|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
לא יודח מנהל ביה"ח שהורה להציב מצלמות בחדר ההלבשה
|
הנהלת אסותא הציבה מצלמות בחדר ההלבשה של העובדים ושל המטופלים לצורך טיפול ב'מכת גניבות' ● העניין נחשף בתחקיר טלוויזיוני ● אחד הנפגעים עתר לבג"צ להדיח את מנהל בית החולים מתפקידו ● עתירתו נדחתה על הסף
|
|
חייך, אכלת אותה (ובג"ץ לא ממש יעזור) [מצלמה נסתרת]
|
|
|
|
|
פרטיות האזרח - בסכנה
|
|
עו"ד אברהם פכטר
|
|
הגיעו ימות המשיח למשטרה, לפי הצעת חוק חדשה "העברת נתוני תקשורת" - תוכל המשטרה לשחק את "האח הגדול הרואה ושומע את הכל". פרטיות האזרח נמצאת בסכנה. יש להתגייס כדי למנוע העברת החוק בנוסח הגורף והמוצע, כדי לא להפוך למדינת משטרה
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
בשם ההגנה על הפרטיות
|
|
צלי פלג
|
|
אפשר להעריך את דאגת המחוקק לשלומם ולפרטיותם של העבריינים. מי שמעל בכספים בוודאי מעריך את ההזדמנות לנהל שוב את כספם של אחרים. עברייני מין בוודאי מעריכים את האפשרות לשוב ולעבוד עם נערות צעירות ומי ששלח את ידו בעבירות הונאה או מרמה יהיה תמיד מאושר לקשור עסקות עם קורבנות חדשים. אבל האם יש מי שדואג גם לזכויות האנשים ההגונים?
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
הניתן לשדר בפריים טיים מטלוויזיה במעגל סגור?
|
|
ענבל בר-און
|
|
הצעת חוק חדשה קוראת להגביל פיקוח על עצורים/אסירים בטלוויזיות במעגל סגור * לפני שנים עתר יגאל עמיר נגד פרסום תצלומים שהופקו בטלוויזיה במעגל סגור ב'פריים טיים' * העתירה נדחתה, אך פסק הדין שניתן - שגוי מראשיתו ועד סופו
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מצבור הפגמים בהגשת העתירה, כלליות טענותיו של העותר והעדר תשתית עובדתית מפורטת, כמו גם העדר ביסוס לטענה כי העותר ורעייתו נפגעו ישירות מהצבת המצלמות, כל אלה מצדיקים את דחיית העתירה על הסף". כך קבעה (6.5.10) שופטת בית המשפט העליון, איילה פרוקצ'יה, בעתירה שהגיש לקוח של בית החולים אסותא, בניימין צוויג, כנגד משרד הבריאות, להורות ליועץ המשפט לממשלה לפתוח בחקירה פלילית סביב פרשה של הצבת מצלמות בבית החולים אסותא. הפרשה החלה עם שרשרת של מקרי גניבה מחדר ההלבשה של בית החולים 'אסותא', מקרים אשר מספר ניסיונות לפותרם עלו בתוהו. מנהל בית החולים החליט להציב מצלמה בחדר ההלבשה, הוא התעקש שהמצלמה תוצבנה כשהיא מופנית אל הארונות, וכי תוצב מצלמה אחת בלבד. אנשי הביטחון, חדורים בתחושת שליחות ובמוטיבצית יתר חיים הכטית בסגנון סנגפורי "למגר את הפשע" (מוטיבציה אשר בדרך אליה שום זכות לפרטיות אינה באמת חשובה), החליטו על "ביצוע יתר" של ההנחיה, והציבו מספר מצלמות בחדר ההלבשה, תוך שהן פונות לחלל החדר כך שניתן לקלוט את המתלבשים ואת המתפשטים. המצולמים בעל-כרחם לא ידעו שהם כאלו, עד לחשיפת העניין בתוכנית תחקירים, וגם אז העניין הוכחש על-ידי מנהל בית החולים, אשר לא הודה בעובדות עד שנופפו לנגד עיניו בראיות. תפוסה בקללתה - נאלצה הנהלת בית החולים לבצע מספר תיקונים מתבקשים ביניהם הסרת המצלמות והתנצלות בפני מי שנפגעו. ישנם קורבנות שחשבו שההתנצלות המאוחרת אשר הגיעה אך ורק בעקבות תוכנית תחקירים אשר אילצה את הנהלת בית החולים להודות במחדל שעוד קיוותה להכחישו, אין בה די - כך, אחד מלקוחות בית החולים, בנימין צוויג, פנה למשרד הבריאות בבקשה להדיח את מנהל בית החולים ובמקביל הגיש תלונה במשטרה. במשטרה הדברים נסתימו כפי שלרוב הם מסתיימים - בסגירת התלונה בשל "חוסר עניין לציבור" (המשטרה עסוקה ברדיפת עובדים זרים כרגע). במשרד הבריאות החלו במסע בן הארבעים השנים במדבר של "בירור התלונה" והעברת התלונה לגורמים המתאימים. כמו מוטיבציית היתר בה לקו חלק מן השחקנים בסיפור שלנו, קרי, קציני הביטחון הנאמנים יתר לתפקידם, כך גם שחקן נוסף בסיפור הזה לקה במוטיבציית יתר ונראה כמי שנטל ויאגרה אדברסרית. מספר ימים בלבד לאחר הגשת התלונות למשטרה ולמשרד הבריאות, וטרם אלו החלו 'להתניע' את ההליכים לבירור התלונה, הלקוח המאוכזב כבר הגיש בג"צ, כנראה מתוך תפיסה רומנטית של אזרחות טובה ושאיפה למדינה שרשויותיה מכבדות זכויות אדם, אך הוא עשה זאת בלא הידע הטכני משהו של 'איך מגישים בג"צ', משהו שלומדים בשנה א' בלימודי משפטים או בהתמחות אצל מגישי בג"צים סדרתיים - ונפל במקום שבו נופל כל אזרח עם כוונות טובות ורצון לתקן במידת מה את הרקב שפשה במקומותנו: העתירה נדחתה על הסף משורה של טעמים טכניים כגון הגשה מוקדמת, אי מיצוי הליכים ואי צירוף משיבים פורמלים נוספים. לקינוח, בכדי לא לאכזב את האזרח הקטן, בכדי שחס וחלילה לא יקבל את הרושם שבג"צ הדגול והאקטיביסט דוחה עתירות מטעמים טכניים, כאילו אנו באיזו דיסאוטופיה וובראינית, נאות בג"צ לבשר לאזרח המודאג כי העתירה הייתה נדחית גם לגופה - קרי - משום שמדובר בפגיעה קצרת טווח בפרטיות אשר תוקנה על אתר על-ידי הנהלת בית החולים, וכי בכל מקרה אנשי הביטחון חדורי מוטיבצית היתר לא מלאו את הוראות מנהל בית החולים אלא חרגו מהן, ועל כן לא ניתן להאשים את מנהל בית החולים ש"אנשי ביטחון גידל ורומם" ו"הם פשעו בשמו". |
|
העותר הינו מטופל במכון למיפוי לב הפועל בבית החולים אסותא. לטענתו, נודעו לו עובדות מצפייה בתוכנית תחקירים ששודרה בערוץ מסחרי בטלוויזיה, ועל פיהן, מנהל בית החולים הורה על הצבת מצלמה בחדר ההלבשה של המכון, שצילמה את עובדי המכון ולקוחותיו בעת שהחליפו בגדים, והיו בעירום חלקי. נטען, כי צילומים אלה נעשו מבלי שהמצולמים ידעו על כך, ומבלי שנתנו את הסכמתם לכך. כן נטען, כי בתוכנית התחקירים הכחיש מנהל בית החולים את מעורבותו בהתקנת המצלמה, והודה בכך רק לאחר שהוצגו בפניו ראיות נוספות. העותר טוען, כי בהצבת המצלמה וצילום המטופלים והעובדים בלא הסכמתם הופרה זכותם לפרטיות, המוגנת בשורה של חוקים, וכן הוא מאשים את מנהל בית החולים, שבהכחשותיו פגע בכבוד המקצוע הרפואי. לאור זאת, הוא דורש את הדחתו ממשרתו.
העותר העלה את טענותיו כנגד התנהלות מנהל בית החולים בפרשה בפני מספר גורמים. בתחילה, פנה העותר למנהל בית החולים בדרישה לפצותו, ולפצות את אשתו, שגם היא מטופלת במכון, בטענה שבני הזוג צולמו במצלמה הנסתרת, ושבכך נפגעה פרטיותם. מנהל בית החולים בדק את הבקשה ודחה אותה, בנימוק שאין קשר בין מועדי הבדיקות שבני הזוג ביצעו במכון, לבין התקופה שבה פעלה המצלמה במכון. מיד לאחר מכן, העותר הגיש תלונה למשטרת ישראל, שהחליטה לסגור את תיק החקירה מחוסר ענין לציבור. ביום ה-25.10.07, פנה העותר לשר הבריאות ולמנכ"ל משרדו, וביקש את הדחתו לאלתר של מנהל בית החולים מתפקידו. העותר שלח עותק מפנייתו ליועץ המשפטי לממשלה. עד למתן תשובה סופית בעניינו, הודיע משרד הבריאות לעותר בשתי הודעות נפרדות, כי עניינו הועבר לטיפולו של מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, אשר בית החולים אסותא מצוי בבעלותה. העותר לא המתין לתשובת מנהל קופת החולים, וכעבור מספר ימים מקבלת ההודעה, הגיש עתירה זו.
