|   15:07:40
דלג
  מרדכי קידר  
מרצה אוניברסיטת בר-אילן
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
איך רוכשים ביטוח נסיעות לחול הכי זול ?
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

הקשר הסיני-אירני הסמוי

יש הסבורים כי תמיכתה של סין באירן וסירובה ללחוץ עליה בנושא הגרעיני נובעים מהסתמכותה על מקורות אנרגיה אירניים אולם נראה כי הקשר בין השתיים ערכי יותר: שתיהן מזלזלות במערב ובערכיו
24/04/2010  |   מרדכי קידר   |   מאמרים   |   ישראלי-ערבי   |   תגובות
לא לפלשתין דואג המלך עבדאללה אלא לממלכתו [צילום: AP]

אם ישראל מבקשת להביא שינוי במדיניותה של סין, אל לה לנקוט באספקת נשק לטיוואן, שכן ארה"ב, ספקית הנשק העיקרית של טיוואן, עלולה לראות זאת בשלילה. אולם, נקיטת צעד של צמצום רכישותיה בסין עשוי לזכות לחיקוי מצד מדינות אירופיות החשות גם הן איום מצד אירן

בין חוקרי מדעי המדינה והיחסים הבינלאומיים מתקיימת מחלוקת רבת שנים על הגורם העיקרי בעיצוב מדיניות החוץ של מדינות - האם אלה אינטרסים של עוצמה והשפעה ששואפות מדינות להגשים, או ערכים. לשם המחשה, השלום בין ישראל ומצרים שהחל בסוף שנות ה-70' של המאה הקודמת, נבע ממפגש של אינטרסים: מצרים הייתה זקוקה לסיוע כלכלי מן המערב, שלא הייתה מקבלת אילו נשארה במצב מלחמה עם ישראל, ולישראל היה אינטרס לתת למצרים סיבה לצאת ממעגל המלחמות. לעומת זאת, החיבור בין גרמניה הנאצית ובין יפן הקיסרית במהלך מלחמת העולם השנייה היה מושתת בבסיסו על הערכים המשותפים של שני הדיקטטורים, היטלר והירוהיטו, ואינטרס השליטה היה נגזרת של הדמיון בערכיהם. המחלוקת בדבר המניע - אינטרסים או ערכים - מומחש ביתר שאת בסוגיית העלייה ההמונית לארץ ישראל לאורך המאה ה-20: האם היא נבעה מאינטרס כלשהו של היהודים או ממסכת ערכים ומורשת שפיעמה בקרבם במשך אלפיים שנות גלות?

אז מה עושים עם סין?

ברור לכל כי הקשר בין אירן לבין סין מהווה כיום איום קיומי על מדינת ישראל. השאלה היא מה ניתן לעשות בעניין זה, ואיך יכולה ישראל להביא שינוי במדיניותה של סין, לנוכח העובדה שמספר תושביה הוא כשל עיר ממוצעת בסין.

הצעד מרחיק הלכת ביותר שיכולה ישראל לנקוט הוא אספקת נשק לטיוואן, האי שפרש מריבונות סין, אלא שבכך עלולה ישראל להסתבך עם ארה"ב, שהיא ספקית הנשק העיקרית של טיוואן.

ישראל יכולה גם לנקוט צעד הפגנתי בעל משמעות כלכלית: צמצום רכישותיה בסין. אומנם כוח הקנייה של ישראל מצומצם, והשפעתו הכלכלית של חרם ישראלי על סין אינה רבה, אלא שחרם כזה יעורר תשומת לב תקשורתית וציבורית ומדינות אחרות, בעיקר באירופה, החשות גם הן איום מצד אירן, עשויות ללכת בדרך דומה ולצמצם את היבוא שלהן מסין כדי לשכנע את שליטיה לחדול מתמיכתם באירן. הדברים אינם פשוטים, שכן העולם כיום מכור לתוצרת הזולה של השוק הסיני, אבל ייתכן כי הסכנה האירנית המתגברת עשויה לשכנע עוד כמה מדינות לצמצם את הייבוא מסין, גם אם לא להפסיקו לחלוטין.

