|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
חברת הביטוח שומרה נהגה בחוסר תום לב - תשלם פיצויים
|
רכב שבוטח בחברת שומרת הושבת עקב תאונה ● תביעת המבוטח לפיצוי נדחתה על-ידי שומרה ● העילה – התאונה מבוימת, מדובר בקנוניה ● ביהמ"ש: שומרה נהגה בחוסר תום לב מתמיה על-מנת להימנע מתשלום כדין
|
ניר דיין, שנהג ברכבה של רעייתו, שרון דיין, התנגש בחלקו האחורי של רכב שנעצר ברמזור. רכבה של דיין היה מבוטח בחברת שומרה. הרכב נפגע והוכרז כטוטאל לוסט. גם הרכב בו התנגש ניזוק. דיין דיווחה על התאונה לחברת שומרה ותבעה את שווי הרכב שמלפני התאונה, שנישום ב-30,000 ש"ח. בעלי הרכב השני תבעו משומרה את נזקיהם. שתי התביעות נדחו על-ידי שומרה. העילה: מדובר בקנוניה שרקמו שני הצדדים על-מנת לעשוק את חברת הביטוח. מכאן התביעות כנגד שומרה שאוחדו לדיון אחד.
לדברי שומרה, ישנן סתירות ותהיות בעדויות הצדדים, מה שמורה כי מדובר בקנוניה. לא פחות. מחמת דחקותן של טענות שומרה העיר שופט בית המשפט השלום בתל אביב, השופט אלי ספיר, כי התהיות היחידות שישנן הן בדבר התנהלותה חסרת תום הלב של שומרה ביחס למבוטחיה. את טיב הבאת הראיות של שומרה כינה השופט זריקת חץ וסימון המטרה לאחר מכן. מה טוענת שומרה?
לטענת שומרה, דיין, שנהג ברכב, העיד כי הרכב בו פגע נגרר מהמקום. וזה, לדבריה, מעיד כי על תרמית, היות והרכב הניזוק הוסע עצמאית על-ידי בעליו מהמקום לאחר התאונה. טענה זו נדחתה על-ידי השופט שכן בדוח חוקר חברת שומרה מובא בפירוש שדיין עזב את מקום התאונה טרם התאונה וכי דיין רק שיער, על-סמך דברים ששמע בזירת האירוע, שהרכב הניזוק נגרר אך לא קבע כך מפורשות כעדות ראיה.
עוד טענה חברת שומרה שאחד הנזקים שתבע בעל הרכב הנפגע "מפוברק" לחלוטין, היות וניכר כי נזק זה נגרם מהתנגשות בעמוד ולא כתוצאה מהתנגשות רכבים. לדבריה, המבוטח שיתף פעולה וסייע לתביעה שקרית זו. גם טענה זו דחה השופט מאחר שניכר בדוח חוקר החברה כי ביחס לנזק ספציפי זה העיד דיין מפורשות כי לא ייתכן שנזק זה נגרם עקב התאונה.
לאחר צרור ביטויים בהן הטיל השופט ספיר דופי בתמות ליבה של חברת שומרה הוא חייבה לשלם למשפחת דיין את שווי רכבו שמלפני התאונה, בסך של 30,176 ש"חבתוספת 5000 ש"ח בגין עוגמת הנפש שגרמה חברת שומרת בסחבת שיצרה ובשל נזקים נלווים. על סכומים אלה חויבה החברה בריבית מיוחדת בשיעור של 12% על-פי סעיף 28 א לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, הקובע כי תשלום שמחויבת חברת ביטוח לשלם והיא לא עשתה כן בחוסר תום לב רשאי בית המשפט להטיל עליו רבית חריגה. בנוסף חויבה החברה לשלם למשפחת דיין הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך של 10,000 ש"ח.
תביעתו של בעל הרכב הנפגע נדחתה הואיל ולקתה בניפוחים כה רבים, עד שלא ניתן היה לזהות מהו הנזק האמיתי והוא חויב בהוצאות המשפט ובשכר טירחת עו"ד של חברת שומרה בסך של 6,600 ש"ח.
|
|
בתאריך 17.01.08 אירעה תאונת דרכים בה השתתפו רכבה של שרון דיין מסוג סטרואן, נהוג בידי בעלה, ניר דיין, ורכב שברולט של אדם בשם אבו לאבן. התאונה אירעה בסביבות צומת גינתון. ניר דיין, שנהג ברכב הסיטרואן, לא שמר מספיק מרחק, ופגע עם חזית רכבו בחלקו האחורי של רכב השברולט, בו נהג אבו לאבן בעת שזה האחרון נעצר ברמזור אדום.
