|   15:07:40
דלג
  תרצה הכטר  
מרצה, חוקרת וכותבת
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

מלחמת יום הכיפורים - מה התחדש?

הפרשנות התחדשה באווירה טעונה עשוי כל שבריר של מידע חדש על האסון שפקד את החברה הישראלית ואת העם היהודי כולו לפני 37 שנה, להצית פולמוס
06/10/2010  |   תרצה הכטר   |   מאמרים   |   מלחמת יום הכיפורים   |   תגובות
חיילים במלחמת יום הכיפורים, 1973 [צילום ארכיון: איתן הריס/לע"מ]

דור הולך ופוחת!?
תרצה הכטר
אילו דור מלחמת יום הכיפורים היה מעצב ומפנים השקפת עולם משלו ומציג לכולנו משנה סדורה אלטרנטיבית, היה ברור לאן חותרים הגאי ספינתנו ולאן הם מוליכים אותנו
לרשימה המלאה

   איציק וולף
הפרוטוקול נחשף: דיין הציע לנטוש פצועים בתעלה

   איציק וולף
"שלא יגידו שאנחנו פתחנו באש"

   איציק וולף
גולדה: מצבנו בתעלה הורע או שופר?

   איציק וולף
גולדה הציעה 'לחמם' את ניקסון על הסובייטים

   איציק וולף
"אם נעמוד שוב במצב כזה - צריך לצפצף על העולם"

מה התחדש? דברי הפרשנות. כי דברי פרשנות קשורים תמיד לקונטקסט עכשווי ומיידי. הפרוטוקולים שפרסם גנזך המדינה, ושהיו חסויים ומסווגים כ"סודי ביותר", הם בבחינת חשיפה ראשונית, אסמכתא לחוקרים בעיקר, אך אין בהם מידע חדש.

באווירה נינוחה ומפרגנת, מביאים בדרך כלל לידיעתנו סיפורי גבורה משדה הקרב. סיפורם האישי של טייס, חובש, חייל, קצין, צנחן, מעוז, מזח, פלוגה, צוות חילוץ, רופא וכן הלאה. בשנים האחרונות נהוג היה לציין כך את יום השנה למלחמת יום הכיפורים. מאז 73' חיינו מתנהלים באווירה של חיפוש עצמי ואיתור דמויות הזדהות שהן משכמן ומעלה. אין זה אומר שבסיפורים אלו מוצאים אנו את מבוקשנו. אבל היה בהם משהו ממכר, המראה לנו איך אדם מסוגל לשרוד ולצאת ממצבים שנראים בתחילה כבלתי אפשריים וחסרי סיכוי. זה מזרים הרבה אדרנלין. [באמירת אגב: זה גם ההיגיון מאחורי תוכנית "הישרדות".]

את דמות המנהיג-גיבור ממשיכים כולנו לחפש. לנו, הישראלים, חשוב במיוחד לדעת שבתוכנו ואף בתוך עצמנו הפרטי קיימות איכויות המצמיחות גיבורים ומנהיגים ראויים. יום אחד בשנה מראיינים ומבקשים ממי שהיה בתופת של מלחמת יום הכיפורים ויצא ממנה, לספר את סיפורו, ועדיף שיהיה לסיפור סוף טוב, כגון צל"ש, עיטור המופת או עיטור העוז. הצד האנושי שלנו מאמין באדם באשר הוא, במיוחד נכונים הדברים לנוכח המציאות והמצב דאז, הנתפסים על דעת הכלל כקשים במיוחד ואפילו כטראומתיים.

השנה התרחשו במחוזותינו זעזועים לא קטנים: החל בהעמדתו לדין של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, וכלה באכזבה מן הנעשה בשטח, כגון: תאונות דרכים קשות שיד הרשויות אינה משגת למצוא להן פתרונות הולמים, בעיות במרחב הבינלאומי שמאיימות על ישראל ואין להן פתרונות, מעשים פליליים ובעיקר אלימות קשה בין אדם לרעהו, בין בני זוג ובין הורים וילדיהם, ששוב מהוות אתגר בלתי פתור ואין בנמצא כתובת אחראית שתמצא את הדרך המתאימה לטפל בהן.

