בג"צ 1067/08 עמותת "נוער כהלכה" נ' משרד החינוך (6.8.09)

פסק דין הדן בסוגיה העקרונית מיהו "יהודי" לצורך חוק השבות. על-פי החוק "יהודי" אינו יהודי "בן דת אחרת". במסגרת עתירה זו התעוררו שתי שאלות לוויין: האחת, מי ייחשב ל"בן דת אחרת". השאלה השנייה - שטרם נדונה עד עתה בפסיקה - היא האם יכול יהודי לחזור בו מהיותו יהודי "בן דת אחרת". פסק הדין (השופט נ' הנדל) סוקר ובוחן את המבחנים השונים שהוצגו בפסיקה ומציע גישה פרשנית בדבר המבחנים הראויים שיש לערוך בכגון דא. נפסק כי לצורך חוק השבות יהודי יכול לחזור בו מהיותו בן דת אחרת. זאת, בהתבסס על המשפט העברי. (הרכב: רובינשטיין, מלצר, הנדל)

בפסק דין שניתן בהרכב מורחב, קבעה הנשיאה ביניש כי סעיף תקציבי הקבוע בחוקי התקציב השנתיים, ואשר מכוחו משולמת גמלת הבטחת הכנסת מינימום לאברכי כוללים פוגע פגיעה שאינה מידתית בעיקרון השוויון הקבוע, בין היתר, בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ועומד בניגוד לחובה לחלק את תמיכות המדינה בשוויון. כן נקבע כי הסעיף התקציבי מנוגד לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, והתקנות שהותקנו מכוחו, אשר שללו באופן מפורש גמלת הבטחת הכנסה מסטודנטים במוסדות שונים. הנשיאה ביניש ניתחה בהרחבה את היחס שבין חוק יסודות התקציב וחוק התקציב השנתי, וקבעה כי חוק יסודות התקציב מהווה "חוק מסגרת" לחוקי תקציב עתידיים, ומתווה את היסודות החיוניים לכל חוק תקציב שנתי. לפיכך, ובהתחשב בטיבו הייחודי של חוק התקציב השנתי כחוק שנותן הרשאה לממשלה לפעולה, נקבע כי הוראה בחוק התקציב השנתי העומדת בסתירה להוראה מהותית בחוק יסודות התקציב אינה יכולה לעמוד. עם זאת, בית המשפט שב וחזר על ההלכה לפיה הביקורת השיפוטית, שנועדה לבחון את חוק התקציב השנתי במישור החוקתי אל מול חוקי היסוד ובמסגרת כפיפותו לחוק יסודות התקציב תהיה, על-פי טיבה, מרוסנת ומצומצמת. דעת מיעוט של השופט לוי קובעת שאין לבטל את הוראת החוק המקנה גמלת הבטחת הכנסה לאברכים תלמידי כוללים. (הרכב:ביניש, פרוקצ'יה, לוי, גרוניס, נאור, ג'ובראן, חיות)

בפסק דין שניתן על-ידי הנשיאה ביניש, אליה הצטרפו שבעה שופטים נוספים (כאשר השופט לוי נותר בדעת מיעוט), נקבע כי תיקון מס' 28 לפקודת בתי הסוהר, שמאפשר את הקמתו בישראל של בית סוהר שיופעל וינוהל על-ידי תאגיד פרטי, אינו חוקתי. בפסק דינה קבעה הנשיאה ביניש כי הסמכות לכלוא אסירים מאחורי סורג ובריח ולשלול בכך את חירותם, היא אחת מסמכויותיה המובהקות של המדינה. הנשיאה ביניש הוסיפה וקבעה כי עצם העברתה של סמכות זו לידי תאגיד פרטי גורמת לפגיעה בלתי-מידתית בזכויות האדם של האסירים שאמורים להיכלא בבית הסוהר הפרטי, וזאת גם אם בפועל לא תהיה הרעה בתנאי המאסר שלהם בהשוואה לאסירים בבתי הסוהר הציבוריים. לפיכך נקבע, כי תיקון מס' 28 לפקודת בתי הסוהר מנוגד להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל כן אינו חוקתי. (הרכב: ביניש, ריבלין, פרוקצ'יה, לוי, גרוניס, נאור, ארבל, ג'ובראן, חיות)

לשופט בית המשפט המחוזי, יוסף שפירא, פסק לנפגע תאונת עבודה אשר נפגע לאחר מכן ברשלנות רפואית סכום בן 7 ספרות בסך של 3,456,684 ש"ח, בגין מגוון של נזקים אשר נבעו מניתוח רשלני אשר נועד למתן את תוצאותיה האסוניות של תאונת עבודה, אך בסופו של יום אך ורק החמיר נזקים אלו. מדובר במנהל באתר בניה אשר נפל וידיו פשוטות קדימה על הארץ, ורצועת הכתף שלו נפגעה. הוא טופל בטיפול שמרני, שלא הפיג את הכאבים, עד שהומלץ לו בידי הנתבע, ד"ר גדעון מן, להכנס לניתוח, מה שהתובע עשה בחלוף מספר שבועות.

"... מגמת המחוקק, כפי שמסתמנת, היא לסייע לקורבנות עבירות מין להשמיע את קולם. התוקף בעבירת מין אינו רק אלים כלפי קורבנו, אלא בכוחו להפוך את הקורבן אף לאילם". כך קבע (יום ב', 6.9.10), שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, בערעור שהגיש גבר אשר אנס את אחייניתו לפני 18 שנה, בהיותה בת 15, על עצם הרשעתו כמו על חומרת עונשו: כעשר שנות מאסר וכ-100 אלף שקלים פיצוי למתלוננת.