אי-הבנה אמריקנית בתרבויות לא-אמריקניות

למחלוקת האקדמית בעניין אינטרסים לעומת ערכים יש משמעות מעשית ואקטואלית: הניסיון להבין את מדיניות החוץ של סין, התומכת הגדולה של אירן. רק אם יבין המערב את מניעי מנהיגיה של סין הוא יוכל להתמודד כראוי עם החיבור בינה לבין אירן. יש הסבורים כי מדובר באינטרס כלכלי: ההסתמכות הסינית על מקורות האנרגיה המגיעים מאירן - נפט וגז - היא שמחברת בין שתי המדינות. הנחה זו היא שגרמה לממשל אובמה להפעיל לחצים על מלך סעודיה, כדי שזה יעניק רשת ביטחון לסין במילוי צרכי האנרגיה שלה אם תצנן את קשריה עם אירן כדרישת המערב, ותחבור לארה"ב בלחץ על אירן לחדול מהעשרת האורניום ומפיתוח הנשק הגרעיני.

לכאורה, הגישה כי הבסיס ליחסים בין סין ואירן הוא אינטרס כלכלי מקבלת חיזוק מן ההבדל בין ערכי ההנהגות השולטות בשתי המדינות: בעוד שאירן נשלטת על-ידי קבוצת שיעים איסלאמיים קנאים, סין נשלטת על-ידי מפלגה קומוניסטית, אתיאיסטית, ודתם של מרבית נתיניה נחשבת על-ידי האיסלאם לעבודת אלילים.

החינמון "אפוק טיימס", היוצא לאור בעברית ומתמקד בסין ובמתרחש מאחורי הקלעים של מנהיגותה, פרסם לאחרונה מאמר מאת גלעד סלונים: "למה סין לא תומכת בסנקציות נגד אירן?", השופך אור חדש על בסיס היחסים בין סין ואירן: על-אף ההבדל הדתי ביניהן, יחסיהן מבוססים על ערכים משותפים, ועל כן ספק אם הבכירים הישראלים שבאו לסין כדי להציג שם את המידע המודיעיני שבידי ישראל בדבר הסכנות הטמונות בגרעין האירני, יצליחו לשכנע את הנהגת סין לשנות את עמדתה, שעיקרה: לאירן הזכות לגרעין אזרחי וכדי למנוע ממנה השגת נשק גרעיני יש לפעול בדרכי שלום.

וכך מסביר סלונים: "יש טעות בסיסית בגישה של ישראל ושל המערב ביחס לסין. נקודת המוצא של ישראל והמערב היא התועלתנות - השלטון הקומוניסטי בבייג'ין יעשה את מה שייתן לו הכי הרבה תועלת. נקודה זו נכונה, אבל רק חלקית, והחלק החסר בה גדול מאוד. יש צד נוסף במשוואה, שישראל והמערב לא לוקחים בחשבון, והוא הצד הערכי. השלטון הקומוניסטי בסין זקוק לאירן לא רק בגלל הכסף הרב שהוא מפיק מביצוע פרויקטים גדולים של תשתיות באירן, ולא רק בגלל הצורך של סין להבטיח אספקה גדולה של נפט בעתיד. השלטון הקומוניסטי בסין זקוק לאירן כי יש להם ערכים דומים. סין, תחת ההנהגה הטוטליטרית של המפלגה הקומוניסטית הסינית, אינה חולקת את אותם ערכים כמו של העולם החופשי. הערך העליון עליו מתבסס השלטון הקומוניסטי בבייג'ין הוא השרידות של עצמו, בדיוק כמו הערך העליון של הדיקטטורה באירן, והמטרה הזו מקדשת את האמצעים". לפיכך, קובע סלונים, "מנהיגיה של המפלגה הקומוניסטית הסינית מרגישים יותר נוח בסביבה של מנהיגים כמו אחמדינג'אד, קים ג'ונג איל ודומיהם, מאשר עם בכיריה של מדינת ישראל", וסין אינה ממהרת לשתף פעולה עם המערב משום שאינה מעוניינת לסייע לו לקדם את ערכיו, שבהם היא מזלזלת.

ממאמר מחכים זה עולה אפוא, כי הקשר בין אירן לבין סין עמוק הרבה יותר ממה שחושבים בבית הלבן, וכי אי-ההבנה האמריקנית בנקודה זו מצטרפת לנקודות אי-הבנה נוספות באשר לתרבותן של חברות לא-אמריקניות, אשר עליהן כבר הצבענו בעבר. מדיניות החוץ האמריקנית מבוססת - לפחות בחלקה - על אי-ההבנה שמגלה ארה"ב כלפי מדינות, עמים ותרבויות זרים, ויעידו על כך ההסתבכות האמריקנית בווייטנאם, בעירק ובאפגניסטן.

