בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
"קחו דוגמה מראש העיר". האומנם?
|
תושבים שהתבטאו בתקשורת אמרו, בלי להניד עפעף ובלי שירעד קולם, כי אין להם שום בעיה עם ראש עיר מושחת ובלבד שערך הבית שלהם יעלה והעיר תשגשג
|
"אז מה אם הוא לקח קצת לביתו?" [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
דומה כי לציניות אין גבול. רק השבוע פרסם פרופ' אמנון רובינשטיין באחד העיתונים מאמר מלומד שכותרתו, "קחו דוגמה מראש העיר". רק השבוע הובל ראש עיר גדולה לחדר המעצר בחשד לשחיתות ציבורית בעירו. פרופ' רובינשטיין טוען במאמרו, כי דווקא נוכח הייאוש מהפוליטיקה הישראלית בכנסת ובממשלה, יש לראות נקודת אור אחת בדמות ראשי העיר בישראל המהווים דוגמה חיובית לדבריו בסיאוב הפוליטי בארץ. לחיזוק דבריו מביא רובינשטיין מדד שביעות רצון של הבוחרים מראש העיר. תגובות תושבי העיר בת-ים, נוכח מעצרו של ראש העיר החשוד בפלילים, מעידות כי אין שום קשר בין מדד שביעות הרצון של התושבים, לערכים של דמוקרטיה, אחריות ציבורית גבוהה ולגיטימיות פוליטית. תושבים שהתבטאו בתקשורת אמרו, בלי להניד עפעף ובלי שירעד קולם, כי אין להם שום בעיה עם ראש עיר מושחת ובלבד שערך הבית שלהם יעלה והעיר תשגשג. "אז מה אם הוא לקח קצת לביתו?" שאלו בתמימות מטופשת.
|
המקום היותר קלוקל הוא ברשויות המקומיות
|
|
כמי שכיהנה כיו"ר ועדת ביקורת המדינה בכנסת, אני יכולה לומר בוודאות, כי דוחות מבקר המדינה מעידים על-כך שהמקום היותר קלוקל, שלא לומר מושחת בפוליטיקה הישראלית, הוא ברשויות המקומיות. הסיבות לכך ידועות. כמו-כן, דווקא בשל שלטון היחיד של ראש העיר, כמעט ללא מגבלות ועם ביקורת מזערית של מערכות בדיקה ופיקוח חלשות, קיים חשש ליותר קלקולים במערכת, הבאים לידי ביטוי במקרה הטוב ב"עיגול פינות" על הגבול האפור של המשפט המנהלי והפלילי ובמקרה הפחות טוב בשחיתות ציבורית מובהקת. ברור שלא כל ראשי הערים מושחתים, ברור שיש רבים העושים מלאכתם נאמנה ובמסירות אמיתית למען התושבים, אבל המקרים המפורסמים חדשות לבקרים של ראשי עיר שסרחו, מטילים צל על כל המערכת. על הציבור לקבל אחריות אין לראות בשיטת הבחירות הישירה את האחריות לשחיתות הפוליטית המקומית, להיפך. שיטת הבחירות הישירה של ראש הרשות היא ראויה ונכונה והלוואי ויחזירו אותה גם למערכת הבחירות הכללית לכנסת. אבל הציבור כולו צריך לקבל אחריות ולבחור בבחירה האישית את המנהיגים הישרים ולא רק המוכשרים. הציבור חייב להבין כי השחיתות הפוליטית פוגעת בראש וראשונה בציבור עצמו, כל מי שמבקש לעצמו תפקיד במערכת הציבורית בזכות כישוריו והכשרתו ונתקל בתפקיד התפוס על-ידי מקורבים, כל מי שמבקש להתמודד על מכרז לאספקת שירות או ציוד לרשות המקומית, ונתקל במכרז התפור למקורבים, כל מי שביקש חינוך טוב לילדיו ונתקל במנהלת חסרת כישורים שמונתה לתפקידה בזכות קשריה או מי שבסמוך לביתו אישרו גורמים מקורבים בניית בניין בניגוד לחוק, כל אחד מאלו נפגע אישית משחיתות ציבורית. הפגיעה של השחיתות איננה רק בעלות המשרה או המרכז, אלא פגיעתה קשה יותר במערכת אספקת השירות הציבורי לכל אחד ואחת מאיתנו. משמעות השחיתות הציבורית היא שאיננו מקבלים את המגיע לנו כאזרחי המדינה, לא בטיב ולא בכמות, כי מישהו היה שם ו"גנב את הקופה".
|
|
|
מחברת המאמר הינה חברת מועצת עיר, ח"כ ויו"ר ועדת ביקורת המדינה בכנסת ה-16
|
|
תאריך:
|
31/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
01/01/2010
|
|
עו"ד מלי פולישוק-בלוך
|
"קחו דוגמה מראש העיר". האומנם?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מטאטא
|
31/12/09 18:42
|
|
2
|
|
ראספוטין בן מדביד
|
31/12/09 22:11
|
|
3
|
|
chen111
|
1/01/10 01:17
|
|
4
|
|
מרכז ליכוד בעבר
|
2/01/10 10:04
|
|
5
|
|
אריה גל
|
23/08/12 12:16
|
|
תסמונת השלפוחית הרגיזה הינה תופעה שכיחה בקרבה האוכלוסיה הבוגרת. על-פי עבודות אפידמיולוגיות שונות, נמצא כי 30% מציבור הנשים מגיל 45 ומעלה וסובלות מתופעה זו.
|
|
|
שעבוד מצרים נחשב לראשון ולאב-טיפוס לכל הגלויות שפקדו את עם ישראל. מכיוון שכך המצב הבה נתבונן בגורם מרכזי שהשפיע על התנהלותו של אותו שעבוד, וננסה להפיק ממנו לקחים לימינו אנו.
|
|
|
בעבר היו המילים "נצרות" או "סילבסטר" מעוררות חלחלה בכל יהודי, אך כיום זהו אינו המצב האם השיכחה נובעת מכך שהנצרות איבדה מכוחה או שמא מדובר בבעיה לאומית יהודית?
|
|
|
מעשה שהיה כך היה: בפסח 2002 (שימו לב לשנה) בוצע במלון פארק בנתניה, בעיצומו של ליל הסדר, טבח נורא על-ידי מחבל מתאבד. בטבח הזה נהרגו 30 איש ונפצעו 160. כלומר 160 איש עם פציעות גוף, חלקן קשות וחלקן קלות, אך חייהם לא שבו למסלול הרגיל של עבודה-בית-לימודים.
|
|
|
בפרשת ויחי אנו נתקלים ביעקב, בסוף ימיו. אנו לומדים על הכבוד הרב לו הוא זוכה, בחייו ובמותו, מידי המצרים, ולומדים לקח מופלא מצוואתו.
|
|
|
|