נגד הנתבעת, שומרה חברה לביטוח, שביטחה את רכב הסיטרואן, הוגשו שתי תביעות. בתביעה אחת היא נתבעה על-ידי מבוטחיה, משפחת דיין, לשלם את נזקי הסיטרואן שנגרמו עקב התאונה בסך של 30,000 ש"ח (כמתחייב מכח הפוליסה והוראות חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981) ובשנייה לשלם, כמבטחת הרכב הפוגע, את נזקי האכב הנפגע, רכב השברולט של אבו לאבן בסך 20,674 ש"ח.
|
|
לדברי שומרה, התביעות מבוססות על מרמה. זאת בהסתמך על חוות דעת של מומחה תאונות דרכים מטעמה, מר ג'ו בני, שטוען שהנזק שארע בחלקה האחורי של השברולט מתאים להתנגשות עם עמוד – לא עם רכב. זאת ועוד, שמורה טוענת כי חוקר פרטי שעובד בשירותה מצא סתירות ותמיהות רבות בין העדויות השונות בפרשה. בנוסף טוענת שומרה כי המבוטחת, הגברת דיין ובעלה סירבו לשתף עימה פעולה. משכך סירבה שומרה לשלם עבור תיקון הנזקים.
משפחת דיין טענה כי מדובר בתאונה ממשית, ולא הייתה שום קנוניה. כך גם טען אבו לאבן.שמאי שהובא מטעמו הסביר שהפגיעה הנראית כמי שנגרמה עקב היתקלות בעמוד נוצרה בעקבות את התאונה. את השקע ה"חשוד" תלה בכך שרק בצידי החלק האחורי ישנה מעטפת הגנה ואילו במכרז - אין, מה שהוביל להיווצרות השקע.
|
|
לדברי השופט, כאשר מבוטח תובע את החברה המבטחת עליו להוכיח שאירעה תאונה על-מנת לקבל את כספי הפוליסה. מכאן והלאה, אם כופרת המבטחת בחבותה עליה נטל הראיה כי קמה עילה שפוטרתה מתשלום. מאידך, כאשר נפגע צד ג' תובע את חברת הביטוח עליו נטל הראיה להוכיח הן שאירעה תאונה, הן באי אשמתו בתאונה וכן עליו להוכיח את גובה הנזק.
את ממצאי חוקר חברת הביטוח שומרה לפיהם הוכח לחברה כי משפחת דיין משקרת על-מנת להוציא כספים שלא כדין היות וניר דיין הודיע לשומרה כי הרכב הוכנס למוסך לתיקון. זאת בעוד שאשתו טענה בחקירה כי התפוצץ צינור ברכב, ולכן הוא הוכנס למוסך, דחה השופט. לדבריו, תיאור טכני שונה של בני הזוג את מצב הרכב לא מעיד על קנוניה ותחבולה.
גם את טענת שומרה - כי דיין שיקר לחברה כשאמר כי לאחר התאונה רכבו של אבו לאבן נגרר בעוד שלמעשה אבו לאבן נסע ממקום התאונה בכוחות עצמו - דחה השופט מאחר שבדוח חברת שומרה עצמה מובא כי דיין לא אמר - אלא רק שיער - כי רכבו של אבו לאבן נגרר מהמקום.
דיין טען כי הוא ואבו לאדן החליפו פרטים במקום. אבו לאבן אמר שהיה שם אזרח שסייע להם בהחלפת הפרטים. אליבא דחברת שומרה זו ראיה לקנוניה. השופט - כמובן - דחה גם טענה זו.
