|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

חזקת הגיל הרך נסתרה: ביהמ"ש קבע משמורת משותפת

השופטת בן-שחר: יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו גישת ה'משמורן היחיד' היא גישה שעבר זמנה מחקרים מראים כי ילדים הגדלים עם שני ההורים מתפתחים בצורה טובה יותר במקרה הנדון יש לאשר משמורת משותפת
13/01/2010  |   ענבל בר-און   |   פסיקה   |   תגובות
מעתה אמור 'משמורת משותפת'. גישת ההורה המשמורן היחיד הינה גישה שחלפה עברה מ העולם [עומר שביט]

עוד נמצא שמתן עדיפות להורה אחד על פני האחר על-ידי קביעתו כהורה המשמורן מעניקה לאותו הורה יתרונות ביכולת ההשפעה על הילדים, ביחס שלהם כלפי ההורה האחר עד כדי יצירת ניכור בין הילדים להורה האחר.

מהו עיקרון חזקת הגיל הרך
עו"ד אלי דורון, עו"ד אתי סדיס-פרל
בכל מקרה של פירוד או גירושין עשויה להתעורר שאלת המשמורת הטבעי של הדברים. זהו מקור להתדיינויות רבות ולא בריאות – הן לבני-הזוג והן לילדים. קיומה של חזקה המציעה פתרון ידוע מראש חוסך התדיינויות מיותרות
לרשימה המלאה

תחליף לחוק חזקת הגיל הרך
גיא רוה
לטעמי, כאשר שני ההורים רוצים לגדל את ילדם ולהלינו בביתם בצורה דומה ושוויונית, יחשבו שניהם מראש כ"הורים - טובים - מספיק" כל עוד ועד אשר יוכח כי מי מהם אינו כזה
לרשימה המלאה

נגד ביטול חוק חזקת הגיל הרך
חנה בית הלחמי
לרשימה המלאה

המלצה: חזקת הגיל הרך תבוטל
רותי אברהם
ועדת שניט המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך הקובעת כי ילד עד גיל שש יהיה עם אמו לאחר גירושי הוריו * "ילד זקוק לשני הוריו לצורך התפתחות התקינה; על החוק לעודד הידברות בין ההורים"
לרשימה המלאה

"בשנים האחרונות החלה להתפתח גישה חדשה אשר מבקשת לדחוק את התפיסה המשפטית העוסקת בהחזקת קטינים ובקביעת הורה משמורן ובמקומה להנחיל עקרונות משפטיים חדשים אשר מתבססים על מודל של אחריות הורית כשהשאיפה היא לאחריות הורית משותפת. מודל זה מתבסס על ממצאי מחקרים שהצביעו על חשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות ילדיהם, חשיבות שהופכת למשמעותית עוד יותר כאשר ההורים מתגרשים. מסקנותיהם של אותם מחקרים היו שככל שאבות היו מעורבים בחיי ילדיהם והיה סיפק בידיהם להעניק להם תמיכה רגשית, ביטחון וסייעו במתן מענה לצרכיהם הלימודיים, התפקודיים והחברתיים, אותם קטינים תפקדו ברמה חברתית טובה יותר והסתגלו למצב שנוצר בעקבות הגירושין טוב יותר מאלו שלא זכו בשני הורים תומכים ושותפים לגידולם". כך קבעה (יום ה', 07.01.109) שופטת בית משפט השלום ברשל"צ, ד"ר ורדה בן-שחר, בתביעה למשמורת משותפת שהגיש האב, תוך שהוא מבקש לסתור את חזקת הגיל הרך, אשר מקנה להם יתרון במשמורת קטינים עד הגיעם לגיל 6, ואשר הם, מסיבות מובנות, ביקשה שתחול במקרה הנדון.

באותה פרשה ההורים התגרשו, והאם הפכה למשמורנית של הילדים, כאשר הילדים שהו אצל האב פעמיים בשבוע, וכן ישנו אצלו פעם בשבועיים, וכאשר הן פקידי הסעד והן הגננת מגן הילדים דיווחו כי לשני ההורים מסוגלות הורית טובה, אכפתיות לצרכי ילדיהם, והם משתפים פעולה בהעברת הילדים מבית לבית.

