היועץ המשפטי ל
ממשלה,
אביחי מנדלבליט, נענה (יום א', 29.9.19) לבקשת סנגוריו של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, להאריך את ה
שימוע בעניינו. מנדלבליט מסכים כעת לקיים ארבע ישיבות - לעומת השתיים שנקבעו במקור. עם זאת, מנדלבליט קבע שהשימועים יתקיימו ברצף בשבוע הקרוב. News1 חשף בשבוע שעבר את דבר בקשת סניגוריו של נתניהו לקיים ארבע-שש ישיבות במסגרת השימוע (ראו קישור משמאל).
מנדלבליט הודיע לפרקליטיו של נתניהו, כי שתי ישיבות השימוע המקוריות - ב-2 וב-3 באוקטובר - יוקדשו לתיק 4000. בימי ראשון ושני בשבוע הבא (6 ו-7 באוקטובר) יתקיימו שתי ישיבות שיוקדשו לתיקים 1000 ו-2000. ייתכן שפרקליטיו של נתניהו ישובו ויבקשו עוד ישיבה או שתיים, ולאחר מכן יוענק להם זמן - כנראה כחודש - להגשת סיכומים בכתב.
השימוע יתקיים בפני מנדלבליט עצמו, בהשתתפות פרקליט המדינה,
שי ניצן, פרקליטת מיסוי וכלכלה, ליאת בן-ארי, והפרקליטים הבכירים שטיפלו בתיקי 1000, 2000 ו-4000. את נתניהו ייצגו עוה"ד
עמית חדד ויוסי אשכנזי. כתב החשדות מייחס לנתניהו קבלת שוחד בתיק 4000 (היחסים עם
שאול אלוביץ ואתר וואלה) ומרמה והפרת אמונים בתיק 1000 (המתנות מ
ארנון מילצ'ן) ובתיק 2000 (השיחות עם נוני מוזס).
הליכי השימוע אינם קבועים בחוק, אלא בהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה; גם אין פסיקה של ממש לגביהם, אלא בעיקר גיבוי של בג"ץ להנחיות אלו ולשיקול הדעת של הפרקליטות והעומדים בראשה. כיוון שכך, ייתכנו חילוקי דעות בין הצדדים בנוגע למתכונת השימוע, אורכו, הסוגיות שיועלו בו וחומר הראיות בו ייעשה שימוש. הימנעות מקיום שימוע כהלכתו מהווה, במקרים נדירים, עילה לביטול כתב אישום; במקרים אחרים מורה בית המשפט לקיים שימוע בדיעבד, תוך כדי הדיון בתיק.
במקרה של נתניהו, סביר להניח שמנדלבליט יקפיד למנוע כל אפשרות של העלאת טענות נגד ההליך - תוך איזון עם הצורך לסיים אותו במהירות האפשרית. מנדלבליט כבר דחה את השימוע במספר חודשים לבקשתו של נתניהו, אך סירב לדחותו עד אמצע השנה הבאה כפי שביקשו פרקליטיו. כעת, כאמור, הוא מסכים להכפיל את מספר הישיבות - אך לא פי שלושה.
בשבוע שעבר דחה מנדלבליט על הסף ובחריפות את בקשתו של נתניהו לערוך את השימוע בשידור חי. באותו יום דחה בג"ץ על הסף עתירה שביקשה למנוע לחלוטין את השימוע.