באווירה טעונה עשוי כל שבריר של מידע חדש על האסון שפקד את החברה הישראלית ואת העם היהודי כולו לפני 37 שנה, להצית פולמוס. ולאוהבי גימטרייה ודומיה, ראו כמה סימבוליקה יש במספרים: 73 ו-37. דבר והיפוכו. האם 37 שנים לאחר המלחמה ההיא חזרנו לנקודת האפס?

לא מזמן נחשפו פרוטוקולים על-ידי גנזך המדינה, שהיו מסווגים "סודי ביותר". אלו עברו עיבוד מהיר על-ידי דרגים שונים במישור המדיני והועברו לידיהם של אנשי תקשורת ופרשנים. את התוצאה הביאו לנו במנות גדושות בכל רשתות הטלוויזיה – מהדורות חדשות, תוכנית פוליטיקה בערוץ 1, ובמהדורות עיתון מודפסות ואלקטרוניות, בלוגים, פורומים באינטרנט וכיו"ב. כולם יחד מחזקים נימה הקוראת תיגר על שיקול דעת לקוי של מנהיגים לפני, בזמן ולאחר המלחמה ההיא.

אפשר להבין זאת במיוחד על-רקע המצב בו אנו חיים.

נושא בפני עצמו הוא משה דיין, שבתו יעל סינגרה בשבילו בערוץ הראשון ובנו אסי בערוץ 2.

משה דיין הוא דמות מאוד מורכבת, לעתים בעייתית ולעתים ראויה לשבח. הייתה לו אישיות שנויה במחלוקת דווקא משום שהיה בה פרדוקס בין המצביא לבין המנהיג שאכזב, האיש האהוב לעומת האיש שבגד, האיש שלא הפסיק להעניק תחושה של ביטחון והאיש שבפועל שגה וטעה למרות הכל. איתן הבר אמר אתמול בתוכנית של עודד שחר: אין משהו חדש בפרוטוקולים, הכל היה ידוע. הבר, ששימש ככתב בשטח במלחמת יום הכיפורים, יודע שכולם שמעו במכשירי הקשר במשך יומיים את קולו של אחד החיילים צועק מהיכן שנטשו אותו – 'הצילו! אני רוצה לחיות!' - הבטיחו לו שתבוא תגבורת וסיוע הצלה, אבל "לא מיניה ולא מקצתיה" – הוא הופקר בשטח. כולם ידעו זאת כבר אז. כל מי שהיום אומר: 'הייתי שם ואני מזועזע שכך הוחלט באופן רשמי על-ידי משה דיין' - נכון, דברים כתובים בשחור על גבי לבן מזעזעים יותר משמועות, או השמעות ברדיו הנגוזות מיד לאחר סיום המשפט.

הנטייה האנושית למצוא דמות של "מנהיג מושיע" ולהיתלות בה, הייתה תמיד, ועודנה קיימת. כולנו מחפשים ללא הרף את המורשת המפוארת שלנו. מישהו שאפשר להתפאר ולהתהדר בו ברמה האישית, המשפחתית, הקבוצתית והלאומית. בן-גוריון התנתק מ"היהודי הגלותי" ופיאר את גיבורי התנ"ך – מצביאים דגולים היו המודל של "המנהיג" שהוא סיפק ל"צברים". דמות "המנהיג הדגול" (The Benevolent leader), זה שמתמנה או נבחר על-ידי קבוצה או עם לתפקיד מנהיגותי, מצטיירת בעינינו כיישות בעלת סגולות שבזכותה אפשר לישון בשקט בלילה. כל אדם זקוק לזה.

שלילה והוקעת משה דיין וגולדה מאיר עד ימינו אנו, היא חשבון שכל ישראלי רוצה לסגור עם מנהיגים אלו, שיצאו בשן ועין מוועדת אגרנט. וכפי שמסביר זאב סגל, הוועדה לא יכולה הייתה להטיל עליהם אשמה משום שהטיפול במלחמה לא היה באחריותם הישירה לפי חוק. ולא משנה העובדה שמשה דיין פעל במלחמה כ"רמטכ"ל–על", התערב בנעשה בפועל ואף שיגר הנחיות ברמה טקטית.

מי, אם כך, מזוהה כיום כמנהיג מושיע? בחברה בה הקולקטיב משרת את הפרט והאינדיבידואל הוא מרכז העולם, בחברה בה כל שני וחמישי נולד כוכב חדש, הצורך לזהות מנהיג שיושיע בעת צרה הולך ופוחת. אנחנו אומרים לעצמנו בעת צרה, "כוחי בעוצם ידי".

