לטלוויזיה יש תפקיד מרכזי בהבניית תפיסת המלחמה בעירק בקרב ילדים. כך עולה (יום א', 16.5.04) ממחקר השוואתי שנערך בקרב ילדים בישראל, ארה"ב וגרמניה על-ידי פרופ' דפנה למיש, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטה תל אביב.
ילדים המתגוררים בישראל גילו תלות מרובה בסיקור החדשותי והפנימו את השיח הישראלי שבא לידי ביטוי. המלחמה נתפסה בעיניהם כמוצדקת והמניעים של הנשיא בוש הובנו כרצון להגן על ישראל ולשחרר את העירקים מהשלטון הדיקטטורי.
כמו-כן, ממצאי המחקר הראו, כי ילדי ישראל נטו לתפוס את הסכסוך כמלחמה "שלנו" על-ידי קישורו לסכסוך הישראלי-ערבי. הם היו מצויים היטב בפרטי הפריטים החדשותיים האנקדוטליים (כמו אילוף דולפינים לצורכי זיהוי פצצות), גילו עניין בדיווח הויזואלי ושיעמום וביקורת כלפי הפרשנויות המילוליות האינסופיות.
רוב הילדים שהשתתפו במחקר התלוננו כי החדשות אינן מתאימות עצמן לצורכיהם וכי יש נושאים רבים שהיו רוצים להבין יותר. עם זאת, רובם ייחלו לסוף המלחמה - באמצעות ניצחון אמריקני או באמצעות חתימת הסכמי שלום.
ממצאי המחקר העיקריים יוצגו בהרצאה שתתקיים באוניברסיטה תל-אביב, מחר (יום ב', 17.5.04) בשעה 9:30 במסגרת יום עיון בנושא ילדים, מלחמה וטלוויזיה בהשתתפותם של מרכז אדלר לחקר רווחת הילד ושלומו ובית לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל.
פן אחר של המחקר שיוצג בכנס מבוסס על ראיונות עם מנהלי תוכניות לילדים בטלוויזיה שדיברו על ההכנות שלהם לקראת "המלחמה שלא היתה" בארץ ותפיסתם את תפקידה של הטלוויזיה בחיי ילדים בתקופת מלחמה. מעבר להכנות בתחום הלוגיסטי (מקלטים, ציוד, לוח שידורים, גיוס אנשים וכדומה) הם התמודדו עם דילמות רבות.
