|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
פעילויות חווייתיות עם המשפחה בתקופת החגים

סעד עצמי במשפט

לא תמיד בתי המשפט יכולים להעניק לאזרח הקטן סעד בזמן אמת לשם כך נוצר הסעד העצמי עשיית דין עצמי תחת עינו הפקוחה של בית המשפט
12/07/2010  |   ענבל בר-און   |   מושגים   |   תגובות
אם אין שוטרים, בידיים עושים

חוק שי דרומי: תשובה לקרמניצר
עו"ד יוסי דר
טענת הכותבים שלמצב עניינים של חוסר היכולת להעריך מסוכנות, יש פתרון תקף גם במצב החוק היום - טענה זו אינה נכונה - באשר אין בפתרון זה התייחסות למצב שבו ראובן אינו מסוגל להעריך את מסוכנות הפורץ וגם אינו מניח הנחה כלשהי אם מסוכן הוא אם לאו
לרשימה המלאה

הערת חקיקה על 'חוק שי דרומי'
רועי קונפינו, מרדכי קרמניצר
הצעות החוק המציעות לבטל או לצמצם מאוד את השימוש בסבירות בכל הקשור להגנה עצמית בהקשר של פריצה, אינן ראויות * הפתרון: הגדלת משאבי המשטרה ושיפורה
לרשימה המלאה

שי דרומי והאמנה החברתית
יחיאל לייטר
ההתנכלות החוזרת ונשנית לדרומי איננה חריגה. ממלכת הפשיעה הבדואית בנגב על הבנייה המאסיבית, גזילת אדמות המדינה, הפרוטקשן, אין-ספור הפריצות בבאר-שבע ושוד הדרכים בציר דימונה באר-שבע, הפכה לעובדה קיימת זה מכבר
לרשימה המלאה

כשאנו אומרים "סעד משפטי" האסוציאציה הראשונה שתעלה בליבו של קורא המונח הינו "ביאת המשיח". הכל יודעים, כי בכדי לקבל סעד מבית המשפט, למעט במקרים דחופים ביותר, על מבקש הסעד להמתין חודשים ולעיתים שנים, וזאת לאור "צוואר הבקבוק" של עומס התיקים בבית המשפט. רבים מקבלים סעד מבית המשפט שנים לאחר שהסוגיה שבשמה פנו לבית המשפט כבר אינה רלוונטית, מה שגורם לרבים אחרים לוותר מראש על עצם הרעיון של פניה לבית המשפט. אז נכון, שתכליתה של מערכת משפטית במדינת חוק הינה למנוע "עשיית דין עצמית", ו"עשיית דין עצמית" הינה סממן לאנרכיה, אולם גם המשפט מכיר במצבים, שבהם אין לנפגע מסיטואציה מסוימת, כגון תקיפה, הסגת גבול, עושק או כפייה חוזיים - אלא - "ליטול את הדין לידיו" ולעשות מעשה. על כן מכירה מערכת המשפט שלנו באפשרות של סעד עצמי במקרים כגון הסגת גבול (מותר לך, בתנאים ונסיבות מסוימות להפעיל כוח סביר בכדי לסלק את הפולש), עיכבון (אם אתה מתקן מטוסים והלקוח לא שילם לך מותר לך לעכב את המטוס אצלך, אם הנך עורך דין והלקוח ממאן לשלם אתה רשאי לעכב את תיקו אצלך), אולם, אין בהיתר מצד שיטת המשפט שלנו לעשיית דין עצמי בנסיבות מאד מצומצמות ובאופן מאד מוגבל משום "אור ירוק" לאנרכיה, וזאת משום ש - א. המקרים שבהם הפעלת סעד עצמי מותרת מוגדרים בחוק, מצומצמים בהיקפם ובמנעד הנסיבות שבהן ניתן להפעיל את הסעד העצמי. ב. הפעלת הסעד העצמי כפופה לביקורת שיפוטית, היינו, אם הפעלת סעד עצמי שלא בנסיבות, באמצעים, בהיקף או בעוצמה שהדין מתיר, תהא צפוי לסנקציה משפטית: אם ביטלת חוזה על דעת עצמך, מקום בו סברת כי החוזה פסול או בטל, אולם התברר בבית המשפט שלא כן הדבר, תיחשב כ'מפר חוזה' ויתכן ותחויב בפיצוי. אם תקפת אדם אשר פלש למקרקעיך אולם הפעלת, לדעת בית המשפט, כוח הינו מעבר ל"כוח סביר", תיחשב כ"תוקף" ויתכן שאף תורשע. חולשתו של ה"סעד העצמי" הוא שבזמן אמת מפעיל הסעד העצמי אינו יכול לדעת אם בבוא היום ביהמ"ש יאשרר את פעולתו, או דווקא ירשיע אותו בפליליים או יחייב אותו בדין האזרחי. הפעלת סעד עצמי, אם כן - כרוכה בסיכון שבית המשפט לא יסבור כפי שסברת אתה בזמן שהפעלת את הסעד אשר הפעלת. לצד היתרון שבפעולה מהירה בלא היזקקות לביהמ"ש טמון חיסרון של אי ודאות.