אלא שבכך האמריקנים אינם לבד: גם בישראל מדיניות החוץ נגועה לעתים באי-הבנת הגורמים המניעים מדינות ומנהיגים. יש אצלנו מי שמאמינים כי אם רק ניתן לסורים את הגולן הם יפנו עורף לאירן ולחיזבאללה, וכי אם רק ניתן לפלשתינים את ירושלים המזרחית הם יכירו במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. אולם, מניעיה של סוריה החילונית להתחבר עם אירן ועם חיזבאללה בעלי הגישה הדתית אינם טמונים באינטרס כלכלי שניתן להמירו ביתרונות הכלכליים שיצמחו לסוריה כתוצאה מהסכם שלום עם ישראל. גם שאיפתם של הפלשתינים לקרוע מישראל את ירושלים נובעת לא מרצונם להקים בה את בירתם, אלא מהיצר האיסלאמי לחזות בכישלונה של היהדות להתחבר אל מקור חייה.

הכלבים נובחים והתהלוכה עוברת

"זכות השיבה" היא מונח המתקשר בתודעת הישראלי עם דרישת הפליטים הפלשתינים המתגוררים בלבנון, בסוריה, בירדן וברשות הפלשתינית לשוב לבתיהם ביפו, בחיפה ובעכו. זהו רק חלק מן התמונה: גם בין הערבים אזרחי ישראל יש הדורשים לשוב אל הבתים ואל הכפרים שבהם התגוררו עד 1948 ושאינם עוד. מדובר ביותר מ-400 כפרים ושכונות שהפכו לאדמה חקלאית או ליישובים יהודיים, ואשר תושביהם עברו או הועברו למקומות יישוב אחרים בארץ. ההערכה היא, שכחמישית מכלל אזרחי ישראל הערבים הם "פליטים פנימיים" או צאצאיהם.

דרישת ערבים בישראל לשוב למקומות יישוביהם מוכרת מהמערכה שניהלו בעבר בעניין זה שני כפרים על גבול לבנון, איקרית' וברעם, אך גם מקומות רבים אחרים מוזכרים בהקשר זה. מזה 13 שנה מתקיימת בעיצומו של יום העצמאות "תהלוכת השיבה", שבה צועדים המשתתפים אל אחד מהכפרים שאינם עוד, כדי לסמל את הקשר עם היישובים הערביים שהיו כאן עד 1948 ואת התקווה לשוב ולבנותם כקדם. המסר של התהלוכה הוא, שמדינת ישראל קמה על חורבות פלשתין ולכן אין היא מדינה לגיטימית. בתהלוכה משתתפים כמה מאות אזרחים ישראלים ערבים, כולל חברי כנסת ואישי ציבור, ובראשה מתנוסס דגל אש"ף.

ואכן, ביום העצמאות השבוע התקיימה שוב התהלוכה, הפעם מטירה למיסכה, כפר ששכן ליד טירה, ובעקבותיה הפיץ ח"כ אבראהים צרצור ברבים סדרה ארוכה של תצלומים ממנה, ללא כל ניסיון להסתיר את דגלי אש"ף שהונפו בה בנוכחות הח"כים הערבים, ומדינת ישראל מתירה זאת.

לא לפלשתין דואג המלך

מזה כמה שבועות חוזר מלך ירדן, עבדאללה השני, על המנטרה: "אם לא תהיה התקדמות במו"מ בין ישראל והפלשתינים, ואם ישראל לא תוותר על ירושלים ולא תפנה את כל ההתנחלויות - תפרוץ מלחמה". המלך, הדובר אנגלית בריטית צחה, עושה רושם של מנהיג שקול ואחראי, ויש לו אצל נשיא ארה"ב אוזן כרויה. יש ישראלים הגורסים כי גישתו כלפי ישראל זהה לזו שהייתה לאביו, חוסיין, שבא לישראל ערב מלחמת יום כיפור כדי להזהיר את גולדה מאיר מפני הסכנה, ועל כן הם מאיצים בממשלת ישראל לוותר על ירושלים ולפנות את ההתנחלויות כמצוות המלך הנוכחי.

