מהי השן הכחולה
תארו לכם מצב בו זכיתם בפיס ואתם הולכים ומחדשים את כל הציוד שהיה לכם. מערכת קולנוע ביתית, מחשב, אביזרים נלווים וכל ציוד אלקטרוני אחר שחלמתם עליו בעבר ועכשיו יש לכם הזדמנות לצרף אותו לשאר המכשירים. הכל הגיע הביתה, אתם מציבים כל פריט במקומו ועכשיו מגיע השלב המתסכל ביותר, צריך לחבר את כל המכשירים ביניהם וצמות של חוטים מתחילות לרוץ בין המכשירים השונים. ככל שהמכשירים מתוחכמים יותר, כך נדרשים יותר חיבורים. מרוב חוטים וכבלים לא רואים את הציוד עצמו.
כאן מגיע רגע של תפילה לימות המשיח בהם המכשירים יוכלו לדבר ביניהם ללא חוטים וכבלים, קשר אלחוטי במלוא מובן המילה. אם יש לנו טלפון אלחוטי, בין הבסיס לשפופרת, למה שלא יהיה לנו קשר אלחוטי בין ה-DVD לטלוויזיה, בין המחשב והמדפסת ובין כל שאר המכשירים המשתתפים בחגיגה.
כאשר כל המחשבים הניידים, כולל מחשבי כף יד ו-PDA ראשי תיבות של Personal Digital Assistance)) נעשים מתוחכמים יותר ובעלי כושר ביצוע מדהים, כך עולה התסכול כאשר צריך לחבר ביניהם. חיפוש הכבל המתאים לחיבור ה-PDA לטלפון הוא רק תחילת הכאב: התוכנות צריכות לדעת כיצד לדבר ביניהן כאשר חשוב במיוחד הפורמט של התקשורת.
הציוד מגיע מיצרנים שונים שכל אחד שואף לקדם את הסטנדרטים שלו. אם כבר היינו מגיעים לקשר אלחוטי בין שני מכשירים או אבזרים של יצרן אחד, איך נצליח לחבר ציוד שאינו מאותו יצרן?
אפשרות אחת היא להושיב את כל גורמי התקינה, מכל העולם, ולהגיד להם לכתוב תקן שיהיה מקובל על כולם. זה יתכן אבל לא כל כך מציאותי. כתיבת תקן בינלאומי נמשכת מספר שנים ונגמרת, בדרך כלל, אחרי שהציוד כבר התבסס בשוק.
יש דרך נוספת להגיע תוך זמן קצר ביותר לתקן בין-לאומי מוסכם. השיטה היא לאמץ תקן טכני קיים, המוסכם על כולם (תקן דה-פקטו המוכתב ע"י מי שהצליח בכך ומיקרוסופט היא דוגמה טובה לכך). אבל מה עושים כשכל אחד דוחף את התקן שלו ואין עדיין תקן מוסכם? זכורה לכם המלחמה בין קלטות הביתא-מקס של סוני וה-VHS של השאר? סוני נכנעה בסופו של דבר.
אם נדרשת יצירת פתרון מהיר אוניברסלי, היא מחייבת גישה חדשה. כאן נכנסת השן הכחולה למשחק. השן הכחולה (Bluetooth) הוא שם קוד עבור תקן לקשר אלחוטי בין מכשירים ואביזרים. יש החושבים שתקן זה יהיה "הטכנולוגיה של המאה ה-21". השן הכחולה, למעשה, אינה תקן בלבד. מאחר והיא קשורה גם לחומרה, אפשר לקרוא לה טכנולוגיה.
היכן נולדה הטכנולוגיה
הרעיון לטכנולוגיה של המאה הזאת נולד בעיירה שמקורותיה במאה העשירית. לונד (Lund) שבשוודיה היא עיירה אוניברסיטאית תוססת בקצה הדרומי של המדינה ושם התחיל ענק התקשורת אריקסון (Ericsson) בפיתוח של השן הכחולה בשיתוף פעולה הדוק עם האוניברסיטה המקומית.
מכיוון שהפיתוח נעשה בעיר אוניברסיטאית מהמאה העשירית, נבחר לה שם של גיבור ויקינגי מאותה תקופה. הרלד בלוטות (Harald Bluetooth) היה מלך שהצליח לאחד את השבטים הסקנדינביים ולאפשר תקשורת הדדית ושיתוף פעולה. האמת היא ש-Bluetooth הוא שיבוש של שם דני עתיק שמשמעותו הוא "איש כהה", למעשה אין שום קשר ל"שן כחולה", אבל בעברית זה נשמע טוב יותר מאשר "בלוטות".