ההגנה על החזקה במקרקעין
בטח שנגן על בית כזה [AP]

סעד עצמי להגנת החזקה במקרקעין נועד לסיטואציה הלא נעימה של פלישה לביתך. אם סברת שלהגיע לביתך פירושו לפשוט את הבגדים המעיקים, להדליק את הקומקום לצורך הכנת משקה חם, ולחמם אוכל במיקרוגל לקראת ארוחת הערב, להדליק את הדוד לקראת אמבטיה שתקל את כאבי השרירים מכל תלאות היום, או מפגש מחודש עם האישה/בעל/כלב/ילדים, יתכן וטעית, ויכול להיות ותראה אדם זר בביתך – פולש. שיטת המשפט שלנו אינה מצפה שתגיש בקשה לבית המשפט לסילוק הפולש, והיא מאפשרת לך - פשוט להעיף אותו, בשפת העם, או בשפת המשפט – להפעיל סעד עצמי (ראה לעניין זה בג"צ 37/49 גולדשטיין נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פד"י ב 7167).

סעיף 18 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 מאפשר למחזיק במקרקעין כדין "להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין". הסעיף קובע כי זכות השימוש בכוח שמורה למחזיק בדין כשלושים יום מיום התפיסה.

בבג"צ 477/81 בן-ישראל נ' המפקח הכללי ואח', פ"ד לו(4) 349 נפסק כי על המשטרה לסייע למחזיק במקרקעין לבצע את הסעד העצמי. באותה פרשה העותר, כושי עברי, יצא מביתו ל-48 שעות לצורך ביצוע ריסוס, אולם מששב, גילה כי פלשו לביתו (במטרה לסלקו משם). פנייתו למשטרה העלתה חרס, אולם בג"צ קבע כי במקרים של פלישה טריה על המשטרה לסייע למחזיק כדין במקרקעין לסלק את הפולש.

בע"א 389/64 קרוינסקי נ' גולדשטיין, פ"ד יט(1) 225 נפסק כי בבואה של המשטרה להגן על המחזיק כדין במקרקעין מפני פולש, היא אינה צריכה לברר 'עד הוף' מי זכאי להחזיק מבחינת המשפט האזרחי, אלא מי שהחזיק כדין רגע לפני הפלישה, ואשר מצוי שם זמן רב, הוא ייחשב כמחזיק כדין – על המשטרה, כך נפסק, לפעול כשברור ללא ספק שהייתה פלישה לא להעמיק ולחקור בטיב הזכויות.

סעיף 19 לחוק המקרקעין קובע כי:

  • 19. מי שמוציא מקרקעין מידי המחזיק שלא כאמור בסעיף 18(ב) חייב להחזירם למחזיק; אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לדון בזכויות שני הצדדים בעת ובעונה אחת, ורשאי בית המשפט להסדיר את ההחזקה, ככל שייראה לו צודק ובתנאים שימצא לנכון, עד להכרעה בזכויותיהם.


פקודת הנזיקין מאפשרת סעד דומה: סעיף 17 לפקודה קובע כי "המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת".

סעיף 24 לפקודת הנזיקין מקנה הגנה למי שהשתמש בכוח סביר כדי לסלק מסיג גבול במקרקעיו, גם אם הלה עשה זאת באמצעות שלוח:

הגנה מיוחדת

24. בתובענה על תקיפה תהא הגנה לנתבע אם - (1) עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו או על זולתו מפני פגיעה בחיים, בגוף, בחירות או ברכוש, והיחס בין הנזק שסביר היה שייגרם מהמעשה לבין הנזק שסביר היה שיימנע על ידיו, היה סביר.


הגם שדיני הנזיקין ודיני המקרקעין מקנים סעד בעל אופי זהה להגנה על הבעלות במקרקעין, בכל זאת ישנו הבדל: בעוד שההגנה שמעניקים דיני הקניין לבעלות במקרקעין הינה מוחלטת כמעט, ההגנה שמעניקים דיני הנזיקין נתונה לשיקול דעת בית המשפט, מאזנת בין זכויותיו של הפולש לזכויותיו של הנפלש, וזאת במסגרת שיקול הדעת השיפוטי הנרחב אשר מובנה בדין הנזיקי.

