|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
בישראל נהוגה שיטת "תן וקח" במגזרים הערבי והחרדי ● מדינת ישראל מרוויחה שקט תעשייתי בטווח הקצר, אך במקביל מאבדת את עצמה בהגדרה "מיהו ישראלי"
|
|
כל תלמיד שני - חרדי או ערבי [פלאש 90]
|
|
|
|
|
מאז החלה פריחתן של הדמוקרטיות בעידן המודרני, המונח "עם" קיבל משמעות חדשה. זאת, משום שעיקרון שלטון העם - אבן היסוד של הדמוקרטיה - הצריך התעסקות מרובה בשאלה מי נכלל בתוך "העם" שהשלטון שייך לו. "רק במאה ה-19, משעלה 'ה-עם', חמוש בה"א הידיעה שלו, על הבמה המרכזית של ההיסטוריה והתייצב כגוף המעניק לגיטימיות למשטר, התעוררה בעיית המיעוטים במלוא עוזה" (מתוך "הדור הזקוף" מאת רבינוביץ ואבו-בקר).
במקרה הפרטי של מדינת ישראל נוצר מצב לא פשוט. מלכתחילה, ישראל ראתה את עצמה כמדינת העם היהודי, אך במלחמותיה סיפחה שטחים המאוכלסים בלא יהודים. כלומר, תושבים שסופחו למדינה מבחינת השטח הריבוני של ישראל, לא הוכרו כאזרחים שווי מעמד וזכויות בעיצובה. זהו המגזר הערבי בישראל, שנהנה מסוג מסוים של אוטונומיה לא רשמית.
ישראל לא משקיעה בחינוך, בשיטור, בבריאות, בתשתיות ובתעסוקה ביישובים הערביים כפי שהיא משקיעה באלו שביישובים היהודיים; מנגד, התושבים הערביים, לא זו בלבד שהם פטורים משירות חובה, אלא שביישובי המגזר שיעור הגבייה של ארנונה הינו נמוך ביותר, וכן רווחת תופעה של בנייה בלתי חוקית שנובעת לעתים ממחסור בקרקעות. זהו מעין "תן וקח", שמאפשר לישראל להדיר מגזר של אזרחים מההוויה הישראלית ובה בעת "להשקיט" אותם על-ידי טיפול מועדף לא רשמי.
שיטת ה"תן וקח" הזו אופיינית לא רק לתושביה הלא יהודים של ישראל, אלא גם למגזר אחר, מהצד השני של הקונצנזוס הלאומי, המגזר החרדי. בעשוריה הראשונים של המדינה התגבשה הגדרה מצומצמת למונח "ישראלי" - חלוץ, סוציאליסט, ציוני, מנוכר לעברו היהודי-גלותי, דובר עברית - והחרדים לא התכנסו להגדרה הזו. גם מצדו של המגזר החרדי לא ניכרה התלהבות להצטרף למוסדותיה הרשמיים של המדינה ולתהליכיה הדמוקרטיים, מנימוקים הלכתיים ומתוך חשדנות טבעית. כך נוצר ניכור מובנה במערכת היחסים שבין המדינה לבין אזרחיה החרדים, שלא חלף גם כשאותם אזרחים החלו להשתתף באופן פעיל יותר בבחירות לכנסת ובחקיקת חוקים. במקרה הזה, המגזר החרדי נהנה מתשלומי קצבאות, מזרם חינוך עצמאי ומאוטונומיה תרבותית בשכונות מסוימות (בייחוד בירושלים ובבני ברק), וכמובן, רבים מהמגזר מוצאים עצמם פטורים משירות חובה. במערכת היחסים הזו, מדינת ישראל מרוויחה בעיקר שקט תעשייתי (נמנעת הזליגה של כפייה דתית אל מחוץ לשכונות החרדיות) וגם חיזוק דמוגרפי של האוכלוסיה היהודית במזרח התיכון.
בכנס הרצליה 2010 שנערך בתחילת פברואר, אמר חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, כי בניכוי ערבים וחרדים ישראל היא בין המדינות העשירות בעולם. נתון זה מדגים עד כמה גדול אי-השוויון החברתי במדינה, ועד כמה נוח להתעלם מהמגזרים הללו כל עוד שומרים על שיטת ה"תן וקח". אלא שהאיום על חוסנה של המדינה, מעבר לפערים החברתיים-כלכליים, הוא הרבה יותר משמעותי - מבין כל תלמידי ישראל בכיתות א', כל תלמיד שני הוא חרדי או ערבי. בהנחה שבשנת 2022 עדיין תהיה מדינה ועדיין יהיה לה צבא, חצי מהמחזור יהיה למעשה פטור משירות חובה עוד לפני שבכלל יתחילו מיונים.
