בית המשפט העליון בהרכב שבעה שופטים, קיבל את הצעת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, והחליט לקבל לעיון השופטים בלבד, בשלב זה, שני דוחות נוספים בפרשת האי היווני:
- דוח (במתכונת של חוות דעת) שהוכן בפרקליטות מחוז מרכז, על-דעת עדנה ארבל, שבו הומלץ לגנוז את תיק החקירה בפרשת האי היווני, ולהימנע מהגשת כתב אישום נגד שרון ובנו גלעד;
- "דוח שיבר" - דוח סיכום פרקליטות מחוז מרכז, שנזכר כנספח בחוות דעת של פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, שעל-בסיסו המליצה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה אריאל שרון ונגד בנו גלעד.
החלטת השופטים מהווה חיזוק נוסף לעמדתו של היועמ"ש מזוז, שהחליט שאין מקום להגשת כתב אישום נגד שרון ובנו גלעד. העותרים דרשו לקבל לידיהם את שני המסמכים הנ"ל; היועמ"ש התנגד, והציע להעביר זאת לידי השופטים, ורק אם השופטים יראו צורך מיוחד בכך - יועברו אלה לידי העותרים. היועמ"ש התבקש להעביר תוך 7 ימים את המסמכים לידי השופטים.
עם קבלת המסמכים המבוקשים יוכלו השופטים להכריע בשאלה האם יש מקום להוציא צו על-תנאי, שיחייב את היועמ"ש להשיב מדוע לא יוגש כתב אישום נגד שרון בפרשת האי היווני.
החלטת השופטים התקבלה בשביעות רצון על-ידי היועמ"ש ואנשיו, וזאת יום לאחר הדברים שאמר הנשיא אהרן ברק, במהלך הדיון (7.7.04), בזכות החלטתו של היועמ"ש מזוז.
ברק צידד בעמדת מזוז, והתבטא כי היועמ"ש פעל בדיוק כפי שצריך לפעול, כאשר החליט שלא להגיש כתב אישום נגד שרון - מקום שאינו בטוח בראיות שיובילו להרשעה. ברק התבטא גם באופן שנשמע כביקורת מרומזת נגד השופטת ארבל, כשקבע כי היועמ"ש אינו צריך להעביר לבית המשפט את ההכרעה בכתב אישום, מקום שהוא עצמו (היועמ"ש) אינו משוכנע שיש מקום להגיש כתב אישום ולהשיג הרשעה.
