זו אינה כתבה של "חכם בלילה", שנותן עצות אחרי שהשגיאה כבר נעשתה. זמן רב לפני מבצע "עופרת יצוקה" הזהרתי במאמרים ובמכתבים לקברניטים - מפני שליחת חיילינו לעזה, כי מי שלא ידעו להדוף עלילת דם פרימיטיבית של "רצח מוחמד א-דורה" - לא יוכלו לעמוד בפני מבול עלילות הדם שיוזן מתמונות ההרג וההרס של פלישת צה"ל לרצועה, וזו תיגמר עם קורבנות מיותרים אך ללא שחרור גלעד שליט וללא הפסקת הפעילות הטרוריסטית שם.
מה שמדינה נורמלית צריכה לעשות במצב כזה הוא לפרסם אולטימטום, בו נאמר שאם החייל שנחטף משטח ישראל תוך הפרת החוק הבינלאומי לא יוחזר תוך 72 שעות - יוטלו על האחראים לכך ותומכיהם העיצומים הבאים:
- האסירים שיופיעו ברשימות החוטפים הדורשים את שחרורם יועברו מייד לתנאי מעצר זהים לאלו של החייל החטוף - בלי קשר לחוץ ובלי ביקורים;
- שום אספקה מתחום ישראל לא תועבר לרצועה, פרט לתרופות שירצה לספק הצלב האדום.
להפסקת העיצומים, יידרשו שלטונות רצועת עזה גם להסגיר לישראל את מבצעי פשע החטיפה, כדי שיועמדו לדין לפי החוק הבינלאומי, וכן לשלם פיצוי הולם לחטוף ולמשפחתו על שלוש וחצי שנות מאסר המנוגד לכל חוק, ופיצויים למשפחות החיילים שנרצחו באותה חטיפה.
האולטימטום יפורסם וינומק בכל העולם באמצעות חברה מקצועית ליחסי ציבור, שתעשה את מה שמסבירני הממסד כשלו לעשות מאז מלחמת ששת הימים. יחד עם זאת, תידרש הכנסת להעביר כמה חוקי חירום - להרתעת עיתונאים ושדרנים מהפצת חומר הסתה חד-צדדי נגד ישראל. ועדת שרים בראשות ראש הממשלה תוסמך להגיב מייד על כל ניסיון ללחוץ על ישראל להפסקת העיצומים ללא שחרור החייל החטוף.
להגנת ריבונות המדינה ושפיותה חייב להיפסק מייד תהליך הכניעה לטרור ועשיית "עסקות" משפילות איתו, המתאימות לספסרים קטנים בשוק. במצב שנוצר כיום הצליח החמאס לא רק בחטיפת גלעד שליט אלא גם בחטיפת ממשלת ישראל, שנכלאה בהתדיינויות על "עסקות" במקום לנהל כראוי את ענייני המדינה, וכן בחטיפת האליטה התקשורתית של המדינה, שהתמסרה בצורה אובססיבית לשטיפת המוח למען כניעה לתכתיבי החמאס.
הגדיל לעשות בעניין זה שדרן גלי צה"ל, שגייס את תמי ארד, לניצול האהדה שיש לה בציבור כדי שתשפיע ברגש היכן שהשכל אומר אחרת. לא הייתי מעיז לבקר נושאת טרגדיה כמוה אלמלא לא הייתי עצמי קרוב לגורל רון ארד, כשעמדתי לנטוש מעל לשטח מצרי מטוס תובלה ישן שהפציץ אותם במלחמת העצמאות ונפגע מהאש שלהם, כשבאותו זמן אחותי שולמית, החובשת הקרבית הנערצת של גדוד 53, כבר קדמה לגורלו של רון ארד, כשהמצרים העלימו אותה אחרי קרב ניצנים וגופתה כרותת הראש נמצאה רק כעבור שנה, ולא בחיפושים של צה"ל.
רדיו קול ישראל בחר לאותה שטיפת מוח צמד דוברי צה"ל לשעבר, בדרגת תת-אלוף, שמרום דרגתם הצבאית ותוך גילוי בורות מדהימה בחשיבה אסטרטגית הטיפו למען כניעה לחמאס. אני יכול רק לחזור על דברי וינסטון צ'רצ'יל, כשראש ממשלתו ניסה להתחבב על היטלר לפני מלחמת העולם השנייה:
"חשבתם שאפשר לבחור בין חרפה לבין מלחמה? בחרתם בחרפה, תזכו למלחמה".