ברם, האם ביקשה משמורת יחידה על הילדים, וזאת משום שלטענתה, הילדים נכנסים למשבר רגשי בכל פעם שהם צריכים לעבור מבית לבית, אולם האב תיאר זאת אחרת וטען כי הילדים מתפקדים היטב גם בסיטואציה של מעברים תכופים בין הבתים. גם בשאלה 'מי נשא עד כה בעול גידול הילדים', ההורים היו חלוקים: האם גרסה כי אומנם היא רופאה מתמחה אשר עובדת במשמרות, וכמעט אינה נמצאת בבית, אולם עצם שהות האב בבית אינה מלמדת בהכרח כי הוא תורם לגידול הילדים, מה גם שבסיום התמחותה של האם היא תעבוד בשעות סבירות ואילו דווקא האב, אשר כעת הוא דוקטורנט, יתחיל לעבוד במשרה מלאה לכשתסתיים המלגה שהוא מקבל כרגע.

האב גייס מטעמו חוות דעת אשר קובעת כי ילד זקוק לשני הוריו וכי ילדים מתפתחים בצורה בריאה יותר כשהם גדלים אצל שני הוריהם.

עם זאת, שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברשל"צ, ד"ר ורדה בן-שחר, קבעה כי כל מקרה ידון לגופו וכי יש לבחון את המקרה לנסיבותיו. בין היתר קבעה השופטת בן-שחר כי יש לבחון את מידת המסוגלות הורית טובה של שני ההורים, את רמת שיתוף הפעולה בין ההורים, את תפיסת הילדים את שני הבתים כמרכזים בחייהם, את המרחק הגיאוגרפי הקטן בין בתי ההורים, וכן יש לוודא שאף אחד מן ההורים אינו משתמש בבקשת המשמורת המשותפת ככלי במאבקו-המשפחתי-משפטי.

בנסיבות העניין קבעה השופטת בן-שחר כי יש להורות על משמורת משותפת לשני ההורים, אם כי, נפסק כי משמורת משותפת אין פירושה בהכרח חלוקה מתמטית של זמני השהות של הקטינים אצל ההורים.

עובדות המקרה

הנתבע והתובעת נישאו זה לזו באפריל שנת 2004, ומנישואין אלו נולדו להם זוג תאומים. האם רופאת ילדים והאב דוקטורנט. לאחר לידת התאומים נוצר משבר בין בני הזוג והם פנו תחילה ליעוץ אך לא התמידו בהליך זה.

עבודתה של האם כרופאה כרוכה בתורנויות רבות.עם סיום ההתמחות בכוונת האם לעבור לעבוד כרופאת ילדים במרפאה וכתוצאה מכך תפסיק לבצע תורנויות. הרי האם כמו גם אמו של האב מעורבים ומסייעים בטיפול בקטינים.

בשלב ראשון, כאשר שני ההורים התגוררו עדיין תחת קורת גג אחת, נקבעה משמורת משותפת ומתכונת הסדרי הראייה הייתה כך ששבוע אחד הקטינים שהו יומיים עם האב ושלושה ימים אצל האם ובשבוע לאחר מכן שלושה ימים עם האב ויומיים עם האם. שבני הזוג נפרדו, בהמלצת פקידת סעד ובהתאם לתסקירה מיום 3.3.09 נקבעה משמורת זמנית של הקטינים אצל האם. הסדרי הראייה נקבעו כך שהקטינים אצל שהו עם האב בימים ב' ו-ד' עם לינה ובכל סוף שבוע שני מיום שישי בשעה 16.00 ועד מוצ"ש בשעה 19.00. ובסוף שבוע שהקטינים לא לנו אצל האב הוא היה נוטל אותם ביום שישי מהמסגרת החינוכית ומחזיר אותם לבית האם בשעה 17:00.

ביום 28.10.09 הוגש לבית המשפט התסקיר המשלים ובו נקבע שחלוקת הזמנים בין ההורים תהייה במסגרת של שבועיים ימים כדלקמן:

"בשבוע אחד, כשהילדים אצל האב בסוף שבוע, האב יפגוש בילדים בימי שני ורביעי כולל. באותו שבוע ייקח את הילדים ביום שישי מסיום הגן ועד יום ראשון בבוקר כשיחזירם לגן. בשבוע השני כשהילדים לא לנים אצל האב, האב יפגוש בילדים בימי שני וחמישי מסיום הגן ועד למחרת בבוקר וכך לסירוגין ולחילופין" .