הפיתוח עצמו החל בשנת 1996. אחד השותפים בפיתוח מודה שכמו הרבה מההמצאות הגדולות, גם המצאה זו נולדה שלא בכוונה תחילה. הרעיון המקורי היה לעשות רק דיבורית אלחוטית, עבור טלפונים סלולריים, תוך שימוש בתדרים שיהיו זמינים לכל אחד ברחבי העולם. התוצאה היתה שבבי רדיו (Radio chips) שניתן לשתול אותם במכשירים השונים ולהשיג בעזרתם את הקשר האלחוטי ביניהם.
עכשיו יש צורך לשכנע את החברות השונות להשתמש בטכנולוגיה זאת. כאן עשתה חברת אריקסון מחווה לא רגיל, היא הציעה את הטכנולוגיה בחינם לכל החפץ בה. חברת אריקסון הגיעה למסקנה כי היא תוכל להרוויח יותר מטכנולוגיה עולמית אחידה מאשר להשתמש בטכנולוגיה ייחודית שלה.
חברת אריקסון הזמינה, בשנת 1998, חברות אחרות להשתתף בפרויקט הגדול. כמובן נבחרו חברות המעונינות ומסוגלות לקדם את הטכנולוגיה. בנוסף לאריקסון, דור המייסדים כולל גם את 3COM, אינטל, IBM , לוסנט, מיקרוסופט, מוטורולה, נוקיה וטושיבה. חברות אלה הם דור המייסדים המפיצים את בשורת השן הכחולה בכל העולם. קבוצה זאת ידועה גם בשמה המקוצר SIG שהוא ראשי תיבות של Special Interest Group.
כל מי שמעונין לאמץ את הטכנולוגיה ולהשתלב בה, נקרא "מאמץ" Adopter) ). כאלה יש היום כבר 2,164. אם אתם רוצים להצטרף, תוכלו לעשות זאת באתר
www.bluetooth.com .
המאמצים מצאו שהטכנולוגיה יכולה לחרוג מגבולות יישומי התקשורת ולגלוש גם ליישומים אחרים כגון מכשירי טלוויזיה ווידאו, תנורי מטבח ומיקרוגל, מכונות כביסה ויבוש, נגני CD וכדומה. מי שרוצה לראות חלק מהיישומים, מוזמן לאתר
www.motorola.com/bluetooth ולהקיש שם על Bluetooth in action.
לאן מועדות פני השן הכחולה?
בעתיד הלא רחוק, תוכלו להתקשר הביתה ולהורות למיקרוגל, באמצעות המזכירה האלקטרונית, להתחיל לחמם את האוכל. כשהמיקרוגל יסיים את תפקידו, תישלח כמובן הודעת SMS ישירות למכשיר הסלולרי שלכם. אגב, טרם הומצאה מזכירה אלקטרונית בטכנולוגיה זו. אולי זו הזדמנות ל-Start-Up, האם מישהו לוקח את האתגר? חברת אריקסון מקדמת את השימוש בטכנולוגיה ומצפה להגדלת המכירות של מכשירי הטלפון הנייד שלה כאשר מכשירים אלה ישמשו כמסופים לשימוש כולל. אנשי השיווק של אריקסון מאמינים שבשנים הקרובות ימכרו מדי שנה כמיליארד מכשירים המבוססים על טכנולוגיה זו.
צוין מקודם שהטכנולוגיה מתייחסת גם לחומרה וגם לתוכנה. מכיוון והיישום המרכזי מיועד למכשירים ניידים, ישנה חשיבות רבה לצריכת ההספק, לגודל הפיזי ולמחיר. במקרה זה הגודל הוא הקובע מה גם ומודול התקשורת צריך להכיל את המשדר, המקלט והאנטנה וכמו כן את המעבד, הממשקים והזיכרונות השונים.
הגישה הבסיסית היא לקיים קשר, בקצב מהיר יחסית, בין מכשירים הנמצאים בקרבה פיזית (דיבורית וטלפון נייד, מחשב ומדפסת). טווח התקשורת נקבע עד ל-10 מטר שניתן להשיג אותו בהספק של 1 מיליווט בלבד. בהמשך הזמן הטכנולוגיה תפותח במגמה להורדת הספק אוטומטית כל עוד קצב השגיאות נמוך. אין שום כוונה יומרנית לספק קצב גבוה למרחקים ארוכים.