|
|
"כור ההיתוך" כבר מזמן הפך ל"רב-תרבותיות"
|
|
כבר מזמן פורק "כור ההיתוך" הציוני והתחלף בגישה הקרויה "רב-תרבותיות", אך השאלה "מיהו ישראלי?" עדיין לא נענתה, והיא ממשיכה ללבוש צורה ולפשוט צורה. יש למצוא את עמק השווה בין שתי הגישות הללו, בין מציאות של היעדר מגזרים לבין מציאות של מגזרים מנותקים. על הסקאלה הזו, אפשר למקם את ישראל דהיום בקרבה למציאות של מגזרים מנותקים, שבה כל מגזר קובע את יחסיו עם האליטה השלטונית לפי צרכיו. החרדים והערבים בישראל מדגימים נקודת קיצון של תהליך, משום שהם המגזרים הרחוקים ביותר מהאתוס הציוני, אבל לא ירחק היום שבו נראה הקצנה גם במגזרים אחרים - עולים חדשים (מברית המועצות לשעבר, מאתיופיה), מתנחלים, אנשי ההתיישבות העובדת, תושבי הנגב והגליל. יש לקבל את המצב הקיים כרגע במישור המדיני כפשוטו - אין תהליך שלום, וגם אם יתחיל מחר בבוקר, הוא יהיה ממושך. אפילו אפשר להרחיק לכת ולומר שהסכסוך הישראלי-ערבי אינו פתיר. מרגע שמניחים זאת, אפשר להתייחס לבעיות האמיתיות של ישראל, ובראשן ההתפלגות של מגזרים מהמדינה, ההתפרקות הפנימית של החברה הישראלית. שרי הממשלה צריכים לוותר על הדיון בסיפוחו של כביש 443 לשטחה של ישראל, ותחת זה לדון בהחלת הריבונות הישראלית בתוך הקו הירוק. יש למצוא דרכים להרחבת הישראליות פנימה, ולא החוצה. יש לכלול יותר מתושבי ישראל בתוך ההגדרה "מיהו ישראלי", לגרום ליותר תושבים לראות את עצמם כישראלים ולזהות את עצמם כחלק מההוויה הישראלית.
|
|
הדרת מגזרי הקיצון חייבת להיפסק
|
|
ההדרה של מגזרים מהישראליות בשיטת "תן וקח" מוכרחה להיפסק. החלת שירות לאומי חובה, הכפפה של מערכות החינוך המגזריות לתוכנית לימודים ממלכתית, אכיפה ושיטור אחידים בכל המגזרים הם מחוייבי המציאות. בתמורה יש לפתח את היישובים הערביים והשכונות החרדיות, ובכלל זה הקמת אזורי תעסוקה, שיפור התחבורה וקידום הבריאות.
אפשר לפתוח את הדלת לאותן אוכלוסיות בתוכניות פשוטות, למשל, נתינת מענקים לרשויות המקומיות הערביות בתמורה לעלייה בשיעורי גביית הארנונה, וגם יצירת הנחה משמעותית בשכר הלימוד של המוסדות להשכלה גבוהה עבור נשים חרדיות וערביות.
כמובן, תיקון המצב אינו פשוט, בלשון המעטה, ויהיה מלווה בחוסר רצון ובהיעדר שיתוף פעולה של גורמים שונים בכל הצדדים המעורבים. תידרש נחישות כלפי התנגדויות שכאלה, ובייחוד בנושאים שלא ניתן להתפשר בהם, כמו הפרדה בין גברים לנשים באוטובוסים הקרויים "קווי מהדרין" או החלת שירות לאומי חובה על ערבים וחרדים.
המגזרים המנותקים כיום מההוויה הישראלית הם פוטנציאל בלתי מנוצל. אם נראה בערבים ובחרדים משאב אנושי, מעין גל עלייה נוסף, לא נצטרך לנכות אף אחד כדי שישראל באמת תהיה אחת המדינות העשירות בעולם.
|
|
| תאריך:
|
12/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
12/02/2010
|
|
תומר שלוש
|
|
סוף השבוע הנוכחי מביא עימו חוסר סבלנות. הסגנון המילולי עלול להיות גס או אלים קצת, הפתיל קצר והמילים יוצאות מהפה ללא מחשבה נוספת. אנא זיכרו, מילה היוצאת מהפה אי-אפשר להשיבה, והזהירות מתבקשת בעיקר בין התאריכים 14.2-12.2.
|
|
|
|
|
הנושא חוזר לאחרונה ועולה על סדר היום הציבורי, אחרי שבעבר נדון מספר פעמים ולא הבשיל לכדי יוזמה אופרטיבית. סביר להניח שלא התקדם משום שממשלות קודמות, או ח"כים בממשלות קודמות לא ראו יתרון מעשי או פוליטי בקידומו. אחת השאלות המרכזיות הפעם, שהתשובה לה תשפיע בהכרח על מערכת השיקולים הכוללת, היא: מה יום מיומיים? מדוע מקבלת יוזמה זו הפעם דחיפה שונה הן בממשלה והן בכנסת?
|
|
|
|
|
נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, קובלת על ההסתה בטוקבקים.
|
|
|
|
|
פרשת השבוע, מִּשְׁפָּטִים, נאמרה כולה במעמד הר סיני, ורק בסופה נחתמת הברית שנכרתה בסיני בינינו ובין הקב"ה, לאחר שהכרזנו בנכונות מלאה: כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. אומנם רק עשרת הדברות נאמרו באזני כל העם בקולות וברקים, אבל גם כל ההמשך, עד סוף הפרשה שלנו, נאמר למשה באותו מעמד. במעמד הזה גם נתבססה מנהיגותו של משה והוא נהיה למופת של מנהיג מאז ועד בכלל, עד כדי כך שחז"ל עורכים הקבלה בין משה, הגואל הראשון ובין המלך המשיח, הגואל האחרון, ובקבלה וחסידות נקבע בפשטות ש"גואל ראשון הוא גואל אחרון". כלומר שלגואל האחרון, המשיח, יהיו אותן תכונות מנהיגות שהיו למשה, הגואל הראשון.
|
|
|
|
|
רבות כבר נאמר ונכתב בעד ונגד שינוי חוק הבחירות, אך משום מה, דווקא העובדה ששינוי החוק מהווה צעד ראשון בדרך להרס הדמוקרטיה, לא הוזכרה כלל. האמונה של-61 חברי הכנסת יש זכות דמוקרטית לעשות ככל העולה על רוחם השתרשה באורח מוזר בציבור הישראלי, המתעלם מהמסקנות ההרסניות של אמונה זו.
|
|
|
|
|