במקביל להגשת העתירה, העלה מנהל קופת חולים את תגובתו לטענות העותר במכתב לשר. על-פי המכתב, ובעקבות בירור שנערך, המצלמה הוצבה במטרה לברר תלונות של לקוחות על כך שנלקחו מהם כספים מתוך ארנקים שהושארו בחדר ההלבשה. מנהל הקופה הוסיף, כי התקנת המצלמה אושרה רק לאחר שאמצעים אחרים לא הועילו בחשיפת זהותו של הגנב, ולאחר שניתנו הנחיות מפורשות למתקינים בדבר מיקום המצלמה ואופן השימוש המותר בה, וזאת מתוך ערנות לגורם צנעת הפרט.
|
|
בעתירה טוען העותר כי בהצבת המצלמות הופרו באופן גס חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1984, וחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, וכי התנהלותו של מנהל בית החולים ראויה להוקעה. מכאן הבקשה להורות על הדחתו של מנהל בית החולים, ועל פתיחה מחדש של תיק החקירה המשטרתי בפרשה, שנסגר זה מכבר.
המשיבים טוענים שהעתירה לוקה במספר פגמים, המצדיקים את דחייתה על הסף.
ראשית, העתירה לוקה באי מיצוי הליכים, משהוגשה ימים ספורים לאחר קבלת תשובת הביניים של שר הבריאות ומנכ"ל המשרד, ואף לפני שהמשיבים הספיקו להגיב לפנייתו.
שנית, המדובר בעתירה מוקדמת משהוגשה בטרם היה סיפק למשיבים לבחון את החשדות לעומקם, בעניין שטיבו מחייב בדיקה רצינית. לטענתם, הדחה של מנהל מכהן היא צעד קיצוני, החייב להתבצע על סמך ראיות כבדות משקל, ולאחר שניתנה לאותו מנהל הזדמנות להשמיע את עמדתו. אין די בטענותיו של העותר, המתבססות על תחקיר טלוויזיוני, כדי להביא לנקיטת הליכי הדחה, בין משמעתיים ובין משפטיים, ואלה יכולות רק לשמש עילה לפתיחתה של חקירה עצמאית שתבחן את העניין. גם אם יימצא כי כל האמור בתחקיר אמת, עדיין תידרש בחינה עניינית של השאלה האם מוצדק לנקוט צעד קיצוני של הדחת מנהל בית החולים בנסיבות העניין, אל מול שיקולים אחרים. רק לאחר השלמת הליך הבירור אל מול הגורמים הרלוונטיים, ולאחר שתתקבל החלטת הגורמים המוסמכים, ניתן יהיה להעמיד את ההחלטה במבחן הביקורת.
שלישית, העותר לא צירף את מנהל בית החולים והנהלת קופת החולים כמשיבים לעתירה, חרף היותם בעלי דין נדרשים, ובעלי נגיעה מהותית לסעדים המבוקשים בעתירה, ואין להכריע בעניין זה מבלי לשמוע את טענותיהם.
רביעית, נטען שאין להידרש בבית משפט זה לשאלת פתיחתו מחדש של תיק החקירה המשטרתי, משהעותר לא מיצה את הסעד החלופי העומד לרשותו להגיש ערר לפרקליטות המדינה על החלטת המשטרה לסגור את תיק החקירה.
ביום ה-30.11.09 עדכנה המדינה בדבר התפתחויות נוספות בבדיקת הפרשה. מהבהרות נוספות ששלח מנהל קופת החולים למשרד הבריאות, עלה כי גורמי הביטחון בבית החולים התקינו מספר מצלמות בניגוד להנחיה מפורשת שנתן מנהל בית החולים, לפיה יש להציב מצלמה אחת בלבד. כן הובהר, שבהצבת המצלמות הופרה הנחיה נוספת שניתנה, אשר על פיה יש לכוון את המצלמה לעבר ארונות איחסון, באופן שאינו פוגע בצנעת הפרט. באת-כוח המשיבים סיכמה, כי מאחר שמדובר בתקלה שהתרחשה בניגוד להנחיות מפורשות של מנהל בית החולים, מאחר שהליקוי תוקן מיד עם גילויו, נוכח העובדה כי מנהל בית החולים התנצל בפני כל מי שנפגע, ונוכח ההנחיה מטעם בית החולים וקופת החולים להדק מעתה ואילך את הפיקוח למניעת הישנות תקלות כאמור בעתיד, אין לדעת המשיבים מקום לבצע חקירות נוספות או לנקוט בצעדים כלשהם כנגד מנהל בית החולים.