המחלוקת שנותרה בין הצדדים נגעה בשאלה באם צריכה להיקבע משמורת משותפת או לקבוע את אחד ההורים כמשמורן והאם יש מקום להרחיב את הסדרי הראייה בין האב לקטינים כך שיוצר שוויון מוחלט בחלוקת הזמנים של הילדים עם כל אחד מההורים.

טענות הצדדים

טענות האם

לטענת האם, הנתבע מנהל מאבק כפייתי וחסר פשרות בתובעת כדי לקבל משמורת משותפת על הילדים. הוא לא הפנים את פרידתם של בני הזוג, הוא מסרב לתת גט לתובעת ומשתמש בילדים במאבקו. גם פקידת הסעד ציינה את התרשמותה מכך שהאב מביא לידי ביטוי את צרכיו שלו ולא את צרכי הילדים. כן טוענת האם כי טענתו של האב בדבר ה"משבר החמור" שעברו הילדים עקב הפרידה היא מופרזת ואינה נכונה.

התסקיר המשלים מתבסס על שתי ועדות תסקירים המלצות וחוות דעת מהגורמים המטפלים והם קבעו במפורש שעל הקטינים להיות במשמורת האם. האם אובחנה כהורה מצוין וכמי שעונה על צרכיהם הפיזיים, הרגשיים והנפשיים של הקטינים, להבדיל מהנתבע שמרוכז בצרכיו האישיים ובפרידת הצדדים ועושה שימוש בילדים לקידום רצונותיו.

כן מציינת האם כי הגם שהאב בתקופת התמחותה שהה רוב הזמן בבית עם הילדים, עצם שהותו בבית אינה מעידה על הטיפול בהם. רוב הפעמים מטפלת צמודה טיפלה בקטינים משום שהנתבע היה עסוק בלימודיו ובשאר ענייניו. הנתבעת נאלצה לעבוד משמרות רבות מיד בתום חופשת הלידה היות והנתבע היה עסוק בלימודיו ולא היה ניתן לקיים משפחה מההכנסה הנמוכה ממלגת המחקר של הנתבע.

לכשתסתיים המלגה הוא יאלץ לצאת לעבודה שלא תותיר לו שעות רבות פנויות.

בנסיבות אלו, טענה האם, מתמלאים התנאים להתקיימותה של חזקת הגיל הרך, ואין להתייחס לחוות דעת המומחה שהאב הביא מטעמו, חוות דעת הנשענת על תיאוריות ולא על מפגש במציאות עם ההורים וילדיהם.

טענות האב

לטענת האב, הוא זה שגידל וטיפל בילדים כאשר בני הזוג התגוררו תחת קורת גג אחת. התובעת עובדת מבוקר עד ערב, מבצעת תורנויות בית החולים. ביום תורנות היא חוזרת הביתה ביום המחרת. גם כשהיא בבית היא עוסקת בקידום הקריירה שלה. מי שמטפל בפועל בקטינים אלו הם הוריה אותם הופכת התובעת למשמורנים בפועל.

לטענת האב, על-אף "חזקת הגיל הרך" העיקרון הקובע בנושא אחזקת ילדים הוא טובת הילד. האב מהווה דמות עיקרית ויציבה עבור התאומים וטובתם תהיה בכך שהוא יהיה ההורה המשמורן ולא התובעת, שכן הוא המתאים ביותר לגדלם ולהעניק להם יציבות ורציפות.

עוד לטענת האב, כל החומר המקצועי כיום מצביע על הצורך בקיום משמורת משותפת במצבים דומים לשלהם. הימנעות ממשמורת משותפת במצב זה חושפת את הילדים לסיכון התפתחותי. זאת ע"פ חוות הדעת של המומחים בתחומי הפסיכולוגיה ההתפתחותית והעבודה הסוציאלית, פרופ' אבי שגיא שוורץ, ד"ר תרצה יואלס ופרופ' רימרמן.

לטענת האב, בעת שהייתה קיימת משמורת משותפת מצב הילדים היה מצויין, כפי שציינה פקידת הסעד בעצמה בדיון מיום ה- 9.09.09. מיד לאחר ביטול המשמורת המשותפת וצמצום זמני הראייה עם האב עברו הילדים משבר קשה. תחילה ניסתה התובעת להכחיש את קיומו של משבר זה, לבסוף הודתה בכך, ואף עניין זה הובהר בתסקיר השני של פקידת הסעד, מיום 6.09.09.

מדובר בשני הורים נורמטיביים, משתפי פעולה בכל עניין ודבר בנוגע לקטינים, הילדים היו במצב מצוין כאשר התנהלה משמורת משותפת ולאור כך עולה כי אין כל מניעה לקיום המשמורת המשותפת.

