פרטים אישיים
יליד 14.09.70. נשוי לדלית סגל, לזוג ארבעה ילדים. תושב מודיעין. בנערותו סביב גירושי הוריו עבר תהליך חזרה בשאלה. בראשית שנות ה-2000 שב אל הדת וחזר לחבוש כיפה. חבר להקת "נאג' חמאדי" בה חברים מספר אנשי תקשורת נוספים. אוהד קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.
מידע אישי כללי
נולד וגדל בירושלים. הבכור מבין שני בניהם של נחמה וזלמן סג"ל, שניהם עורכי דין במקצועם. נצר למשפחה בת שמונה דורות בא"י. כבן למשפחה מן המגזר הדתי-לאומי למד במוסדות חינוך מהזרם הממלכתי-דתי: בית הספר היסודי "יהודה הלוי", תיכון "הימלפרב" ותיכון "הרטמן" בירושלים. בנערותו היה לזמן קצר חניך בתנועת "בני עקיבא".
בשנת 1988 התגייס לצה"ל. את שירותו עשה כלוחם בחטיבת גולני ולאחר מכן כמדריך בבית ספר למ"כים. לאחר שחרורו מצה"ל עבד תחילה כמאבטח. לאחר מכן נסע לניו-יורק שם עבד במשך 3 שנים בשירותי הובלות. עם שובו לארץ החל בלימודי קולנוע בבית הספר "קאמרה אובסקורה".
ניסיון בעבודה
את פעילותו בתחום התקשורת החל סג"ל באמצע שנות ה-90 ככותב במדור הספורט של "העיר" (מקומון תל אביבי ברשת שוקן). לאחר מכן עבר לכתוב ב"תל אביב" (מקומון בקבוצת ידיעות אחרונות). בהמשך גויס ככותב לצוות ההקמה של המקומון הירושלמי "זמן ירושלים" (בקבוצת מעריב). בשנת 1999 החל לפרסם טור אישי שבועי במוסף סוף השבוע של מעריב. בשנת 2008 עבר לעיתון מקור ראשון, לטענתו בשל ביקורת שספג על דעותיו הימניות. בשנת 2009 שב למעריב והמשיך בכתיבת טור שבועי במסוף סוף השבוע של העיתון. בשנת 2014, כפועל יוצא של קריסתו הכלכלית של מעריב, עבר לכתוב באתר האינטרנט "מידה". בהמשך, עם רכישת העיתון על-ידי קבוצת שלדון אדלסון, שב לפרסם טור שבועי במקור ראשון.
בראשית 2017 עבר עם טורו למגזין סוף השבוע של אתר וואלה.
בשנותיו הראשונות כבעל טור התאפיין סג"ל בכתיבה הומוריסטית בסגנון בוטה לעתים, בה עסק בסיפורי מעשיות מודרניים, סוגיות מעולם הספורט ועוד. בשנים לאחר מכן קיבלה כתיבתו גוון פוליטי ורציני יותר וכיום הוא מרבה לעסוק בטורו בסוגיות פוליטיות, אידיאולוגיות ותקשורתיות המצויות על סדר-היום החדשותי.
רדיו וטלוויזיה
לצד פעילותו כבעל טור בעיתונות הכתובה שימש סג"ל כמגיש במספר לא מבוטל של תוכניות רדיו בתחנות מקומיות. בין היתר הגיש תוכנית בשם "סג"ל עצבני" בתחנת "רדיו ללא הפסקה". בשנת 2007 החל בהגשת תוכנית בוקר בתחנת eco 99fm (לצד לינוי בר גפן וגל גבאי) וכן הגיש תוכנית אקטואליה יומית בתחנת "גלי ישראל". בשנים אלה נודע כבעל סגנון בוטה, כמו גם כאחד מנציגיו המוצהרים של המגזר הדתי-לאומי בתקשורת הישראלית.
בשנת 2016 החל בשידור תוכנית אקטואליה יומית בשעות הבוקר בגלי צה"ל (זמן האזנת שיא בשידורי התחנה), בשילוב מגישים אורחים. בתוכניתו זו מרבה סג"ל לתת ביטוי גלוי לעמדותיו ואמונותיו האישיות, המזוהות עם הצד הימני במפה הפוליטית ועם המגזר הדתי-לאומי. בדצמבר 2016 ראיין בתוכניתו את עו"ד עודד סבוראי (חברו של תא"ל עופר וינטר) אשר טען כי אנשי תוכנית "המקור" בערוץ 10 ובראשם העיתונאי רביב דרוקר הפעילו תחקירן באופן לא אתי על-מנת לקשור בין וינטר ובין תקרית בה לכאורה בוצע ירי לא מוצדק בילד פלשתיני. בעקבות הראיון הגישו דרוקר וחברת החדשות של ערוץ 10 תביעת דיבה נגד סג"ל ושמעון ריקלין (אשר שימש כמגיש אורח באותה תוכנית). במענה למכתב התראה בדבר התביעה מסרה היועצת המשפטית של גל"צ כי עמדת התחנה היא כי דבריו של סגל בתוכניתו הינם בגדר הבעת דעה אשר הובעה בתום לב ועל בסיס הנחות סבירות ועל-כן זוכה להגנת בחוק לשון הרע.
בשנים האחרונות פעיל סג"ל באופן קבוע גם בזירה הטלוויזיונית. בשנת 2011 החל בהנחיית תוכניות בערוץ הספורט. כמו-כן היה חבר בפאנל בתוכנית התרבות "הינשופים" בערוץ 8. נמנה על צוות מגישי התוכנית "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית ומשמש כמגיש תוכנית הפאנל "הפטריוטים" בערוץ 20. במרס 2016 במסגרת שידורי התוכנית בערוץ 20, ביצע סג"ל קטע סאטירי בו חיקה את ח"כ סתיו שפיר (מפלגת העבודה) והעיר "אני רוצה לרכוב על אופניים, בלי כיסא". ההערה עוררה הד-תקשורתי וציבורי נרחב בעיקר סביב הטענה כי ניתן לפרשה כהתייחסות מבזה בקונוטציה מינית לח"כ שפיר.
בראשית 2015, לקראת הבחירות לכנסת ה-20, פורסם כי סג"ל קיבל הצעה מרה"מ בנימין נתניהו לשריון במקום ריאלי ברשימת המפלגה לכנסת וענה בסירוב.
