דורנר את נגבי וקירשנבאום

להאזין לראיון ברדיו (11.8.10) עם שופטת העליון בדימוס ונשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר והאוראקל המשפטי של השמאל וקול ישראל משה נגבי; והבוקר עם יושב-ראש רשות השידור לשעבר ופרשן ערוץ 10 - ופשוט להתחלחל משכבות הצביעות שהם עוטים על גופם והמוסר הכפול הנוטף בניתוחיהם הכביכול משפטיים והכביכול אינטלקטואליים.

כן, כביכול... העניין - סירוב ערוץ 2 להעביר את "מסמך גלנט" לידי המשטרה כפי שפסק בית המשפט. ומה אומרת שופטת העליון? שחובה לכבד החלטות בית המשפט כי התקשורת אינה מעל החוק??? ממש לא. מה כן אומרת שופטת העליון? שהיא, כשופטת, לא יכולה לומר שאין לכבד, אבל לא שוללת הליכתם לכלא של כתבי ערוץ 2 חושפי המסמך, ושולחת אותם למצות זאת בעתירה עד לעליון. והארכי פרשן זולל חרדים ואנשי ימין בכל פרשנות מלומדת לא מגמגם אפילו, וממליץ לפרשנים ללכת לכלא ורק לא למלא את פסק הדין. מוטי קירשנבאום חוזר על המלצה דומה, יום אחרי, בראיון לרדיו.

מה מדהים? שהכתבים המראיינים לא שואלים את המרואיינים - האם התקשורת מעל החוק? האם הפרשנים יחליטו מתי כן יש לכבד פסק דין ומתי לא??? הם הם שיחליטו מהי פגיעה בדמוקרטיה? הם שיחליטו שכיבוד פסק דין בית משפט מהווה פגיעה ביסודות הדמוקרטיה ואילו אי-כיבוד זה צעד אמיץ, מחוייב בהגנה לערכי הדמוקרטיה?

למה כאשר הורי התלמידים החרדים בבית הספר בפתח תקוה סירבו למלא את פסק דין בית המשפט נזעקו הצבועים כמו משה נגבי ואבירי "שלטון החוק" בתקשורת לעשות להם מסע צלב בשם הדמוקרטיה ושלטון החוק??? ולמה כאשר נציב מחוז הצפון במשטרת ישראל ליווה את השוטר שחר מזרחי לשערי הכלא כל הערוצים היללו אותו וכל שוחרי החוק מהשמאל סכרו את פיותיהם, אותם פוערים הם כביב שופכין כשמדובר בחרדים ובאנשי ימין??? וכאשר סגן השר מאגודת ישראל הקים אוהל ליד שערי הכלא בו נאסרו הורי התלמידים החרדים קפצו עליו כל השמאלנים בתקשורת וכל מלומדי השמאל עליו - איך יעלה על הדעת שנציג הממשלה ייתן גיבוי להורים מפירי חוק? לראות את שדרנית ערוץ 2, יונית לוי, מעקמת פניה כל אימת שמדובר בהפרת חוק של חרדים ומתנחלים, ולעומת זאת, להחצין מול מסכי הטלוויזיה פנים אבלות ומיוסרות כשחלילה בתי המשפט דורסים את האג'נדה שלהם, את אמונתם - ולהתפלץ מהצביעות ומהמוסר הכפול.

אם שופטים פוסקים בניגוד לאג'נדה של השמאל - הם שוגים. אם פוסקים הם לפי האג'נדה שלהם, גם בדעת מיעוט - אזי השופטים אמיצים! מותר להפר חוק ומותר להפר פסק דין של בית משפט אם הם פוגעים בכוהני השמאל או באמונתם האובססיבית. ולא רק מותר, אלא שזה מתבקש ואמיץ, כי זה מגן על הדמוקרטיה.

אתם בטח תוהים לאן נעלמו יוסי שריד, זהבה גלאון, פרופ' קרמניצר, פרופ' זאב סגל, הרצים אחוזי אמוק אחר כל מיקרופון ומשחיזים את קולמוסם להשחית עד זרא כשמדובר בחרדים ובמתנחלים??? אל תשאלו. זו הצביעות. זה המוסר הכפול. זו השנאה הרותחת למראה כל חרדי ומתנחל. זו גם הטראומה המלווה אותם שהם שקועים בספסלי האופוזיציה עמוק ולדורות, כאשר חוזים הם מבועתים, איך על-אף מאמרי השיטנה, על-אף קמפיין השנאה - גוש הימין הולך ומתחזק מבחירות לבחירות. החרדים הולכים ומתחזקים. הציבור בכללו יותר ויותר דתי ומסורתי. יש אחוז מדהים של מאמינים באלוקים.

הם עצמם ואמונתם, על-אף הקמפיין המתוזמן והמתוכנן, מדשדשים סביב שברי אחוזים. למה? כי העם חכם מהם. כי העם קורא צביעות ומוסר כפול. כי העם ימני יותר ומאמין יותר. כי גם בחילוניים יש ניצוץ יהודי והם משמרים אותו ולא מאפשרים לחבלני השמאל לכבותו. רק חבל כי לתוך אותה בועה צבועה נכנסים בתי המשפט והפרקליטות. מפחד התקשורת וכוהני השמאל, מעוותים הם פסקי דין. פוסקים גם לפי האג'נדה. מושפעים באופן שערורייתי מאווירה ומקמפיינים תקשורתיים.

ואילו האזרח הפשוט, לו אין כסף. לו אין ערוץ 2 שיעשה לו קמפיין, נזרק לפינה ומחכה אולי יואילו השופטים לפנות מזמנם ולקרוא לעומק את טיעונו, לשמוע את כאבו (תחת לבזבז זמן ומאמץ לעתירות סרק המצטלמות יפה בתקשורת). בכך מביאים בתי המשפט לזילות במעמדם בקרב הציבור. ולא פחות - בגעגועים לאותם שופטים צנועים וישרי דרך כזמורה, ויתקון ואולשן.