עוד טוען האב כי על-פי חוות דעת המומחה פרופ' רימרמן לילדים אין כל בעיה לעבור מבית לבית, ויתרה מכך זה עדיף לילדים, על פני המצב בו הם לא נמצאים אצל אחד ההורים במשך של למעלה מיומיים.

לסיום טוען האב, כי האם מנצלת לרעה את היותה משמורנית יחידה כיום, מאימת על האב בפניות למשטרה וסירבה להדרכת הורים משותפת.

קביעות בית המשפט

  • עיקרון טובת הילד כעיקרון מנחה - העיקרון המנחה את בית המשפט בבואו לקבוע משמורתם של קטינים הוא עיקרון טובת הילד אשר יסודותיו נקבעו בסעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962. פרידת ההורים ופירוק המסגרת המשפחתית לעולם פוגעת באינטרסים של הקטינים אשר טובתם דורשת מערכת יציבה, משפחתית המתקיימת בעזרת שני ההורים. לכן, שקילת טובת הילדים בקשר למשמרות והסדרי הראייה היא בבחינת הרצון להשיג את הרע במיעוטו.

  • על בית המשפט לשקול כל מקרה לגופו - חזקת הגיל הרך הינה חזקה הניתנת לסתירה. ההכרעה בדבר טובתו של הקטין צריכה להתבסס על מכלול הראיות שנפרסו בפני בית המשפט, לרבות חוות דעת מומחים מקצועיים, פקידי סעד אשר להם הידע והניסיון המקצועי אך עדותם היא בגדר ראיה ככל ראיה. בהיעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בחוות-דעת המומחים ייטה בית המשפט לאמץ את מימצאי חוות-הדעת ומסקנותיהן.

  • בשנים האחרונות רוחות חדשות של אחריות הורית משותפת מנשבות בבית המשפט - בשנים האחרונות החלה להתפתח גישה חדשה אשר מבקשת לדחוק את התפיסה המשפטית העוסקת בהחזקת קטינים ובקביעת הורה משמורן ובמקומה להנחיל עקרונות משפטיים חדשים אשר מתבססים על מודל של אחריות הורית כשהשאיפה היא לאחריות הורית משותפת. מודל זה מתבסס על ממצאי מחקרים שהצביעו על חשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות ילדיהם. חשיבות שהופכת למשמעותית עוד יותר כאשר ההורים מתגרשים. מסקנותיהם של אותם מחקרים היו שככל שאבות היו מעורבים בחיי ילדיהם והיה סיפק בידיהם להעניק להם תמיכה רגשית, ביטחון וסייעו במתן מענה לצרכיהם הלימודיים, התפקודיים והחברתיים, אותם קטינים תפקדו ברמה חברתית טובה יותר והסתגלו למצב שנוצר בעקבות הגירושין טוב יותר מאלו שלא זכו בשני הורים תומכים ושותפים לגידולם .

  • משמורת של הורה אחד מייצרת ניכור כלפי ההורה השני - עוד נמצא שמתן עדיפות להורה אחד על פני האחר על-ידי קביעתו כהורה המשמורן מעניקה לאותו הורה יתרונות ביכולת ההשפעה על הילדים, ביחס שלהם כלפי ההורה האחר עד כדי יצירת ניכור בין הילדים להורה האחר.

  • התנאים להווצרותה של משמורת משותפת - מסוגלות הורית טובה של שני ההורים, רמה טובה של שיתוף פעולה בין ההורים, תפיסת הילדים את שני הבתים כמרכזים בחייהם, מרחק גיאוגרפי קטן בין בתי ההורים, והערכה הדדית, הינם תנאים חיונים להווצרותה של משמורת הורית משותפת. כן יש לבחון באיזו מידה הרצון לקבל אחריות הוא כן ואמיתי או מהווה אסטרטגיה לניהול הסכסוך המשפחתי-משפטי, מה היה טיב הקשר בין הילדים ובין כל אחד מהורים טרם החל הסכסוך בין ההורים ורצונם של הקטינים עצמם בהתייחס לגילם, ועוד.