בע"א 50/77 מזרחי נ' אפללו, פ"ד לא(3) 433 נפסק כי הזכאי להחזיק בנכס יכול להיות בין היתר בר-רשות, רוכש הקרקע אשר טרם נרשם כבעלים אבל יש לו זכות להחזיק בקרקע, או מי שהחזיק בנכס עד לא מזמן וסולק שלא כדין. אולם זכותו של בר-רשות להשתמש בכוח לצורך הגנה על חזקתו במקרקעין מסויגת, כך נפסק בע"א /77 32 טבוליצקי נ' בית כנסת ובית-מדרש החסידים, פ"ד לא(3) 210; נפסק כי בכל עת רשאי בעל הנכס לדרוש את פינוי המוחזק.

בבג"צ 109/70 המוטראן הקופטי נ' שר המשטרה ואח', פ"ד כה(1) 225 נפסק כי אסור לאדם, אף אם הוא הבעלים או בעל זכות החזקה החוקית, לעשות דין לעצמו ולהוציא את החזקה בנכסי-דלא-ניידי מידי האדם המחזיק בהם בפועל; אם יעשה כן, הוא יצווה, על-פי התביעה הפוססורית של המחזיק, להחזיר את המצב לקדמתו, וכן שטעמו של העיקרון הנזכר נעוץ במגמה של שמירת הסדר והבטחת שלום הציבור.

סעד עצמי בחוק החוזים
השפעה בלתי הוגנת?

חלק ב' בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 מאפשר למי שהתקשר בחוזה עקב טעות (אשר הצד השני ידע או היה צריך לדעת עליה), הטעיה, כפיה או עושק לבטל את החוזה. עם זאת, המבטל את החוזה נוטל על עצמו סיכון שהצד השני יתבע אותו בגין הפרת חוזה. מכוח סעיף 20 לחוק החוזים, "על הביטול להיערך תוך זמן סביר מרגע שנודע למבטל על עילת הביטול, "ובמקרה של כפיה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה".

עיכבון כסעד עצמי
ניתן לעכב [פלאש 90]

מקום בו ספק שירות אינו מקבל את שכרו, הוא זכאי לעכב את מטלטלי הלקוח אצלו, בכדי להבטיח תשלום. זהו סוג נוסף של סעד עצמי. בע"א 790/85 רשות שדות התעופה נ' ד"ר גרוס ואח', פ"ד מד(3) 185 נפסק כי העיכבון אינו רק אמצעי פרוצדורלי אלא גם בטוחה קניינית.

סעיף 11 לחוק המטלטלין, התשל"א – 1971 דן בזכות העיכבון:

  • (א) עיכבון הוא זכות על-פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב.
    (ב) עלה שווי המיטלטלין המעוכבים על שווי החיוב במידה בלתי סבירה, זכאי החייב לשחרור מקצת המיטלטלין אם הם ניתנים להפרדה לחלקים.
    (ג) החייב זכאי לשחרר את המיטלטלין מן העיכבון במתן ערובה מספקת אחרת לסילוק החיוב.
    (ד) הוציא הנושה ברצונו את המיטלטלין המעוכבים משליטתו, יפקע העיכבון.
    (ה) מקום שיש עיכבון במקרקעין, יחולו הוראות סעיף זה גם עליו; כן יחולו הוראות סעיף זה על יכבון על-פי הסכם, כשאין בהסכם הוראות אחרות לעניין הנדון.


ס' 11(ה) לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 מחיל את הוראות ס' 11 לחוק המטלטלין גם על מקרקעין, "מקום שיש עיכבון במקרקעין".

זכות העיכבון מעוגנת בשורה של חיקוקים ביניהם וביניהם:

סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד – 1974 מקנה לקבלן אשר תיקן נכס זכות עיכבון על הנכס, עד שיקבל דמי תיקון. סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970 מקנה לנפגע מהפרת חוזה זכות עיכבון בנכס "כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה. סעיף 31 לחוק המכר, התשכ"ח - 1968 מאפשר למוכר נכס לעכב את הנכס עד למועד התשלום. סעיף 12 לחוק השליחות, התשכ"א – 1961 מקנה זכות עיכבון לשליח בנכסי השלוח, וזאת אם לא שולם שכרו. סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961, מאפשר לעורך דין לעכב את מסמכי לקוחו אצלו, עד לתשלום שכר הטרחה. סעיף 9 לחוק השומרים, התשכ"ז – 1967 מקנה לשומר זכות עיכבון על הנכס שהוא שומר עליו.