מה שנקרא 'משבר אמון' כלפי מנהיגים הוא רק חלק מן התמונה.

עולם שבו הפרט מציב עצמו במרכז וכל האפשרויות פתוחות בפניו והשמים הם הגבול, עולם שבו הקולקטיב משרת את הפרט, הוא הוא הקונטקסט שבו "מותר" להוקיע בריש גלי את ה"מנהיג", לחפש אצלו רבב כל בוקר מחדש ופשוט לוותר עליו ולחפש אחר שיתפוס את מקומו. ומי שמוביל את המגמה, זו התקשורת, לא "קול העם" אלא "קולו של העיתונאי", ששמו מתנוסס כמי שחשף עוד מום ופגם. לא חסרים פרשנים ופרשני פרשנים שתמיד יתחברו אל "מחדלי ההנהגה דאז". רק תנו להם קצה חוט והופ! מורסת מלחמת יום הכיפורים תיפתח מחדש. במצב כמו זה השורר כיום, זה ממש מתבקש.

מחדל מלחמת יום הכיפורים הוא הסמל בהא הידיעה של עבר טראומתי. השנה אנו "חוגגים" את הנימה הזו משום שהיא מתחברת יפה לכל מה שעובר עלינו כאן ועכשיו. הלך "המנהיג הדגול" – יחי הכוכב התורן.

למאמר במקור
תאריך:  06/10/2010   |   עודכן:  07/10/2010
תרצה הכטר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מלחמת יום הכיפורים - מה התחדש?
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אביגדור ליברמן הוא לא דיפלומט, הוא לא צבר, הוא לא חברמן ורק פוליטיקאי עם 15 מנדטים. יצחק רבין ז"ל לא היה דיפלומט, אלא היה צבר, היה ישיר, דוגרי, עקף את שר החוץ בזמנו, דיווח ישירות לראש הממשלה בזמן כהונתו כשגריר ישראל בוושינגטון וכולם התלהבו ממנו. ההבדל בין רבין ז"ל לליברמן הוא כי רבין היה צבר מחוספס ובעיקר "אחד משלנו" - הפלמ"ח, ההגנה, צה"ל, רמטכ"ל ואיש ביטחון ישראל. לכן לרבין היה מותר לא להיות דיפלומט, להיות בוטה, ישיר, עוקף פרוצדורה; והתקשורת על פרשניה אהבה אותו, ולא זכור לי שדרשו לפטרו.
06/10/2010  |  עו"ד אברהם פכטר  |   מאמרים
ערב תעמולה על מדינת כל אזרחיה במסווה אקדמי
06/10/2010  |  יעל ויילר ישראל  |   מאמרים
נבחר ציבור קם בבוקר ושואל "את מי אני מייצג". במשך היום הוא עונה על השאלה הזאת בכל מעשה ומעשה שהוא נקרא לעשות בגלוי ובסתר, בכל דיון שסופו הכרעה, בכל הצהרה שהוא מריץ על אוטוסטראדת התקשורת. הוא נאמן למי ששלח אותו להיאבק בזירה על הנתח הנחשק של בוחריו, על חלקת אלוהי הסקטוריאליות הקטנה. הרציונל "את מי אני מייצג" שולט במחוזותינו כרציונל היותר סביר והיותר מקובל עלי אדמות.
06/10/2010  |  יצחק מאיר  |   מאמרים
לפני כעשר שנים נחתתי לנחיתת ביניים בבנגקוק במהלך טיסה חזרה לישראל מסין. המטוס בבנגקוק היה גדוש בצעירים בתחילת שנות העשרים לחייהם. רובם ככולם היו לבושים בבגדים תאילנדים לבנים ומבטם תהה בכוכבים - אם אשתמש במילות שיר. היו אלו צעירות וצעירים שלאחר שחרורם מצה"ל הרגישו צורך להשתחרר, וראו בתאילנד מקום אקזוטי נטול מחויבויות שאפשר לתפוס בו ראש טוב, ליהנות משמש ומחופים מדהימים, וגם מסקס זמין ומפטריות הזיה למיניהן.
06/10/2010  |  יורם דורי  |   מאמרים
הורים רבים חוששים מתגובת החברה הסובבת אותם ומה"מה יגידו עלינו".
06/10/2010  |  ציפורה בראבי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il