סְתָו נוֹרָא לֹא סְתָוִי

בְּכָל הַשִּירִים אוֹמְרִים שֶהַסְּתָו
הוּא זְמַן שֶל קַדְרוּת בַּשָּמַיִם,
אַךְ מִי שֶרָאָה פֹּה אֵיךְ שֶמֶש-זָהָב
צוֹהֶלֶת
בַּתְּכֵלֶת
בְּלִי שֶמֶץ שֶל עָב -
מוּטָב שֶיִּבְדֹּק פַּעֲמַיִם.

בְּכָל הַשִּירִים אוֹמְרִים שֶהַסְּתָו
הוּא זְמַן שֶל שַלֶּכֶת קֵרַחַת,
אַךְ מִי שֶרָאָה עֵץ-תַּפּוּחַ-זָהָב
פּוֹרֵחַ
בְּרֵיחַ
בָּשׂוּם וְנִלְהָב
כְּאִלּוּ שֶכָּל הָעוֹלָם מְאֹהָב -
מֵבִין שֶזֶּה לֹא כָּל-כָּךְ כָּכָה.

בְּכָל הַשִּירִים אוֹמְרִים שֶהַסְּתָו
הוּא זְמַן שֶקָשֶה בּוֹ לִשְׂמֹחַ,
אַךְ מִי שֶרָאָה אֵיךְ פַלָח בִּשְׂדוֹתָיו
נוֹגֵע
יָגֵעַ
בְּנֵבֶט שוֹבָב
(בְּנֵבֶט קָטַנְצִ'יק, שֶצָּץ רַק עַכְשָו)
מַרְגִּיש שֶזֶּה סְתָם בִּלְבּוּל-מוֹחַ.

כִּי מָה שֶבָּטוּחַ הוּא זֶה, חֲבִיבִי:
אֶצְלֵנוּ הַסְּתָו הוּא נוֹרָא לֹא סְתָוִי,
וּמִי שֶעוֹד לֹא מַאֲמִין
וְתוֹהֶה -
סַחְתֵּן, שֶיֵּצֵא לַשָּׂדוֹת וְיִרְאֶה...