  • לגופו של עניין, עמדת המומחים בעניין תוחלתה של משמורת משותפת בתיק הנדון - במסגרת תיק זה העידו בפני שני חוקרים מאוניברסיטת חיפה. פרופ' שגיא שוורץ הגדיר אחריות הורית משותפת כניסיון להביא את שני ההורים לשני בתים יציבים עם מעורבות שווה, והוסיף שהכלל צריך להיות משמורת משותפת והחריג הוא משמורת שתקבע אצל הורה אחד, אך זאת כאשר ההורה השני איננו מתנהג בצורה נורמטיבית וקיימים ממצאים פתולוגיים.

לעומתו פרופ' רימרמן שגם עדותו נשמעה, הציג עמדה פחות גורפת. הוא התייחס בעדותו למצבים שהיה שוקל התאמת משמורת משותפת לאור ממצאים ותצפיות על מערכת היחסים בין כל אחד מההורים והילדים. בין שיקוליו מנה ביטויים רגשיים של הילדים בעת כניסה ויציאה של כל אחד מההורים למפגש עם הילד. שני המומחים הסכימו שיש צורך בהדרכה של שני ההורים וליווי מקצועי על-מנת לקיים משמורת משותפת כהלכתה.

  • מן הכלל אל הפרט - האב הוא דוקטורנט ומתקיים ממלגת מחקר ומחסכונות. מתגורר בשכירות ברעננה ונעזר בטיפול בקטנים באימו המתגוררת בת"א. האם רופאה עובדת במשמרות כמתמחה בבית חולים. מתגוררת בבית הוריה בהוד השרון. ההורים תומכים בה ומסייעים לה בטיפול בקטינים רבות. שני ההורים נמצאו בעלי מסוגלות הורית טובה. ועדת התסקירים התרשמה מהורות טובה של שני ההורים, אכפתיות, מסירות לילדים, כאשר בולטת השונות בין ההורים. מהגן דווח כי ההורים מתנהלים בשיתוף פעולה ראוי בכל הנוגע לטיפול בילדים, אולם פקידת הסעד הצביעה על הקושי של הילדים לעבור מבית לבית מספר פעמים בשבוע, וקבעה כי "עליהם להפנים כי ההורים נפרדו".

  • עקב חוות הדעת, יש להורות על משמורת משותפת - בכל הכבוד, קטינים בני שנתיים אינם צריכים להפנים כי הוריהם נפרדו. עולה מן הדיווחים השונים כי הם מתפקדים היטב, גם במעבר בין שני בתים, וכן כי ההורים משתפים פעולה עם הסדרי הראיה ביניהם. עם זאת, קביעת משמורת משותפת אינה מחייבת בהכרח חלוקת זמנים שווה באופן מתמטי.

תוצאת ההליך

להורים נקבעה משמורת משותפת. פקידת הסעד תמשיך לעקוב אחר הסדרי הראייה ולשם כך אני יוארכו סמכויותיה. יוגש תסקיר משלים לבית המשפט תוך 6 חודשים ממועד החלטה זו.

פרטי ההליך

- בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון
- בפני השופטת ד"ר ורדה בן-שחר
- בשם האם: עו"ד אלירז אמיר
- בשם האב: עו"ד יעל גיל