העותר ביקש לדחות את עמדת המשיבים על כל חלקיה, וטען כי החקירה הפנימית שבוצעה לא הייתה רצינית, וכמוה גם ההחלטה לסגור את תיק החקירה, וכי יש להיענות למתן הסעדים המבוקשים בעתירה.
|
|
• העתירה מוקדמת ודינה להידחות על הסף - ראשית, העתירה בעת הגשתה הייתה מוקדמת באופן מובהק, שכן העותר לא מיצה את האפשרויות לבירורה בהליכים המינהליים שהיו פתוחים בפניו. העותר פנה לבית המשפט ימים מספר לאחר שפנה בתלונה לבית החולים, אשר הודיע לו כי הטיפול בתלונה מועבר למנהל קופת חולים לבדיקה. עוד בטרם נתקבלה תשובה, הוא נחפז להגיש עתירה. בכך, העותר הביא להכרעת בית המשפט ענין שהמחלוקת בו טרם התבררה בידי הרשות המוסמכת, ואשר עשויה הייתה להתייתר. העובדה כי במהלך הטיפול המיקדמי בעתירה הושלם בירור העובדות ונתקבלו תוצאות הליכי החקירה בעקבות יוזמת בית המשפט אינה מרפאה את הפגם שנפל בעתירה, אשר הוגשה בחפזון, ובלא תשתית עובדתית ומשפטית נאותה.
• דין העתירה להדחות גם מן הטעם ולפיו העותר לא מיצה את אפשרות הגשת הערר - אפשרות אשר נתונה לעותר מכוחו של סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, ונמנע מלפנות בערר לפרקליטות המדינה על ההחלטה לסגור את תיק החקירה.
• יש לדחות את העתירה גם מן הטעם ולא צורפו לעתירה בעלי דין העלולים להיפגע ממתן הסעדים המבוקשים - כך, לא צורף לעתירה מנהל בית החולים שעלול היה להיפגע באופן ישיר מדיון והכרעה בעתירה הנוגעת במישרין אליו, והוא הדין בגורמים בקופת חולים המוסמכים לקבל החלטה בעניין.
• גם אלמלא נדחתה העתירה על הסף מטעמים דיוניים, דינה להדחות לגופו של עניין - "מעבר לנדרש אציין, כי גם לגופו של ענין, נראית לי החלטת הגורמים המוסמכים לסיים את הפרשה בדרך של מתן הנחיות לגורמים הנוגעים בדבר למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד, כהחלטה סבירה על פניה. אכן, מוסד המשרת את הציבור, ובכלל זה בית חולים המספק שירותים רפואיים לציבור, אמור לפעול תוך רגישות מירבית לזכויות אדם, ובכלל זה, זכות האדם לפרטיות, וזכויות מטופלים לצנעת הפרט (סעיפים 1 ו-10 לחוק זכויות החולה). במקרה זה, נראה כי ההנחייה להציב מצלמה הייתה מכוונת להגן על רכושם של עובדיו ולקוחותיו של המכון עקב תלונות שהועלו בדבר גניבות המתרחשות במקום. מנהל בית החולים ביקש בהנחיותיו להתמודד עם בעית גניבות הרכוש, תוך צמצום מירבי של סכנת הפגיעה בפרטיות באמצעות הצבת מצלמה אחת המכוונת לארונות, בדרך שלא תקלוט את העובדים והנבדקים. הנחייתו ברוח זו לא כובדה הן ביחס למספר המצלמות שהוצבו, והן ביחס לכיוונן, וכאן נפל הפגם, שאינו מיוחס לו באופן ישיר. מיד כשהתגלתה התקלה היא הוסרה. התוצאה מכך היא כי היקף הפגיעה בפרטיות שנגרם היה מצומצם, ונמשך פרק זמן קצר. גילוי התקלה לווה בהבהרת הנהלים המתחייבים לגבי העתיד, והתנצלות אישית של המנהל לאלה שנפגעו".