התלהבותו של הוד מלכותו ממדינה פלשתינית, והיותו "מגן הפלשתינים" פתאום, למרות שמדינתו שוללת בימים אלו את אזרחותם הירדנית של אלפי פלשתינים המתגוררים בה מזה שנים רבות - נובעים מדאגתו לא לפלשתין אלא לירדן. המלך עבדאללה רואה את הפילוג בין אש"ף וחמאס, שומע את המחלוקות בתוך אש"ף, נוכח בסירובו של אבו-מאזן אפילו לשבת עם נתניהו, ומבין מכך שבעתיד הקרוב לא תקום מדינה פלשתינית בשטחי יהודה, שומרון ועזה. גם דבקותה של ישראל בירושלים והסירוב הפלשתיני להקמת מדינה שירושלים אינה בירתה, גורמים לו לחוש שהעסק בין ישראל והפלשתינים תקוע.

במצב זה, של היעדר מדינה פלשתינית, עולה בשיח הציבורי האפשרות לקבע את המצב הקיים, שבו בין הים לבין הירדן יש ישות מדינית אחת, כלומר מדינה דו-לאומית, שבה יחיו ערבים ויהודים בהסדר פוליטי ואזרחי כלשהו. לרבים נראה שזהו הפתרון העדיף, שכן הוא חוסך משני העמים את הסבל הכרוך בוויתור על חלקי ארץ, בפינוי יישובים ובסימון גבולות, והוא גם הפתרון היחיד שלמעשה כבר קיים בשטח. רעיון זה הולך ותופס תאוצה בחוגים אינטלקטואליים ואקדמיים, וירדן רואה בדאגה איך חלום המדינה הפלשתינית העצמאית הולך ונמוג.

במצב זה - כך חושש מלך ירדן - תשוב ותעלה על הבמה הציבורית סיסמת "המולדת החלופית" ("אלוטן אלבדיל"), זו הרואה בירדן את המולדת הפלשתינית, שבה יממשו הפלשתינים את שאיפות העצמאות שלהם. לרעיון זה יש תימוכין בהיסטוריה: לאחר שקיבלה בריטניה את המנדט מחבר הלאומים בשנת 1920, היא חילקה את הארץ בין "אֶמירות עבר הירדן" לבין "פלשתינה-א"י" מבלי שכתב המנדט העניק לה את הסמכות לכך, ולכן הקמת האמירות (שלימים הפכה לממלכת ירדן) אינה לגיטימית ואינה חוקית. לבד מזאת, הקמת האמירות נועדה לספק "סידור עבודה" למשפחת השריף חוסיין ובניו, עבדאללה ופייצל, ידידיהם של הבריטים ממכה, שסולקו על-ידי הסעודים מהחיג'אז. לכן, הצדק ההיסטורי תובע ביטול הצעדים שנקטו הבריטים והחזרת שטחה של ממלכת ירדן לפלשתינים. והרי ממילא מרביתם של תושבי "המולדת החלופית" הם ממוצא פלשתיני, ומדוע שלא יהיו הם בעלי הבית במקום כמה משבטי הבדואים שהשתלטו על השטח בחסות הבריטים?

וכך, לא לפלשתין דואג המלך עבדאללה אלא לממלכתו: מדינה פלשתינית ממערב לירדן תסתום לעד את הגולל על רעיון "המולדת החלופית", ותקבע את הלגיטימיות של ממלכתו, ואם תהיה זו ישראל שתשלם את מחיר הקמתה - מה בכך? אלא שכאן יש לדרוש מהוד מלכותו תשובה על שאלה: אם ירדן כה מעוניינת בהקמת מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון שבירתה ירושלים, מדוע לא עשתה זאת במהלך 7,000 הימים בין 1948 ו-1967 שבהם שלטה בשטח זה?

לאתר מגזין מראה
ד"ר מרדכי קידר הוא מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.
תאריך:  24/04/2010   |   עודכן:  24/04/2010
מרדכי קידר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הקשר הסיני-אירני הסמוי
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יריב א.
24/04/10 17:22
 