סעד עצמי בדין הפלילי
הגנה עצמית

הדין הפלילי אינו מאפשר עשיית דין עצמי במפורש, אלא באופן משתמע. הפעלת כוח היא אסורה. זהו הכלל, אך החריג לכלל הוא שבמקרים מסוימים יחולו סייגים לאחריות פלילית, ואחד הסייגים הללו הוא במקרה של הגנה עצמית. כך לדוגמא, מכוח סעיף 34י לחוק העונשין, התשל"ז – 1977:

  • לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא בדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.


ויש לשים לב לסעיף 34י1, תחת הכותרת "הגנת בית מגורים", או בשמו הידוע "חוק שי דרומי":

  • (א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.
    (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם -
    (1) המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
    (2) האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
    (ג) לעניין סעיף זה, "משק חקלאי" - לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי.


הנה אם כן, המעשה צריך להיות דרוש באופן מיידי לצורך הדיפת התקפה, ולא יותר מאשר לצורך הדיפת ההתקפה, והוא צריך להיות סביר. הסייג לסייג ההגנה העצמית הוא מקום בו האדם עצמו "הביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את התפתחות הדברים".

ברוח דומה קובע סעיף 34יא לחוק כי: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו". השופט שטרוזמן זיכה בת"פ (ת"א) מדינת ישראל נ' רחמני ואח', פס"מ תשמ"ה ג293 זיכה מעבירת התקיפה אנשים שהיכו נמרצות ופצעו את מי שפלש למקום מגוריהם ונטל פקק חשמל, ככל הנראה לאור העובדה שהפולש אחז בידו במוט ברזל; פסיקה זו מסמנת את נכונותו של בית המשפט לילך לקראת הסעד ההגנה העצמית.

מכוח סעיף 34ה – החזקה היא כי מעשה נעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות פלילית, היינו נטל ההוכחה על הנאשם כי עשה את המעשה האסור בנסיבות של הגנה עצמית. על הנאשם לעורר ספק סביר כי חל הסייג וכי פעל מתוך הגנה עצמית, כורח או צורך.

סיכום

הנה אם כן, הגם שבמדינת חוק מתוקנת אין עושים דין עצמי ופונים לבית המשפט, שיטת המשפט שלנו מכירה בשלל מצבים שבהם סעד משפטי אינו אפקטיבי או אפשרי בנסיבות, והסעד היחידי האפשרי הינו סעד עצמי. על כן הדין קובע סייגים לסעדים-עצמיים אלו, מתחם אותם, מגדיר אותם מראש ומקיים עליהם ביקורת שיפוטית בדיעבד.