|
|
בגץ 9843/07 בנימין צוייג נ' שר הבריאות - ח''כ יעקב בן יזדי (ניתן: 6.05.10)
|
|
|
- בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
- בפני השופטים איילה פרוקצ'יה, אליקים רובינשטיין וסלים ג'וברן
- בשם העותר: בעצמו
- בשם המשיבים: עו"ד אילאיל אמיר
|
|
| תאריך:
|
16/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
16/05/2010
|
|
ענבל בר-און
|
|
לא יודח מנהל ביה"ח שהורה להציב מצלמות בחדר ההלבשה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ישעיהו ה' 7
|
16/05/10 11:34
|
|
|
"במקרה שלפנינו, הוכח כאמור כי תפקידם של התובעים, כקציני משטרה, אשר נבע מתחומי אחריות אחרת, היה שונה משל שוטרי המג"ב או קציני צה"ל. לפיכך לא ניתן לומר כי התובעים הופלו לרעה לעומת שוטרי המג"ב". כך קבעה (14.04.10) שופטת בין הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יהודית הופמן, התביעה שהגישו קצינים בתפקידים שונים המשרתים במשטרת ישראל, לתוספת שכר המכונה "תוספת מפקד לוחם", כמקובל אצל קצינים בצה"ל ובמשמר הגבול המשרתים במערכת המכפלה.
|
|
|
|
|
"במונח "עבודה" או "מתן שירות" כלולים מטבע הדברים הן אותן פעולות במסגרת העבודה המהוות את החלק הארי של העבודה, והן אותן פעולות נילוות לעבודה העיקרית, אשר יש והינן מבוצעות בתדירות פחותה, אך גם הן חלק מהעבודה הנדרשת (כגון השתלמות של העובד עצמו שלעיתים היא חלק מחוייב המציאות מעבודתו, הדרכת עובד אחר וכד')". כ ך קבעה (יום ב', 10.05.10) שופטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, עפרה ורבנר, בבקשה לצו מניעה אשר הגיש הבנק הלאומי הראשון כנגד ועד העובדים, כנגד החלטתם של עובדי הבנק שלא להדריך את עובדי "בנק אוצר החייל" במסגרת הבמיזוג בין הבנקים.
|
|
|
|
|
"כאשר המבטחת אינה מגלה את דעתה שהעניין הוא מהותי, ואינה מכוונת את המבוטח לדעת שמדובר בעניין מהותי, לא ניתן לדרוש מהמבוטח מודעות לחשיבות ולמהותיות העניין". כך קבע (יום א', 9.05.10) שופט בית משפט השלום בנצרת, ערפאת טאהא, במענה לטעת "הראל חברה לביטוח" כי היא אינה חייבת לכסות את המבוטח בביטוח צד ג', וזאת היות והוא נמנע מלגלותה כי הוא מכור לסמים, טרם ההתקשרות בביטוח.
|
|
|
|
|
"התובעת הביאה ראיות לכאורה לכך שהיא זו שחיברה את השיר. הנתבעים טענו להגנתם כי השיר חובר עוד קודם לכן. לפיכך, עליהם היה מוטל הנטל להוכיח טענה זו, והם כשלו בהרמתו של נטל זה". כך קבע (יום ה', 6.05.10) שופט בית משפט השלום בתל אביב יפו, חגי ברנר, בתביעה שהגישה קרן אפריים, אשר חיברה חמשיר לכבוד חתונת חברתה, כנגד "דפוס יעיל בע"מ" בגין הפרת זכויות היוצרים שלה בשיר, באמצעות הדפסת החמשיר על הזמנות חתונה נוספות.
|
|
|
|
|
"אין כל ספק שמעשים כגון: "איחור לעבודה", "חריגה מסמכות", "שימוש שלא כדין ברכוש החברה", פוגעים בצרכי החברה ובפעילותה התקינה. אולם, מאחר שקיימת מערכת הסכמים בין הצדדים הקובעת את דרכי הטיפול, במקרים הללו, הפררוגטיבה הניהולית של החברה, מוגבלת וכפופה להסכמים ולנהלים שהחברה התחייבה להם, שאם לא כן, הרי שהיא מרוקנת מכל תוכן, את "הנוהל טיפול בעבירות משמעת". כך קבע (יום ה', 22.04.10) שופט בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, נוהאד חסן, בתובענה שהגיש ארגון עובדי חברת החשמל - מרחב צפון, כנגד חברת החשמל, במטרה לעצור את ה"בירור המנהלי" אשר ערכה חברת החשמל בעניינו של רפאל נגר, ובמטרה לעצור את הסנקציות שהטילה חברת החשמל כנגדו, ובכללן, שלילת זכות החתימה שלו.
|
|
|
|
|