לדברי השופט ספיר, ניכר כי חברת שומרה, על-מנת להימנע מתשלום שעליה לשלם על-פי חוזה ודין, עשתה כל שלאל ידה - בחוסר תם לב. בין דבריו החריפים, בהם תיאר השופט את החברה כמי שמתחמקת מתשלומיה, הדברים הבאים:
"לאחר שבחנתי היטב את כל החשדות, הסתירות והתמיהות עליהם התבססה שומרה, הגעתי למסקנה כי התמיהה היחידה העולה מאותה חקירה היא אופן התנהלותה של שומרה מול מבוטחתה"...; "... מעיון בדוח החוקר, קיבלתי את הרושם שהחוקר סימן קודם את המטרה, דהיינו את הביום וזאת בהתבססו על אי-התאמת הנזקים והוא הקיף מטרה זו בעיגול של חשדות כנגד המבוטחת ובעלה "חשדות"שאם בודקים אותם אחד לאחד ואת כולם ביחד, אינם מגלים כל חשד ממשי ואינם יכולים להוות כל בסיס ראייתי לקנוניה ו/או לביום התאונה"...; "לאחר שבחנתי את הראיות, הגעתי למסקנה, כי שומרה נהגה בחוסר תום לב בהתנהלותה מול מבוטחתה, בכך שהיא "הלבישה" על דיין חשדות שאין להם כל בסיס"... "; ... במקרה זה שומרה פעלה בחוסר תום לב באופן מובהק..."
אור לאמור לעיל, התקבלה תביעת משפחת דיין לקבלת שווי רכבם טרם קרות התאונה בסך 30,176 ש"ח. בנוסף קיבל השופט את תביעתם בסך 5,000 ש"ח של הזוג דיין בשל עוגמת הנפש שגרמה להם חברת שומרה. על התשלומים הוטלה רבית בתוספת 12% ע"פ סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח, הקובע כי במקרה בו נמנעה חברת הביטוח מלשלם סכום שמוטל עליה ושאין לגביו מחלוקת עניינית, וזאת בחוסר תום לב, רשאי בית המשפט הטיל על חברת הביטוח רבית חריגה עד לפי שלוש מהאמור בחוק פסיקת רבית והצמדה, תשכ"א-1961. בנוסף השית השופט על חברת שומרה את הוצאות המשפט של משפחת דיין בסך של-10,000 ש"ח.
את תביעתו של נהג הרכב הנפגע, אבו לאדן, דחה השופט. לדבריו, היות והתובע "ניפח" את תביעתו, והרכב כבר אינו בנמצא, לא ניתן לשום את הנזק האמיתי. אבו לאדן חויב בהוצאות המשפט של חברת שומרה בסך 1600 ש"ח ובשכר טירחת עורך דינה בסך 5000 ש"ח.
|
|
שומרה חויבה לשלם למשפחת דיין פיצוי בסך 30,176 ש"ח. על סכום זה הוטלה רבית חריגה של 12%. בנוסף חויבה שומרה בפיצוי בשל עוגמת נפש בסך 5000 ש"ח, ובהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10000 ש"ח. נדחתה תביעתו של מר אבו ראדן, והוא חוייב בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד של שומרה בסך 6,600 ש"ח.
|
|
תא"מ 27961/08 דיין נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ
תא"מ 153854/09 אבו לבן נ' דיין ואח'
ניתן: 3.11.09
|
|
|
- בבית משפט השלום בתל - אביב
- בפני השופט אלי ספיר
- באת כח התובעת שרונה דיין: עו"ד גולן פזית
-בא כח התובע אבו לאד: עו"ד אקרם חסונה
- באת כח הנתבעת חברת הביטוח שומרה: עו"ד עטיה אתי
|
|
| תאריך:
|
03/11/2009
|
|
|
עודכן:
|
04/11/2009
|
|
מאיר הילזנרט
|
|
חברת הביטוח שומרה נהגה בחוסר תום לב - תשלם פיצויים
|
|
|
"לאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, מחד-גיסא - הודאתו של הנאשם, גילו, והחיסכון בזמן שיפוטי ומאידך-גיסא - העבירה החמורה בה הורשע, השלכותיה לעתיד על התינוק שנפגע, החלטתי, לא בלי התלבטות, לכבד את הסדר הטיעון...". כך החליטה (2.11.09) שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת איטה נחמן, בגזר דינו של המוהל שרשלנותו הובילה לגדיעת חלק מאיבר מינו של התינוק.
|
|
|
|
|
"פרסום כי האיש נוהג להונות נשים, לקחת מהן את כספן בהבטחות שווא ולא להחזירו, כשלעצמו איננו לעמדתי הטרדה מאיימת. מנגד אם פרסום זה נעשה באופן חוזר ונשנה, במקרקעיו של אדם, במקום עבודתו, באמצעים אלקטרוניים, בפניה לבני משפחתו ולמכריו, הוא כן הטרדה מאיימת. לפיכך, צדק בית משפט קמא, כשפסק כי רק שליחת מסרונים חוזרים ונשנים אל המערער או התקשרויות חוזרות ונשנות למערער או למשפחתו, הם הטרדה מאיימת". כך קבעה (יום ג', 22.9.09) שופטת בית משפט המחוזי בחיפה, שושנה שטמר, בערעור שהגיש אסף דיין על החלטת בית משפט השלום שלא למנוע מן המשיבה, רינה יעל אוריאל, לפרסם דברי לשון הרע על אודותיו.