תאריך:  12/07/2010   |   עודכן:  12/07/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חשיבותה של הלכת כרמלי (ע"א 558/84 מזל כרמלי נ' מדינת ישראל ו-4 אח', פ"ד מא(3), 757) נוגעת לשניים: ראשית, היא נוגעת ליחסים בין העוולות הפרטיקולריות לעוולות המסגרת, ושנית, היא נוגעת לביקורת על חוק טיפול בחולי-נפש הישן משנת 1955, חוק אשר (בין היתר) עקב הביקורת השיפוטית עליו, תוקן בשנת 1991.
10/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
המונח המרכזי במשפט הוא הזכות ומשפט, על רגל אחת, הינו אמצעי להקצאת זכויות, או משאבים. אינך יכול לקבל סעד מבית המשפט אלא אם כן יש לך זכות - שבדין או במשפט המקובל - לקבל סעד זה. המשפט עוסק בהקצאת תנאים מתנאים שונים לקבלת הסעד ולהכרה בזכות.
03/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
הלכת גורדון (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון פ"ד לט(1), 113) הינה הלכה מרכזית בתחום דיני הנזיקין: זוהי הפעם הראשונה אשר בה שופט בישראל הכיר באחריות ברשלנות של גופים ציבוריים וקבע כי אין גופים אלו זכאים לחסות בצל חסינות מתביעות נזיקיות, וזאת בגין מעצר שווא שנעצר מר גורדון, בשל אי תשלום דוחות חניה שנשלחו אליו, לאחר שמכר את מכוניתו וזו כבר לא הייתה בבעלותו. בפרשה זו הכיר השופט ברק בנזק לא ממוני של כאב וסבל ופגיעה בנוחות, כנזק בר-פיצוי, גם כאשר הוא עומד בפני עצמו ואינו נלווה לנזק גופני או רכושי.
02/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
פסק הדין בעניין ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש ואח', פ"ד לז(1), 113 הינו לא רק פסק דין מכונן בתורת הנזיקין, אלא גם יצירת פאר פסיקתית אשר ניכרים בה ניצני הסגנון הפסיקתי והשיפוטי הייחודי של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק. בפסק דין זה זורע הנשיא בדימוס ברק את הזרעים למה שיוודע מאוחר יותר בקרב קהילית המשפטנים כ'מפעל האקטיביזם השיפוטי' מבית היוצר שלו, כמו גם תורת הפרשנות התכליתית אשר הוא עתיד לפתח, כאשר פסקי דין כגון זה מהווים נקודות ציון בפיתוחה של התורה. היות והושמעה כנגד ברק ביקורת רבה עקב מה שנתפס כ'הרחקת הלכת' שלו בפרשנות תכליתית, כבר בפסק דין זה - יתפוס ברק מגננה ויגן על הקו השיפוטי שלו מפני מי שמכנים את השימוש שהוא עושה ב'מושגי שסתום' במשפט כ"סוס פרא". במאמרים מאוחרים שפרסם ברק הוא הגן על קו האקטיביזם השיפוטי שלו בטענה - שפרשנות הינה חלק בלתי נפרד מעבודתו של השופט, והיא נדרשת בכל מקרה, כפי שהייתה, לדוגמא, נהוגה מאות בשנים במשפט המקובל באנגליה. פרשנות תכליתית, לשיטת ברק, נדרשת היכן שהמחוקק - בהשתמשו במונחי שסתום - נותן 'אור ירוק' לשופט לפרש. מונחי שסתום שכאלו הינם - לשיטת ברק - רשלנות, היפר חובה חקוקה, סבירות, תום - לב, תקנת הציבור, וכדומה. מפעלו השיפוטי של ברק במשך העשורים שבהם ישב על כס השיפוט בבית המשפט העליון היה גם המפעל של הפיתוח ושל יציקת התוכן למושגי שסתום אלו - ברק ראה בעצם עמימותם של מושגים אלו 'אור ירוק ' ל'פיתוח המשפט' או כלשונו: 'פיתוח המשפט המקובל נוסח ישראל'. עמימות המושגים היוותה עבורו נקודת זינוק ליצירת מפעל שיפוטי ישראלי שבו השופטים, כנציגי "הציבור הנאור" (מושג שהרגיז את מבקריו) ימלאו מושגים אלו בתוכן משתנה לפי שיקולי מדיניות שיפוטית, הערכים הרווחים בציבור אשר השופט אמון על יצוגם (היגד שעורר ביקורת רבה בדבר "שלטון היחיד" של בית המשפט העליון).
24/06/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
המונח 'מגוון ביולוגי' (Biodiversity), מתאר את שונות החיים הגדולה על פני האדמה. זהו מגוון האורגניזמים מכל מקור (יבשתי, ימי או אחר), ומגוון המערכות והתהליכים האקולוגיים התומכים באורגניזמים אלו. המונח כולל את המגוון התוך מיני (מגוון גנטי בין פרטים בני אותו מין), את המגוון בין המינים ואת מגוון המערכות האקולוגיות ויחידות הנוף האקולוגיות. מספר המינים בעולם לא ידוע לאדם, ומתוכו הוגדרו בעולם כ-1.7 מיליון מינים.
21/06/2010  |  המשרד להגנת הסביבה  |   מושגים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בלפור חקק
בלפור חקק
הזמנתי את ההורים לשיחה. סיפרתי להם שהמצב בכיתה נואש, המורה פרישטיק אדם עדין מאוד, ואינו יכול ללַמד כאשר בנם בכיתה    הם נראו מתוחים, התייעצו ביניהם והיו במבוכה
דן מרגלית
דן מרגלית
במרכז האמנויות בתל אביב, באולם ענק שהיה מלא עד אפס מקום, התקבצו יהורם גאון וחברי הגבעטרון להנעים משירי נעמי שמר, שהלכה לעולמה לפני 20 שנים
רון בריימן
רון בריימן
צחוק הגורל: דווקא השנה, שנת תרפ"ד (2024) מתלכדים התאריכים: יום העלייה לחניתה (21 במרס), העליות לביריה (אמצע מרס), ויום י"א באדר! אבל, לנוכח האויבים מסביב, השנה לבושתנו חניתה פונתה,...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il