תמ"ש (רשל"צ) 28951/09 א.ג. נ' ת.ג (ניתן ביום 7.10.10)
תאריך:  13/01/2010   |   עודכן:  13/01/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חזקת הגיל הרך נסתרה: ביהמ"ש קבע משמורת משותפת
תגובות  [ 7 ] מוצגות   [ 7 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יהושע קוצינסקי
14/01/10 06:35
2
אלקזאי
14/01/10 10:36
3
על מונית
14/01/10 12:47
4
ברכות
14/01/10 17:02
5
יאיר תיבון
18/01/10 21:59
6
אב לילדה בת 5
20/01/10 21:50
7
אחד אחד
17/03/10 10:31
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"אכן, כאשר ישנה היכרות אישית עם היושב בדין, יש בכך כדי להקים לעתים חשש ממשי למשוא פנים. ואולם, אין לקבוע כלל קטגורי של פסלות במצב זה, אלא יש לבחון את כלל נסיבות המקרה בשים לב לאופי ההיכרות, מסגרתה, משכה ומשך הזמן שעבר מאז ההיכרות... במקרה שלפניי, כעולה מדברי השופט עצמו, מדובר בהיכרות מן העבר בין בית המשפט לבין עו"ד אלטלף, שהינו בעל דין, אשר נוצרה במסגרת לימודיהם בעבר ואף המשיכה לפרק זמן לא ארוך למסגרת חברתית-אישית. ואולם, הקשר נותק לפני כ-15 שנים לערך ומאז לא קיים כל קשר בין השופט לבין עו"ד אלטלף למעט אמירת שלום הדדית בעת מפגשים אקראיים. בנסיבות המתוארות אכן מדובר בהיכרות אישית מן העבר, ואולם משך הזמן מאז נותק הקשר בין עורך הדין אלטלף לשופט הינו כה ארוך, עד כי נראה כי אין די בעצם ההיכרות וקשרי העבר כדי להקים עילה לפסילת בית המשפט מלדון בתיק הנוכחי שהובא לפניו. כך קבעה (יום ג', 12.01.10) נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש.
12/01/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"אין ספק כי מחדלים אלו לא נעשו בזדון, או מתוך כוונה חלילה להפליל את הנאשמים ולטפול עליהם אשמת שווא. מדובר במחדל רשלני ולא בהתנהגות מחושבת ומתוכננת של הרשות החוקרת והתובעת ולא היה כל ניסיון להסתירם או להתחמק מהם. אך עדיין, מחדלים אלו מצדיקים את קיומה של ההגנה מן הצדק, שכן הצטברות כל המחדלים יחדיו, השיהוי הרב בהגשת כתב האישום על-ידי הפרקליטות, וזאת ללא כל הצדקה הנראית לעין, מחדלי החקירה הרבים, אי חקירת חלק מהחשודים, וצירוף חשודים אחרים כעדי תביעה, יש בהם להוות 'מסה קריטית' - הגורמת לפגיעה ממשית ביכולת הנאשמים להתגונן ובזכותם הבסיסית לניהול משפט ראוי והוגן. יש במחדלים אלה פגיעה ממשית בחוש הצדק וההגינות ויש בהם לגרום לעיוות דין לנאשמים. באיזון הראוי מצאתי כי למרות שחיי אדם קופחו ברשלנותם של גורמים כה רבים - יש להעדיף זכויותיהם היסודיות של הנאשמים לניהול הליך משפטי ראוי והוגן, על פני האנטרס הציבורי בניהול ההליך. בשלב זה גם לא מצאתי כל אפשרות לתיקון המחדלים בשל האיחור הרב והקשיים המובנים לעשות כן בשלב זה. לאור כל האמור, אף שבלב כבד, אני מקבלת הטענה המקדמית ומורה על ביטול כתב האישום". כך קבעה (יום ב', 21.12.09) שופטת בית משפט השלום באשדוד, רות לביא, בבקשה שהגישו פרקליטי הנאשמים - חברה ומנהל עבודה - אשר יוחסה להם גרימת מוות ברשלנות של עובד, לביטול כתב האישום בטענת 'הגנה מן הצדק'.
12/01/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב חייב את בעל המניות העיקרי בחברת רויאל קונקשיין לשלם חוב של החברה מאחר שחוב זה נוצר במרמה, בידיעתו וביוזמתו. השופט רחמים כהן: אין לאפשר לנתבע להסתתר מאחורי המושג "בעירבון מוגבל".
02/12/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
לאחר שניאות ביהמ"ש המחוזי בתל אביב לגזור על האחים אוחנה מספר עונשי מאסר מצטרפים בשל עבירות שונות שביצעו, חזר בו ביהמ"ש מהחלטתו וקבע כי העונשים יחפפו זה לזה. הסיבה: המשטרה חקרה שלא כדין, ויש מקום להקל עם עונשו של מי שהראיות שנאספו כנגדו, נאספו בפסלות.
01/12/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר 23 שנות מאסר על הנאשם שירה לעבר אשתו וזוג ידידיה, מה שהוביל למותו של הידיד( ב', 30.11.2009). לדברי השופטים, אברהם טל, ד"ר אחיקם סטולר ורות לורך, למרות שמדובר בהריגה, ולא ברצח, יש להחמיר עם הנאשם. "צריך להעביר מסר מרתיע".
30/11/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
איילת שקד
איילת שקד
הם לא בחרו לעמוד על איזו גבעה ולירות. הם שעטו לעבר נחילי המחבלים, הרגו הרבה מהם, ולמעשה הצילו חיים רבים של תושבי נחל עוז והסביבה
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
עם שלם עוטה מסכה כדי להסתיר את היגון והצער, להסתיר את החרפה והבושה, להסתיר את הכאב והגעגוע, להסתיר את החוסר הנורא, את השבר שהיה כחרס הנשבר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il