מטאטא
24/04/10 18:03
2
טל א.לישיב
12/05/10 03:17
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ישראלים דוברי צרפתית שהשתתפו לא מכבר במשלחת ישראל לכוחות ההצלה בהאיטי, פגשו שם את השפה הקריאולית, המשמשת בהאיטי בצד הצרפתית. הקריאולית היא לשון שבסיסה צרפתית של המאה ה-18 מעורבת במילים ובניבים מאפריקה ומיסודות לשוניים נוספים שנטפלו אליה במשך יותר ממאתיים שנה. מרבית אנשי האיטי מדברים קריאולית ואילו הצרפתית משמשת לספרות, לספרות מדעית, להודעות רשמיות וללשון גבוהה וחגיגית. מעמדה של הצרפתית גבוה יותר מזה של הקריאולית והיא נחשבת תרבותית יותר, מכובדת יותר ורשמית יותר.
24/04/2010  |  עמוס גורן  |   מאמרים
שאלה: "מה משותף לאילי הון מקומיים וזרים ששמותיהם מפורטים להלן על-פי סדר מקרי? יאיר המבורגר, דוד אפל, אלפרד אקירוב, דניאל אברהמס, מוטי זיסר, משה טלנסקי, בני שטימינץ יוסי מימן, אביגדור קלנר, יולי עופר, ראובן גבריאלי, הלל צ'רני, מוזי ורטהיים, נוני מוזס, אברהם (בונדי) לבנת, ארקדי גאידמק, אליעזר פישמן, מרטין שלאף, דיויד פדרמן, גד פרופר, אלי עזור מרדכי יונה בינו צדיק, יצחק תשובה, לואי פראנק, משה טובול, גד זאבי, דני דנקנר ואלי פפושדו?".
24/04/2010  |  אריה אבנרי  |   מאמרים
פרשת אחרי מות קושרת בין חיים לבין שמירת מצוות ה’: "ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם". (ויקרא י”ח, ה).
23/04/2010  |  מני ישי  |   מאמרים
כוכב שביט הוא גוף שמיימי קטן יחסית הדומה לאסטרואיד, המורכב בעיקר מקרח, שאחרי הפשרתו הוא נעלם ואובד בתהום הנשייה של הייקום. השביט נע סביב השמש במסלול אליפטי קיצוני ורק בהתקרבו אליה הוא יוצר זנב ארוך ובהיר. ממש כמו הירח הסובב את כדור הארץ גם לכוכב השביט אין מקור אור משל עצמו. כדי להיראות עליו לנוע במסלול קרוב לשמש כי רק אור השמש הוא הגורם לשביט להאיר. אינני מכיר את השביט הישראלי, פעיל "שלום עכשיו" בעברו וכיום חבר מערכת הארץ, הידוע בשם "ארי שביט" ומעולם לא ביקשתי לדעת מדוע בחר לעצמו את שם המשפחה שביט. אך בהחלט יתכן כי תכונת השביט, המאיר באור נגוהות של מקורות אור אחרים, ולא משל עצמו, היא הסיבה שארי שביט בחר לעצמו דווקא את השם המאיר הזה וזו, כנראה, גם הסיבה שהוא נוהג להסתופף בתשוקה רבה בקרבת ידוענים המגיהים עליו מאורם ומביאים אותו אל אורות הזרקורים התקשורתיים.
23/04/2010  |  עמי דור-און  |   מאמרים
אף שלא מצוי עדיין מידע סטטיסטי על המצטרפים לכתות בישראל, מסתבר שיש פחות או יותר שוויון בין נשים לגברים מצטרפים. גילם המינימלי של חברי הכת הוא 18 שנה, אבל מצויים גם מקרים אחדים מתחת לגיל הזה.
23/04/2010  |  ראובן לייב  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   ישראלי-ערבי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   הגרעין האירני  /  מי ומי    / 
ישראל מאיימת: נחזיר את סוריה לתקופת האבן  /  יפעת גדות
עבדאללה: בלי מו"מ עד יולי עלול לפרוץ עימות צבאי  /  תלם יהב
חיזבאללה: "הטילים שברשותנו אינם עניינה של ישראל"  /  עופר וולפסון
הקו האדום  /  דוד קשני
אם רק נהיה "טובים" כולם יאהבו אותנו  /  קנת לוין
מלחמה ביולי?  /  עו"ד משה גולדבלט
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דרור אידר
דרור אידר
כיצד התקיימנו בעולם חסר התגלות, בגיא צלמוות של לאומים, נתונים לסכנת השמדה? מגילת אסתר הכינה אותנו לעולם כפי שמוכר כיום, שבו מוכרחים לתמרן בסבך הפוליטיקה העולמית כדי להשיג את הבסיס:...
בלפור חקק
בלפור חקק
הזמנתי את ההורים לשיחה. סיפרתי להם שהמצב בכיתה נואש, המורה פרישטיק אדם עדין מאוד, ואינו יכול ללַמד כאשר בנם בכיתה    הם נראו מתוחים, התייעצו ביניהם והיו במבוכה
דן מרגלית
דן מרגלית
במרכז האמנויות בתל אביב, באולם ענק שהיה מלא עד אפס מקום, התקבצו יהורם גאון וחברי הגבעטרון להנעים משירי נעמי שמר, שהלכה לעולמה לפני 20 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il