|
|
|
|
|
"ביסוד הסמכות למתן משפט חוזר מונח איזון בין שני ערכים - מחד, ערך האמת והצורך בהבטחת מנגנון דיוני המאפשר תיקון טעות שנפלה בהרשעתו של אדם; ומאידך, רעיון סופיות הדיון והוודאות המשפטית. האיזון הראוי בין שני הערכים הללו מחייב כי משפט חוזר יתקיים רק במקרים חריגים, ולא יהווה את הכלל. איזון זה מונח בבסיס העילות הקבועות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט, אשר התקיימות אחת מהן היא תנאי לקיומו של משפט חוזר. בבקשה שלפני, המבקש לא הצליח להניח תשתית ראייתית אשר תוכיח ולו לכאורה את קיומה של אחת מהעילות המנויות בסעיף 31(א) האמור, ולכן מקרה זה אינו ממין המקרים החריגים המצדיקים קיומו של משפט חוזר". כך קבעה (יום ד', 16.9.09) שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, בבקשה שהגיש אדם שהורשע בתקיפה חבלנית, למשפט חוזר. אותו אדם, אשר הגיש שני ערעורים על הרשעתו, וערעורים אלו נדחו, העלה את אותן טענות אשר העלה כבר במהלך ערעוריו בבקשתו לקיום משפט חוזר אזרחי - ממש כפי שגרס בעת הערעור כי עד התביעה אשר העיד כנגדו שיקר, כך גם טען בבקשה למשפט חוזר אזרחי.
|
|
|
|
|
"הדברים שנאמרו שם יפים הם לענייננו, שכן התובעים העלו את כל טענותיהם לרבות הטענה בדבר התניית שירות בשירות וחיוב בריבית לפי 360 ימים בשנה, במסגרת הבקשה לרשות להתגונן שהוגשה על ידם בתביעה הראשונה. אולם, לאחר שניתנה החלטה בבקשתם, הם בחרו לשבת בחוסר מעש ולא הפקידו את הערבות הבנקאית שנקבעה כתנאי למתן רשות להתגונן, ומאידך לא הגישו ערעור על ההחלטה הנ"ל. בכך הם איבדו את זכותם להעמיד מחדש טענות אלה ל"הכרעה שיפוטית" על-פי ההלכה שנקבעה בעניין וינשטיין הנ"ל, מחמת מניעות, ואין נפקא מינא אם טענות אלה נידונו והוכרעו לגופן בהליך הראשון. מסקנה זו מתבקשת גם לאור שיקולי מדיניות משפטית, שכן התעלמות מקיומו של מעשה בית דין בסיטואציה שכזו, יוצר מצב לפיו בעל דין יכול להיכנס לשערי בית המשפט מהדלת האחורית, תוך התעלמות מתמרור איסור כניסה שהוצב בפניו בדלת הראשית. ברי הוא כי תוצאה זו אינה רצויה ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט". כך קבעה (יום ה', 29.9.09) שופטת בית משפט השלום בחיפה, כאמלה ג'דעון, בתביעה שהגישו לקוחת כנגד הבנק.
|
|
|
|
|
"מהמקובץ עולה כי הסיבות בגינן קטינים המכורים אינם מטופלים במסגרות כופות - נעוצה בגישה המסורתית לפיה טיפול בכפייה אין בו תועלת - גישה המעלה ספקות, וכן בשל העדר מקומות גמילה בכפייה אליהם ניתן יהיה להפנות הקטינים. לאור המפורט לעיל אני מורה כי פקיד הסעד ייכנס ועדה טיפולית אשר תודיע המלצותיה לביהמ"ש בעניינו של הקטין. במידת הצורך יזמן פקיד הסעד לוועדה נציג הרשות למלחמה בסמים". כך קבעה (יום ה, 7.08.08) שופטת בית המשפט לנוער באשקלון, בן דוד ניצנה.
|
|
|
|
|
